התמרור (עצור) נפל – מי חייב במתן זכות קדימה?

 

 

כידוע, כאשר מתקרבים כלי רכב בכיוונים מצטלבים לצומת, קיימת חובה ליתן זכות קדימה לרכב הבא מימין. זה נכון, אלא אם כן קיים תמרור 'עצור' בכיוון נסיעת אותו רכב, ואז חלה חובת העצירה ומתן זכות הקדימה על אותו נהג, למרות שהגיע לצומת מימין.
אבל מה קרה כאשר עקב עבודות בכביש מוסר תמרור העצור? האם הנהגים עדיין מחוייבים לציית לתמרור, למרות שהוא נפל (או הוסר זמנית)?

 

בבית המשפט לתעבורה בבאר-שבע הובא לדין רוכב אופנוע, שהואשם באי מתן זכות קדימה לרכב שהגיע מימינו. אי מתן זכות הקדימה עלה לרוכב בפגיעה ברכב ובפציעתו שלו. לפי העובדות שהתבררו התקדם הרוכב ל"צומת טי", שבו יש כניסה של כלי רכב מצד ימין, לפי כיוון נסיעתו. לא היתה מחלוקת שהכביש בו נסע הרוכב היה ראשי, רחב, דו-מסלולי ורב-נתיבי, ואילו הכביש שמימין לו היה צר ובו מסלול אחר. כן הוכח, כי בכביש הצר שמימין לרוכב היה מוצב תמרור עצור, אלא שהתמרור הוסר בגין עבודות בכביש.

 

הרוכב העיד בביהמ"ש לתעבורה, כי האט את מהירות נסיעתו ל-40 קמ"ש, וכשראה שנהג הפרטית עוצר, המשיך בנסיעה. על סף הכניסה לצומת, העיד הרוכב, התפרץ נהג הפרטית לצומת מימינו, פנה שמאלה והתנגש בו.

 

שופט התעבורה החליט להרשיע את הרוכב, וזאת בנימוק כי בהיעדר תמרורים הוא היה חייב לתת זכות קדימה לנהג הפרטית שבא מימינו. לאור זאת, גזר השופט על הרוכב עונש של קנס, פסילה בפועל ופסילה על תנאי.

 

הרוכב לא קיבל את הגזירה, וערער לביהמ"ש המחוזי בבאר-שבע. השופט, אפרים לרון, קיבל את הערעור וזיכה את הרוכב. בנימוקיו כתב השופט, כי אפילו אם נצא מנקודת הנחה שהרוכב היה חייב לתת זכות קדימה לרכב שבא מימינו (למרות שלא ידע כי התמרור הוסר) אין פירוש הדבר שהרוכב היה צריך לעצור. הרוכב האט, הבחין כי נהג הפרטית נעצר ולכן מותר היה לו להניח כי הנהג שמימינו מאפשר לו לחצות את הצומת. התפרצות נהג הפרטית הפתיעה את הרוכב ולכן אין הצדקה להרשיעו בגרימת התאונה.

 

סוף דבר: למרות שתמרור העצור בכיוון נסיעת הפרטית הוסר, קבע השופט בערעור, כי נהג הפרטית חייב היה בנסיבות העניין לתת זכות קדימה לרוכב, למרות שהרוכב הגיע משמאלו.

להערכת סיכוייך ללא חיוב או יצירת קשר לחץ/י כאן