להאזנה:
שופטים מסרבים לעיתים לאמץ הסדר טיעון בין התביעה לנאשם בעבירת תנועה, אך נדיר שלא יכבדו את ההסדר בנימוק שהוא מחמיר מידי עם הנאשם.
תיקי תעבורה רבים מסתיימים בהסדרי טיעון בין התביעה לסניגוריה. בתי המשפט נוטים, על פי הכללים שנקבעו בפסיקה, לכבד את הסדרי הטיעון, אלא אם ההסדר נראה על פניו בלתי סביר.
אלא שכיבוד ההסדר הוא חד-סטרי: השופט לא יכבד את ההסדר רק אם נראה לו שההסדר מקל מדי עם הנאשם. כותב שורות אלה מעולם לא נתקל בהסדר שהשופט לא כיבד אותו בנימוק שהוא מחמיר מדי עם הנאשם.
לא מכבר מתח בית המשפט המחוזי בתל-אביב ביקורת על מקרה שבו לא כובד הסדר טיעון משום שהקל עם הנאשם, לדעת השופטת. שופט בית המשפט המחוזי בת אביב, דר' עודד מודריק דן בערעורו של נהג, שהואשם באי-ציות להוראת שוטר, בנהיגה ברכב כשפג תוקף רשיון הנהיגה שלו וללא ביטוח.
בבית המשפט לתעבורה הודיעה התביעה כי שמעה שלנאשם נסיבות אישיות קשות, ולכן הסכימה לעסקה שלפיה הוא יקבל קנס ותופעל נגדו פסילת רשיון על-תנאי לשלושה חודשים. אולם השופטת הודיעה כי איננה מכבדת את ההסדר, ובסיום המשפט הטילה על הנהג עונש של שישה חודשי פסילה במקום שלושה.
-
עונש קל מפריע לשופט, עונש חמור – לא
השופט מודריק ביטל את שלושת חודשי הפסילה שהוסיפה השופטת וקבע כי היה עליה לכבד את הסדר הטיעון. הוא כתב כי אסור היה לה להביע דעה מראש לגבי ההסדר, מאחר שהדבר יוצר חשש שתהיה מחויבת לאותה דעה ולא תכבד את ההסדר אפילו אם לאחר שמיעת הצדדים ייראה לה סביר.
השופט מודריק גם ציטט דברים שאמר שופט בית המשפט העליון אליהו מצא, ועל פיהם כל עוד אין לבית המשפט סיבה לפקפק בכך שעמדת התביעה הוכתבה על-ידי שיקולים עניינים ראוי שהשופט יכבד את עמדת התביעה ולא יחמיר מעבר לעונש שהתביעה ביקשה להטיל.
אולי יעניין אותך לקרוא עוד על:
