נהיגה במהירות מופרזת

 

נהיגה במהירות מופרזת – עבירת תעבורה

 

המשטרה נוהגת לאכוף, בעיקר את הציות להגבלות המהירות בדרכים. היא עושה זאת, בין היתר, משום שבידיה מכשור המאפשר לה בקלות יחסית לרשום דוחות על ביצוע עברה זו. זאת, אף על פי שסטטיסטית המהירות עצמה אינה עומדת בראש סולם הסיבות לגרימת תאונות דרכים. לפי פרסום משטרת ישראל בחוברת "תאונות דרכים – דוח סטטיסטי" לשנת 2002, נמצאת עברת המהירות כגורמת לתאונות דרכים במקום עשירי מתוך עשרה גורמים עיקריים, כפי שניתן לראות ברשימה הבאה:

 

העברהאחוז מסה"כ הסיבותאחוז בתאונות קטלניות
אי ציות לרמזור13%4%
אי מתן זכות קדימה לרכב11%3%
סטייה מנתיב9%11%
אי ציות לתמרור עצור9%2%
אי ציות לתמרור תן זכות קדימה9%2%
אי שמירת מרחק9%3%
מהירות מופרזת6%14%
פנייה לא נכונה6%3%
התנהגות הולך רגל4%18%
אי מתן זכות קדימה להולך רגל4%3%

 

 

6% מהתאונות התרחשו בגלל מהירות מופרזת. סה"כ התרחשו 1222 תאונות בגלל מהירות מופרזת. בעוד ש-162 תאונות בלבד התרחשו בגלל מהירות העולה על המותר בחוק, שאר התאונות התרחשו בגלל מהירות בלתי סבירה לנסיבות.

 

יוצא, אפוא, כי משטרת ישראל משקיעה מאמץ רב באכיפת עברות מהירות אף על פי שלמעשה בשנת 2002 אירעו 162 תאונות בלבד בשל נסיעה במהירות מופרזת שהם 0.8% מסה"כ התאונות.

 

לא ברור, אם המהירות המופרזת מהווה גורם לתאונה או דווקא גורמים אחרים . לעומת זאת ברור שככל שהמהירות תהיה גבוהה יותר, הסיכוי להיחלץ ממצבים מסוכנים בכביש יקטן והסיכוי לאירוע תאונת דרכים יגדל. כלומר, גם אם הסיבה הבולטת לגרימת התאונה אינה נעוצה במהירות המופרזת, אלא בעברה אחרת (אי ציות לתמרור עצור, סטייה, עקיפה וכד'), הרי שבמקרים רבים סביר שנהיגה במהירות מופחתת עשויה הייתה לסייע לנהג העבריין להיחלץ ממצב חירום ולא להיות מעורב בתאונת דרכים.

 

השאלה, האם מהירות מופרזת היא גורם לתאונת דרכים, נדונה בבית המשפט העליון. באותו מקרה, המערער נהג בכביש המהיר ת"א – אשדוד לכיוון דרום, כשהוא מסיע ברכבו אדם נוסף. בסמוך לראשון לציון, איבד המערער את השליטה ברכב עקב נקר שגרם להתפוצצותו של הצמיג הימני-אחורי. לאחר שהנהג סטה לגדר הבטיחות שבמרכז הכביש התגלגלה המכונית אל המסלול הנגדי במרחק של 50 מטרים מהגדר.

 

בוחן המשטרה קבע, על פי סימני הדחיפה והבלימה בכביש, כי מהירות הנסיעה של המערער הייתה 125 קמ"ש בעוד שהמהירות המותרת היא 90 קמ"ש. בית המשפט העליון פסק, שאילו המערער נהג במהירות חוקית, הוא היה עשוי לשלוט ברכב למרות הנקר והתאונה הייתה נמנעת. בית המשפט פסק ,שאמנם אין בעצם הסטייה מהמהירות החוקית (אם מדובר בסטייה לא משמעותית) ללמד על נהיגה רשלנית, אך במקרה הנוכחי הסטייה הייתה משמעותית ולכן יש לראות אותה כרשלנית. עקב כך, הורשע הנהג בגרימת המוות.

