פסילה עד תום הליכים

להאזנה:

 

בתי המשפט

בית משפט לתעבורה נתניה
בש 000147/02

בתיק עיקרי: תד 020059/02

 

כב' השופטת ר. בן יששכר שורץ

 

תאריך:17/03/2002

בעניין:
פרקליטות מחוז -המרכז
מבקשת

נ ג ד

 

פאיק דוד
משיב

ע"י ב" כ אילון אורון

 

החלטה

 

בפני בקשה לפסילה עד תום ההליכים לפי סעיף 47 ט' לפקודת התעבורה וזאת בשל מעורבותו של המשיב בתאונת דרכים ביום 4.12.01 שגרמה למותו של אדם.

 

הבקשה הוגשה ביום 28.2.02 לבית המשפט, כאשר באותו מועד הוגש גם כתב אישום כנגד המשיב לפיו מיוחסת לו עבירה של נהיגה שגרמה למוות ברשלנות.

 

המבקשת טוענת, כי המשיב, שנהג משאית התרשל בעת ביצוע פנייה ימינה, בשל כך שלא הבחין בהולך רגל, שחצה בחסות האור הירוק את מעבר החצייה ופגע בו למוות. יש לציין כי, המשיב פנה ימינה בחסות האור הירוק גם כן.

 

המשיב פסול מנהלית מאז יום התאונה.

 

טענת המבקשת היא, כי יש חומר ראיות לכאורה המלמד על כך שהמשיב התרשל ועל כן ולאור חומרת הנסיבות יש לדעתה מקום לפסול את המשיב מהחזיק רישיון עד תום ההליכים.

 

ב"כ המשיב בפתח טיעוניו, ביקש מבית המשפט להורות על החזרת הרישיון למשיב בשל העובדה שהמבקשת הגישה את הבקשה ימים ספורים בלבד לפני תום 90 ימי הפסילה המנהלית שהושתה על המשיב. לדבריו, לא היתה כל מניעה מצד המבקשת להגיש כתב אישום מבעוד מועד לרבות בקשה זו והעובדה שהבקשה הוגשה ברגע האחרון מהווה נוהג נפסד שיש להפסיקו, בין היתר לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, עיקרון המידתיות והאיזון הראוי בין הצורך להגן על הצבור מהמשך נהיגתו של המשיב בשלב זה, לבין זכות הפרט להוכיח חפותו במסגרת ההליך פלילי.

 

לענין זה עיינתי בתיק החקירה וממנו עולה, כי כבר בתחילת ינואר 02 , היתה בתיק המלצת רמד"ת להעמדה לדין. כבר אז נראה שנסיבות התאונה, לגירסת התביעה, אינן מסובכות . מ 1.1.02 עד סוף חודש פברואר לא נעשו בתיק החקירה פעולות, שהצדיקו את השיהוי שהיה עד להגשת הבקשה נשוא תיק זה

 

מכאן, יש להקפיד על הגשת בקשות להארכת פסילה עד תום ההליכים פרק זמן סביר לפני תום תקופת הפסילה המינהלית, ולא להמתין לרגע האחרון, כשיטה, שכן אין הדבר מתיישב עם חובת ההגינות המוגברת המוטלת על הרשות הציבורית ובכלל זה גם על המבקשת.

 

עוד טען ב"כ המשיב, כי המשיב הינו נהג ותיק, נוהג משנת 69, נהג מקצועי ועברו התעבורתי איננו מכביד כלל בהתחשב בוותק הנהיגה והיותו נהג מקצועי. רוב עבירותיו הינן מסוג ברירות משפט כאשר משנת 91 נרשמו לחובת המשיב רק שתי הרשעות מסוג ב.מ.

 

בנסיבות הענין מבקש ב"כ המשיב, לא לראות בהמשך נהיגתו של המשיב בשלב זה סכנה לציבור ועל כן מבקש הוא לא להעתר לבקשת המדינה.

 

לענין הראיות טען ב"כ המשיב, כי המשיב פנה ימינה בחסות האור הירוק, שעת האירוע היתה שעה של גשם, המשיב הבחין בהולכי רגל אחרים ונתן להם זכות קדימה, ומעדות של עדת ראיה למדים, כי הולך הרגל נפגע מצידה הימני של המשאית בה נהג המשיב ונמצא בין הגלגלים הקדמיים לגלגלים האחוריים של המשאית. ב"כ המשיב מאמין, כי למשיב יש סיכוי סביר לזיכוי.

 

בשלב מקדמי זה על ביהמ"ש לבחון האם המשך נהיגתו של המשיב מסכנת את שלום הציבור ועל כך יש ללמוד מנסיבות התאונה, אופן נהיגתו של המשיב בדרך כלל, עברו התעבורתי, וכן האם ישנם גורמים אחרים הטבועים בנהג – כגון מצב בריאותו הגופנית או הנפשית העושים אותו מסוכן. בית המשפט יגיע למסקנה מתוך מכלול הנתונים שבפניו תוך שימוש בנסיון החיים והשכל הישר. (ראה ב.ש.פ. 7399/00 לחמי שמואל נגד מדינת ישראל , דינים עליון, כרך נ"ח, 504).

 

מעיון בחומר הראיות עולה, כי יש ראיות לכאורה המלמדות על התרשלות המשיב בנהיגה, שכן המשיב הודה, כי לא הבחין בהולך הרגל שנפגע. עם זאת, מקיומן של ראיות לכאורה, אין להסיק בהכרח שהמשיב מסכן את שלום הציבור. (ראה בש"פ 8/88 ביבי עזרא נגד מדינת ישראל החלטתו של כב' השופט אליהו מצא,בש"פ 759/99 אברהם הורוביץ נגד מדינת ישראל, החלטתו של כב' השופט אליהו מצא מיום 11.2.99, בש"פ 5520/00 פז תומר נגד מדינת ישראל, החלטה של כב' השופט י. אנגלרד מיום 8.8.00, בש"פ 7026/01 ניסן אייכנבאום נגד מדינת ישראל החלטה מיום 16.9.01 כב' השופט אליהו מצא).

 

לאור ותק הנהיגה של המשיב, עברו התעבורתי, היותו נהג מקצועי והעדר ראיות על גורמים אחרים הטבועים בו העלולים לעשות נהג מסוכן, אין לראות בהמשך נהיגתו של המשיב בשלב זה, סכנה לציבור.

 

פסילה עד תום ההליכים במקרה דנן, טרם ניתן למשיב יומו בבית המשפט, תהווה מיקדמה על חשבון העונש.

 

תקופת הפסילה שריצה המשיב עד כה הינה תקופת צינון הולמת .

 

לאור האמור לעיל הריני דוחה את הבקשה ומורה על השבת רשיונו של המשיב.

 

ניתנה היום ד' בניסן, תשס"ב (17 במרץ 2002) במעמד ב"כ המבקשת בלבד.

 

ר. בן יששכר שורץ

שופטת

להערכת סיכוייך ללא חיוב או יצירת קשר לחץ/י כאן