ארכיון דוחות תנועה

ב.2.2. מכשיר הממל"ז: – 2

ב.2.2. מכשיר הממל"ז: – 2 לאחרונה, ניתן פסק דין מעניין בבית המשפט המחוזי בירושלים על ידי השופטת רות אור.[1]השופטת אור קיבלה ערעורו של נהג אשר הורשע בעברת מהירות, ופסקה, בין השאר, כי לא ראוי ולא הוגן לחייב את הנאשם להוציא ממון רב לצורך קבלת חוות דעת מומחה שתוכיח את טענתו. לדעת השופטת, על התביעה המשטרתית – ולא על הנהג – לתמוך את טיעוניה על אודות אמינות המכשיר בדרך מדעית ובהסתמך על חוות דעת מומחה.    כאמור, בתי המשפט לתעבורה מקבלים, בדרך כלל, את ממצאי המכשיר כאמינים. לכן, במקרה שהנאשם כופר במהירות המיוחסת לו, השאלה העשויה להתעורר איננה, האם המכשיר אמין...
קרא עוד

ב.2.2. מכשיר הממל"ז: – 1

ב.2.2. מכשיר הממל"ז: – 1 בצה"ל, הוקפא בעבר השימוש במכשיר הממל"ז בעקבות פסק דין שניתן בבית הדין הצבאי של מפקדת חילות השדה (מפח"ש). השופט – סגן אלוף דורון פיילס – כתב פסק דין ארוך ומנומק שבו הגיע למסקנה שעל צה"ל לערוך מבחנים נוספים לבדיקת אמינות ממצאי המכשיר. זאת, משום שעל-פי הנתונים שהוצגו בפניו התעורר בלבו ספק לגבי דיוק המדידה[1]. באותו דיון, העידו לראשונה מומחים 'בעלי שם', הן מטעם התביעה והן מטעם ההגנה, בסוגיית אמינות מכשיר הממל"ז. השופט סקר את הפסיקה הקיימת בארץ ובחו"ל, וראה שבחלק ממדינות ארצות הברית, למשל, נאסר השימוש במכשיר הממל"ז. הוא הגיע למסקנה כי אי אפשר לקבוע...
קרא עוד

מכשיר הממל"ז:

מכשיר הממל"ז: המשטרה עושה שימוש רב במכשיר הממל"ז (מד מהירות לייזר). זהו מכשיר המופעל מבלי שהרכב החשוד מצולם, דבר שיוצר ספק אצל הנהג אם אמנם הוא זה אשר ביצע את העברה המיוחסת לו. לפיכך, בכוונת המשטרה לרכוש בעתיד מצלמות אשר יצלמו את הרכב שמהירותו נמדדה על ידי המכשיר. זאת, על מנת שניתן יהיה להוכיח מעל לכל ספק כי אמנם הנהג שנעצר הוא הנהג העבריין. כיום, קיימות השגות לגבי אמינותו של המכשיר. יודגש, כי טרם נאמרה המילה האחרונה בנושא. בית המשפט העליון עומד להחליט בימים אלו באשר לשאלה, האם המכשיר אמין. זאת, לאחר שבאופן חריג ניתנה רשות ערעור בסוגיה זו על...
קרא עוד

ב.1.2. מכשיר ה-"KR-11" – המשך

ב.1.2. מכשיר ה-"KR-11" זה המקום להעיר, כי במקרים רבים לאחר שהוגש דוח על ידי שוטר, הנהג הנאשם מורשע בבית המשפט. זאת, גם אם בית המשפט אינו קובע כי הנאשם שיקר או כי בעדותו נתגלו סתירות או אי-סבירות. הנאשם מורשע משום שבית המשפט מאמין לשוטר. ברם, הנהג ייהנה מהספק וייצא זכאי כאשר עולה בידי הנאשם לעורר ספק באשר לאמיתות העובדות, והמסקנות, שאליהן הגיע השוטר שרשם את הדוח. הנאשם יכול לעשות כן, אם יחשוף ליקוי מהותי בעדות השוטר, כמו זה שהתגלה באירוע שלפנינו. השוטר העיד, כאמור, כי במסלול נסיעת הנאשמת לא נסע כל רכב אחר מלבדה וכי הוא רדף אחרי רכבה עד לביתה....
קרא עוד

ב.1.2. מכשיר ה- "KR-11"