 

בית המשפט הבחין, אפוא, בין סטייה משמעותית מהמהירות החוקית המותרת לבין סטייה שאינה משמעותית – הסטייה אינה נחשבת לנהיגה רשלנית, אולם מהווה גורם עיקרי לתאונת דרכים. כמו-כן, קבע בית המשפט שנהג הנוסע במהירות אשר חורגת באופן משמעותי מהמהירות המותרת בחוק, חייב להתחשב בעובדה שבמקרה של תקלה – כמו נקר למשל – הוא לא יוכל להשתלט על רכבו.

 

חשוב לציין, אם מתרחשת תאונת דרכים שבה המהירות היא גורם אפשרי לתאונת הדרכים, הרי שלא ניתן לקבוע בוודאות את המהירות או להעריכה רק על בסיס התרשמותם של עדי ראייה. אפשר לעשות כן אך ורק באמצעים הנדסיים או באמצעות עדויות של עדי ראייה אשר ישבו ברכב המעורב בתאונה וראו לדבריהם את מד המהירות.

 

דוגמה : לא ניתן לקבוע מהירות על פי התרשמות

 

בבית המשפט העליון נדון ערעורו של נהג אשר הורשע בבית המשפט המחוזי בתל אביב בעברה של הריגה בתאונת דרכים,שבה נהרגו שני ילדים ושניים נוספים נפצעו. שופט בית המשפט המחוזי, אורי שטרוזמן, הרשיע את הנהג בהריגה. הוא עשה זאת, לאור התרשמותו מעדויותיהם של עדי ראייה, לפיהן הסיע הנהג את רכבו במהירות 100 קמ"ש, במקום שבו המהירות המותרת הייתה 50 קמ"ש. זאת, בסמוך למקום שבו שיחקו ילדים ותוך שהוא דולק בעקבות מכונית אחרת במהלך תחרות.

 

בית המשפט העליון קיבל את הערעור על פסק הדין, הוא קבע שלא הייתה הצדקה להרשיע את המערער בנהיגה במהירות מופרזת. לגישתו, העדויות בעניין זה היו מבוססות על התרשמות, מבלי שהייתה ראייה ממשית לנהיגת הרכב במהירות מופרזת תוך ביצוע תחרות. בית המשפט העליון קבע שלא ניתן לאמוד את המהירות על סמך עדויות של עדים לא מומחים: האחד, שכן שעמד במרפסת ושמע רעש של תאוצת מנוע והתרשם כי מדובר במהירות גבוהה מאוד; האחר, היה שוטר שעוסק בהפעלת מכשירי רדאר ללכידת עברייני מהירות שהעיד שלפי התרשמותו נהג המערער ב"מהירות מסחררת".

 

בית המשפט העליון פסק, כאמור, שלא ניתן לקבוע, רק בהסתמך על עדויות ראייה, מה הייתה המהירות שבה נהג המערער בפועל. לאור זאת, זוכה הנהג מעברה של הריגה שהעונש בגינה הוא עד 20 שנות מאסר, והורשע בעברה של גרימת מוות ברשלנות שהעונש בגינה הוא עד שלוש שנות מאסר.

 

 

דוגמה : בהיעדר תמרור – הדרך אינה עירונית

 

דרך עירונית תיחשב ככזו, אם יוכח כי בכניסה לדרך העירונית הוצבו תמרורי "הבית", תמרורי ב-24, משני צדי הכביש. כל עוד הדבר לא מוכח, הדרך תיחשב כדרך שאינה עירונית. יש להגדרה זו השלכה, בין השאר, לגבי סיווג עברת מהירות כעברת קנס או עברה מסוג הזמנה למשפט שבגינה ניתן לשלול את רשיון הנהיגה, הן מנהלית על ידי קצין משטרה והן שיפוטית.

