בזכות הספק, למרות הזיהוי – התוצאה זיכוי!

 

שימוש ברכב ללא רשות הבעלים היא תופעה עתיקת יומין. כל מי שנוהג ברכב דו אופני היה מעדיף לשאת עמו את רכבו ואף להעלותו לביתו, ובלבד שלא יופתע בכל פעם מחדש כשהוא מגלה שהמראה חסרה, שהרכב נותר עם גלגל אחד, או שנעלם ואיננו.

 

לעתים נדירות יזכה בעל האופנוע, או הקטנוע לראות במו עיניו כיצד הגנב הזריז מעלים את רכבו ואם יקרה כדבר הזה עדיין תתעורר השאלה, שמא החשוד חף מכל פשע ובעטיו של מזל ביש נראה בסמוך למקום הפשע.

 

ספק לגבי הזיהוי – התוצאה, זיכוי

 

בבית-המשפט לנוער בתל-אביב הועמד לדין בחור בן 20, אשר היה קטין ביום המעשה, בפני השופטת, סביונה רוט לוי. הוא הואשם כי ביום אחד בשעות הצהריים נטל קטנוע ממקום שבו חנו כלי רכב דו אופניים בסמוך לבורסה ברמת-גן. על פי הראיות שהובאו, הבחין המתלונן, הבעלים של הקטנוע, בנאשם ורדף אחריו. הנאשם השליך את הקטנוע על המדרכה וניסה להימלט. כשניסה הנאשם להימלט, נותק קשר העין בינו לבין המתלונן. לאחר מכן נתפס הנאשם בידי איש משטרה שנזעק למקום. המתלונן אישר באוזני השוטר כי זה העבריין שנמלט, החשוד הכחיש שביצע את העבירה, וטען כי הזדמן למקום כשליח והחנה את הקטנוע שלו בסמוך. הנאשם יוצג על ידי משרדנו.

 

בית-המשפט החליט לזכות את הנאשם, והשופטת קבעה כי עשתה זאת לאחר לבטים רבים, אך כיוון שהתעורר ספק בלבה, ראוי היה לאפשר לנאשם ליהנות ממנו.

 

התוצאה זיכוי

 

התביעה התבססה על עדות המתלונן, אשר לדבריו זיהה בוודאות מלאה את הנאשם. המתלונן מסר לשוטר כי החשוד היה בעל תלתלים זהובים, מכנסיים לבנים חולצה לבנה-אדומה ועל ראשו קסדה. השוטר שאל את השומר בכניסה אם ראה בחור העונה לתיאור זה, השומר אישר זאת, ואז עצר השוטר את החשוד – הוא הנאשם בתיק זה. בבית-המשפט חזר המתלונן על גרסתו, וטען כי אין לו ספק בזיהוי הנאשם, וכי ראה אותו במרחק שלושה-ארבע מטרים, מה גם שהמדובר בסימן זיהוי ייחודי – שיער ארוך עם תלתלים ארוכים זהובים.

 

בחקירה נגדית עמד המתלונן על גרסתו ואמר שאפשרות של טעות בזיהוי איננה מתקבלת על הדעת. השוטר העיד כי הנאשם הכחיש את מעורבותו במעשה, וכי האירוע ארך בין דקה לשלוש דקות, וכאשר נתפס הנאשם הוא החזיק בידיו קסדה.

 

הנאשם טען כי השוטר שעצר אותו איים עליו ואף היכה אותו נמרצות, הוא גם טען כי חברו המתין לו על הקטנוע שעל המדרכה, ובית-המשפט קבע כי המשטרה לא טרחה לבדוק ולאמת את גרסת הנאשם באמצעות חקירה יסודית של החבר. השוטר שעצר את הנאשם כלל לא טרח לבדוק, אם החבר מחכה לנאשם בעת שזה נעצר.

 

הנאשם זוכה והשופטת קבעה, כי ראיות התביעה מתבססות על זיהוי הנאשם בידי עד ראייה אחד. במקרה זה אין בית-המשפט יכול לקבוע כי המתלונן שיקר, אך בכל זאת התגנב בלב השופטת הספק, שמא היתה טעות בידי המתלונן. הנאשם עשה רושם אמין, למרות תמיהות מסוימות שהתעוררו בעקבות עדותו.