הנדון: תגובה על תיקון תקנות התעבורה על פיו, כאשר הולך רגל עומד על סף המעבר, על הנהג להיעצר על מנת לאפשר לו לחצות
המדובר בתיקון תמים לכאורה שהוא בבחינת תרומה, כביכול, למלחמה בנגע תאונות הדרכים. אבל כל מי שעיניו בראשו יוכל על נקלה להבין שהמדובר בתיקון הרה אסון ובבחינת הזמנה לתאונה ומי שאחראי לתיקון זה, ייזקף על מצפונו דמו של הולך הרגל, שימצא את מותו בעקבות ציות נהג שומר חוק לתקנה דלעיל.
התסריט הצפוי, עקב הציות לתקנה זו הינו פשוט וברור: נהג נוסע בכביש ובו שני נתיבים, לפחות, בכיוון נסיעתו כשהוא נע בנתיב הימני. מימינו, על המדרכה, עומד הולך רגל וממתין להתפנות הכביש על מנת לחצות במעבר החציה בבטחה. הנהג, שומר החוק למהדרין, לא יסתפק בהאטה בלבד, שזו חובתו בכל מקרה, אלא ייעצר ויזמין, כפועל יוצא, את הולך הרגל שיתכבד ויחצה את הכביש. הולך הרגל ימצא את עצמו אנוס לחצות, כיוון שרכב עצר על מנת לאפשר לו החציה.
הולך הרגל יחצה את הכביש כשהוא מכיר תודה לנהג האדיב שומר החוק ואז יתרחש הצפוי, בבחינת הכתובת המתנוססת על הקיר, ונהג אחר שנסע בעקבותיו, ומשמאלו לא יבחין בהולך הרגל החוצה והמוסתר ע"י הנהג האדיב שומר החוק ואז אותו נהג, הנוסע משמאל יפגע, בהולך הרגל, ואף עלול לגרום למותו.
התסריט אותו תיארתי התרחש חדשות לבקרים ותסריט זה עשוי היה להימנע, אם הנהג, המבחין בהולך הרגל, אשר אינו מתכוון להתפרץ לכביש, היה חולף על פניו ואז לא היה נגרם סיכון של פגיעה באותו הולך רגל ע"י נהג לא זהיר, העלול לעקוף בחוסר תשומת לב, את הרכב שנעצר.