 

רכבו של נהג צולם במהירות 108 קמ"ש בשדרות דב יוסף בירושלים. בעוד שהמהירות המותרת באותו קטע של הכביש היא70 קמ"ש, הואשם הנאשם בחריגה של 38 קמ"ש מהמהירות המותרת בשטח עירוני. לאור זאת, נגזר עליו עונש של 1000 ₪ קנס, 45 ימי פסילת רשיון הנהיגה בפועל ושלושה חודשי פסילה מותנים לשלוש שנים.

 

הסניגור טען כי הדרך אינה עירונית, שכן השוטר לא ציין בדוח כי בדק את הצבתם של תמרורי ב-24 משני צדי הכביש בכניסה לעיר. לאור זאת, טען הסניגור, כי מדובר בחריגה הפחותה מ-40 קמ"ש, לכן זו עברת קנס. לפיכך, לגישתו של הסניגור זכאי הנאשם לפטור עצמו בתשלום הבררה בשיעור 750 ₪. שופט בית המשפט לתעבורה בירושלים, אביטל חן, דחה את טיעוני הסניגור וציין כי הוא יודע מידיעתו האישית כי שדרות דב יוסף מצויות בתוך העיר ירושלים.

 

הסניגור ערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בירושלים והערעור נדון בפני השופט יהונתן עדיעל . השופט קיבל את טיעוני הסניגור ופסק, כי אכן לא הוכח כי הדרך היא דרך עירוניתועל כן זכאי המערער לפטור עצמו בתשלום הבררה. השופט ביטל את עונשי הפסילה בפועל והפסילה על תנאי והמתיק את הקנס לגובה הבררה – 750 ₪. בנימוקי פסק הדין כתב השופט, שאמנם אין מחלוקת בין הצדדים שמקום ביצוע העברה אכן מצוי בתחום שטח שיפוטה המקומי של העיר ירושלים. אולם, אין די בכך. שכן, על פי ההגדרה שבתקנות התעבורה יש להוכיח, גם על ידי התביעה, כי בעת ביצוע העברה היו מוצבים תמרורי ב-24 ולו באחת הכניסות לירושלים.

 

השופט הוסיף שמשהדבר לא הוכח לא הרימה התביעה את נטל ההוכחה המוטל עליה. בנוסף, הוא דחה את קביעת שופט התעבורה כי די בכך שהוא עצמו יודע שהמדובר בדרך עירונית. לגישתו, אין די בניסיון השיפוטי של שופט התעבורה הדן באותה עיר והידיעה האישית שלו לא יכולה לבוא במקום הוכחה פוזיטיבית אודות הצבת התמרורים כנדרש. זו ידיעה פרטית ואין לסמוך עליה.

להערכת סיכוייך ללא חיוב או יצירת קשר לחץ/י כאן
 

אולי תרצו לקרוא על:

עבירת תנועה – עבירה פלילית

 

שיטת האכיפה וסיווג הדרך בעבירות מהירות מופרזת

מכשיר ה- KR-11

מכשיר הממל"ז – מהו המד מהירות הלייזר

דו"ח מהירות

הרשעת נהג על-בסיס "חישובי ממוצעים"

הסדר טיעון במשפט תעבורה

בית דין צבאי גזר עונש חמור על נהיגה ברשלנות גבוהה

גרימת תאונת דרכים ונהיגה ללא רשיון – בית דין צבאי

המדריך לנהג הנעצר בכביש ע"י שוטר

הקשר הסיבתי

תוצאות תיקי מהירות מופרזת – עו"ד אילון אורון

תוצאות תיקי תעבורה בעבירות תנועה שונות – עו"ד אילון אורון

נתפס באמצעות ממל"ז וזוכה

טעות בזיהוי מצלמת המהירות