ב.1.2. מכשיר ה-"KR-11": השימוש במכשיר זה שכיח בעיקר בכביש הערבה ובכבישי הצפון.  המכשיר המצוי ברכבו של השוטר קולט את הנהג בדרך-כלל כשהרכב שבו הוא נמצא במצב נסיעה מולו. כאשר נקלט במכשיר המדידה שהנהג ביצע עברת מהירות, השוטר מבצע פניית פרסה תוך  שהוא מחויב להימצא בקשר עין אתו. המרכיב העיקרי באכיפה לפי מכשיר זה הוא, אפוא, "קשר העין" בין השוטר לבין הנהג.   השאלה, האם השוטר שמר על קשר-עין עם הנהג נדונה בבית המשפט לתעבורה בנתניה בפני השופטת אביבה טלמור. נהגת הואשמה כי נסעה בכביש תל אביב – חיפה במהירות 123 קמ"ש במקום 90 קמ"ש. השוטר אשר רשם את הדוח, ציין...
קרא עוד

שיטת האכיפה, סיווג הדרך בפן המשפטי – עו"ד תעבורה אילון אורון

ב.2. שיטת האכיפה וסיווג הדרך: (עירונית ושאינה עירונית) באכיפת עברת מהירות יש להבחין בין שני מצבי אכיפה:     א.  כאשר מדובר בחריגה מהמהירות המותרת, ב-30 קמ"ש בדרך עירונית או ב-40 קמ"ש בדרך שאינה עירונית, העונש הוא קנס בגובה של 750 ש"ח בנוסף לחיוב ב-8 נקודות על פי שיטת הניקוד.   ב.  כאשר החריגה מהמהירות המותרת עולה על זו שצוינה לעיל, תהא לקצין המשטרה הסמכות לשלול מנהלית את רשיונו של הנהג לתקופה של 30 יום. בנוסף, יזומן הנהג למשפט והוא צפוי לשלילה בפועל, לשלילה מותנית (לתקופה שבין שנה ועד שלוש שנים) או לשניהם גם יחד; כמו-כן, צפוי הנהג לחיוב בקנס...
קרא עוד

ב. דוחות בררת משפט:

ב. דוחות בררת משפט: אלו דוחות אשר בגינן נקבע קנס ובידי הנהג הבררה לשלם את הקנס או לבקש להישפט.  הדוחות הנפוצים בתחום זה ניתנים בשל עברת רמזור; מהירויות שאינן חורגות מעבר ל-30 קמ"ש מעל המותר בדרך עירונית או ומעבר ל-40 קמ"ש מעל המותר בדרך שאינה עירונית,אי שמירת מרחק, אי עצירה בתמרור עצור, אי ציות לתמרור 'כניסה אסורה' ונהיגה בנתיב תחבורה ציבורית (נת"צ). לנהג אשר מקבל דוח מסוג בררת משפט קיימת הבררה-האפשרות להגיש למשטרה, בתוך תשעים יום, בקשה להישפט. זאת, במקרה שהנהג סבור שהוא לא ביצע את העברה המיוחסת לו. יש להיזהר ולא לשלם את הקנס כאשר בכוונתך להישפט או שבכוונתך...
קרא עוד

דוחות תנועה

דוחות תנועה ניתן למיין  את דוחות התנועה לשני סוגים:   à         הזמנה למשפט à         בררת משפט (עברות קנס)     מטבע הדברים, ברור כי העברות הקלות יותר הנן מסוג בררת משפט. עם זאת, סיווג קטגורי זה של העברות איננו סטטי אלא דינמי ונתון לשינויים, בהתאם לנסיבות ולמדיניות המשפטית המצויה אותה עת. כך, לדוגמה, עברות שנחשבו בעבר כעברות חמורות – כגון עברת רמזור או נהיגת רכב במהירות מופרזת – הפכו עם הזמן לעברות המסווגות כחמורות פחות, דהיינו עברות אלו הפכו מעברות מסוג הזמנה למשפט לעברות קנס. הטעם העיקרי לשינוי סיווג עברה הנו פרקטי –  הקושי של רשויות אכיפת החוק להתמודד עם כמויות הדוחות...
קרא עוד

השוטר לא התייצב- הנאשם זוכה

השוטר לא התייצב- הנאשם זוכה בית המשפט לתעבורה באילת זיכה נאשם בעבירת תנועה רק משום שהתביעה התרשלה בתפקידה בתי המשפט ובמיוחד אלה הדנים במשפטי תעבורה, מקפידים שלא לגרור תיקים. שופטי התעבורה נוהגים להודיע לנאשם כבר בישיבת ההקראה, שבה הוא כופר באשמה, כי עליו להופיע לישיבת הוכחות יחד עם עדיו, וכי התיק לא יידחה פעם נוספת לשמיעת עדים נוספים. בישיבת ההוכחות, אם הנאשם מתייצב בגפו בלי העדים העשויים לתמוך בגרסתו, מודיע לו שופט התעבורה, בדרך כלל, כי אין לו להלין אל על עצמו, וכי המשפט יתחיל ויסתיים בו ביום ללא דחיות.   שונה הדבר, בדרך כלל, כאשר מדובר בעד תביעה. משמעות...
קרא עוד