להאזנה:
התיר לנהוג למי שאינו מורשה ונחלץ מעונש המינימום
הענישה המקובלת והאפקטיבית בעבירות תעבורה היא פסילת רשיון הנהיגה. מקובל כי זה העונש המרתיע, והכואב וההולם עבריינות של נהגים. כיוון שכך, נקבעו בחוק הוראות של ענישת מינימום, שאינן מאפשרות לביהמ"ש להפעיל שיקול דעת ולהימנע מפסילת הרשיון. בתי-המשפט פוסקים פסילה ממשית, כאשר מדובר בהרשעה בגין עבירות הנמנות בתוספות הראשונה והשנייה לפקודת התעבורה.
לדוגמה, נהג המורשע בנהיגת רכב בזמן שאינו מורשה לנהוג, או בהתרת הנהיגה לאחר שאינו מורשה לנהוג, חייב בענישת מינימום של שלושה חודשי פסילת רשיון בפועל. לעתים אפשר לסייג את הפסילה כך שתחול רק על נהיגת סוג הרכב שבו בוצעה העבירה. לא אחת נוצר מצב, שבו סבור השופט, כי המקרה שלפניו אינו ראוי לפסילה ממשית, אך ההוראות שבדין כובלות את ידיו, ומאלצות אותו לפעול כפקיד הנטול אפשרות לשיקול דעת.
שופטת ביהמ"ש לתעבורה בנתניה, אתליה וישקין, הצליחה לעקוף את מחסום הגבלת שיקול הדעת, ולהטיל על הנאשם עונש הראוי לו בהתאם לנסיבות. המדובר בחבר קיבוץ בן 52, המחזיק ברשיון נהיגה זה 25 שנה ועברו נקי מעבירות תעבורה. הוא נתפס בחניון מבודד וריק מאדם בשעה 01:00 אחר חצות בקיבוצו כשהוא מלמד את בנו לנהוג. בארצות המערב, אגב, מותרת ההדרכה ואין בה כל פסול.
האב נעצר והואשם כי התיר לאדם בלתי מורשה לנהוג ברכב הנמצא בשליטתו. העונש המינימלי הקבוע בחוק הוא שלושה חודשי פסילת רשיון. הבן הואשם בנהיגה בלי רשיון. הבן קטין בן 17, הובא לדין בביהמ"ש לנוער ונגזר עליו עונש של ביצוע 100 שעות עבודה לתועלת הציבור בחוות סוסים. האב הובא לדין לביהמ"ש לתעבורה בנתניה. בהתחשב בעברו הנקי מעבירות של הנאשם ובנסיבות האירוע, נמנעה השופטת וישקין מלהרשיע אותו בדין. היא נחלצה מחובת הפסילה והורתה על ביצוע עבודות לתועלת הציבור בתחנת מגן דוד אדום בנתניה. הנאשם חויב בביצוע 200 שעות עבודה, ובמסגרת שעות אלו נדרש לעבור קורס עזרה ראשונה.
המסר המרתיע: נהג שמלמד את בנו או בן זוגו לנהוג והוא אינו מורשה לכך, יורשע בהתרת נהיגה לנהג שאינו מורשה ורשיונו יישלל בפועל לתקופה ארוכה.