מהי דרך עירונית?
כשנהג נעצר בכביש והוא מואשם בנהיגה במהירות מופרזת, השאלה המתבקשת הינה האם מדובר במהירות מופרזת בדרך עירונית או בדרך שאינה עירונית, וזאת כיוון שבדרך שאינה עירונית מהירות הנסיעה המותרת גבוהה יותר.לפי החוק, בכדי שדרך תיחשב עירונית, צריך שבכניסה לאותה דרך יוצבו שני תמרורי הבית משני צידי הכביש ועפ"י פסיקת ביהמ"ש העליון (פס"ד אסולין- הנשיא שמגר), אם הוצב תמרור מצידו האחד של הכביש בלבד, הדרך לא תיחשב כדרך עירונית.
לכאורה, לא משנה מה תנאי הדרך, דהיינו, הדרך יכולה להיות מדברית באופייה אך תיחשב כעירונית אם בכניסה אליה הוצבו שני התמרורים ומאידך, היה אם מדובר בדרך ובה בתי מגורים, תנועת הולכי רגל, חנויות וכו', הדרך תיחשב לא עירונית היה אם לא הוצבו תמרורים כאמור.
השאלה אם הדרך הינה עירונית נדונה בביהמ"ש המחוזי בת"א בערעור שהוגש בפני השופט נגה אוהד. הסניגור טען כי לא הוכח שהוצבו תמרורי הבית משני צידי הכביש. המדובר במערער אשר הואשם שנהג בדרך עירונית במהירות 90 קמ"ש במקום 50 קמ"ש. השופטת דחתה את טענת הסניגור, ופסקה, כי אין צורך להוכיח את הצבת התמרורים וזאת כיוון שעפ"י "מבחן הצביון" אותו יצרה, הוכח שהמדובר בדרך שיש בה "צביון עירוני", דהיינו, מקום שיש בו בנייה מרובה, צפופה, חנויות, מעברי חצייה, מדרכות הומות אדם וכו'. מאידך, פסקה השופטת כי כאשר הדרך נושאת אופי מובהק של דרך בינעירונית, אך המדובר בכביש עירוני, קיימת חובה להציב תמרורי ב- 24 בכניסה לאותו רחוב, על מנת שנהג שאינו מקומי לא יכשל, ואין מקום להסתפק בעובדת קיומם של התמרורים באחת הכניסות לאותו אזור עירוני.
עולה איפוא, כי נהג המואשם בנסיעה בדרך עירונית במהירות מופרזת, ויטען כי הדרך אינה עירונית, טענתו (עפ"י פסק דין זה) תתקבל, אפילו אם הוצבו שני התמרורים בכניסה לאותה דרך עירונית, אך הרחוב בו נטען כי בוצעה העבירה, לא היה עירוני באופיו.
