אי-ציות לשוטר במדים

אם מדובר בשוטר במדים או לחלופין בשוטר שהזדהה באמצעות תעודה כשוטר חייב נהג לציית מיד לכל הוראה של שוטר בכביש לחלופין. עצם הוויכוח עם השוטר הוא בגדר אי-ציות. יחד עם זאת, במקרים רבים נרשמים דוחות עקב אי-הבנה בין השוטר לבין הנהג הנאשם, משום שלעתים הנהג אינו מבחין בשוטר, ולכן אינו מציית להוראותיו. זאת ועוד, ישנם מקרים חריגים – כמו המקרה שיפורט להלן – אשר בהם עלול הציות להוראת השוטר דווקא לסכן את הנהג.

 

דוגמה: בלדר כספים לא ציית לשוטר וזוכה

 

סיטואציה חריגה של אי-הבנה בין שוטר לבין נהג נדונה בבית המשפט לתעבורה בתל אביב. באותו מקרה, היה מדובר בבלדר כספים של רשות הדואר אשר החנה את רכבו בחנייה כפולה לצדו של רכב אחר על נתיב הנסיעה בכביש. בכך, בכך הואשם בהפרעה לתנועה ו גם באי ציות להוראת שוטר במדים שהורה לו לפנות את רכבו מאמצע הכביש. בבית המשפט הנהג זוכה מכל העברות שבהן הואשם. שופטת התעבורה בתל-אביב, פנינה פליגלמן, קיבלה את טענותיו וקבעה כי נסיבות העניין הצדיקו את החנייה הכפולה וכי אי הציות להוראת השוטר נעוץ באי הבנה.

 

מטעם התביעה, העיד השוטר רושם הדוח אשר תיאר את האירוע. לדבריו, גרם הנאשם לפקק תנועה, ועל-כן הוא ביקש ממנו שיפנה את המקום. הנהג שהתעלם ממנו ביקש מהשוטר להזדהות באמצעות הרמקול שברכבו.. לדברי השוטר, הוא הזדהה ומסר את פרטיו דרך החלון. הוא גם הוסיף, שבמשך האירוע שארך כעשר דקות, הגיעו עוברי-אורח שראו כיצד הוא מושפל על ידי הנהג.

 

הנהג העיד, שהוא עובד ברשות הדואר כבלדר כספים ותפקידו הוא להעביר כספים מסניפי הדואר. לדבריו, מדובר בפעילות מסוכנת בהיות הבלדרים חשופים למקרי שוד ותקיפה; ההוראות מחייבות אותו להיעצר קרוב למתקן שממנו נאסף המשלוח, תוך הימנעות מרבית, ככל הניתן, מהפרעה לתנועה, ושהייה במשך זמן מועט במידת האפשר, על מנת שלא להיות חשוף לפגיעה. לדבריו, אסור לו לפתוח את דלת רכבו מחשש למקרה של ביצוע שוד – לרבות על ידי מתחזים – עם פתיחת הדלת.

 

בנסיבות המקרה הנוכחי, היה מדובר בשעות אחרי הצהריים, לא נמצאה חנייה פנויה ליד הסניף, והבלדרים נאלצו לחנות בחנייה כפולה בפתח הסניף למרות שהרחוב היה עמוס באנשים. לדברי הנאשם, לאחר שהשוטר הורה לו לפתוח את החלון, הוא הסביר לשוטר באמצעות הרמקול כי לא ניתן לעשות כן כיוון שהחלון מקובע. כשהתבקש לפתוח את הדלת,הסביר הנאשם לשוטר כי גם את הדלת אסור לו לפתוח מחשש ממתחזים. לכן, רק לאחר שהשוטר הזדהה, הסכים הנאשם למסור את מסמכיו דרך שמשת החלון השקופה.

 

בבית המשפט העיד ראש מדור אבטחה במשטרת ישראל. הוא הסביר, כי ההנחיות לשוטרים הן שלא לרשום דוחות לבלדריות הדואר. עדות נוספת נשמעה גם מפי מנהל הבלדריות ברשות הדואר, שפירט את הנהלים של נהגי הבלדריות. לאחר שמיעת העדויות החליטה השופטת לזכות את הנאשם מכל האשמות שיוחסו לו, היא ציינה כי על אף שנגרמה הפרעה לתנועה בכביש הסואן, החנייה נועדה להגן על הבלדרית ועל אנשי הצוות מפני סכנת שוד. לפיכך, עומדת לנאשם "הגנת הצורך" בחוק הפלילי שלפיה לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש להצלת חייו, חירותו, גופו, רכושו שלו או של זולתו, מסכנה מוחשית של פגיעה חמורה.

 

לגבי האישום השני – של אי ציות להוראת שוטר – קבעה השופטת כי דווקא השוטר הוא שעיכב את הנאשם במהלך ויכוח עקר ומיותר שהתנהל בין השניים אשר ניתן לכנותו כ"דו-שיח של חרשים". לגישת השופטת, לנאשם לא הייתה כל סיבה של ממש להתעכב עם בלדרית מלאה בכסף ברחוב הומה בשכונת התקווה.

להערכת סיכוייך ללא חיוב או יצירת קשר לחץ/י כאן