ארכיון סירוב להיבדק

המשך -2: ט.2. סירוב להיבדק – עברה עצמאית נפרדת

המשך -2: ט.2. סירוב להיבדק – עברה עצמאית נפרדת: טענה זו נדונה בבית המשפט לתעבורה ברמלה בפני השופט ירון לוי.[1] השופט פסק, כי תכלית התקנה היא להגן על שלום הציבור מפני הסכנה שבנהיגה בשכרות, על-כן גם אם הבדיקה פולשנית וחודרנית, מוסמך השוטר לחייב את עריכת הבדיקה ואין להגביל את המשטרה בעבודתה זו – המגינה על הציבור. על פסק דין זה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בת"א,[2] אולם שופט בית המשפט המחוזי בת"א, אריה אבן ארי, דחה אותו. השופט קבע, כי למרות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אין לשלול מהשוטר את האפשרות לחייב את הנהג להיבדק בבדיקת דם ואין להתנות זאת...
קרא עוד

המשך -1: ט.2. סירוב להיבדק – עברה עצמאית נפרדת

המשך -1: ט.2. סירוב להיבדק – עברה עצמאית נפרדת: תקנה 169 לתקנות התעבורה מפרטת את ההסדרים הנוגעים לבדיקת רמת האלכוהול בגופו של הנהג. מדובר בבדיקת דם, אשר נעשית במעבדה בבית-חולים או בבדיקת נשיפה אשר יכולה להיערך בצד הדרך בעת עצירת הנהג. נהג המסרב להיבדק, מכל סיבה שהיא, צפוי, כאמור, להרשעה עקב הסירוב. זאת כעברה עצמאית ונפרדת – ללא קשר לשאלת היותו שיכור.   כיום,  מתעוררת שאלה לעניין החוקתיות של תקנה 169 לתקנות התעבורה המחייבת את הנהג להסכים להיבדק "בדיקת אלכוהול" באמצעות מחט החודרת לגופו, כשהסירוב למלא אחר הדרישה מהווה עברה. שאלה זו עולה, לאור חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו[1]...
קרא עוד

המשך ט.2. סירוב להיבדק – עברה עצמאית נפרדת

המשך ט.2. סירוב להיבדק – עברה עצמאית נפרדת:  כדי להוכיח עברה של נהיגה בשכרות יש לשכנע את בית המשפט כי הבדיקה לגילוי אלכוהול נעשתה כדין. כאשר מתעורר ספק לגבי ממצאי הבדיקה, התוצאה תהיה זיכוי הנהג. כך היה בעניינו של נהג, אשר הואשם בבית המשפט המחוזי בחיפה בגרימת תאונות דרכים קטלנית כשהיה שיכור.[1] במקרה זה, השופט קיבל את טענות הסניגור לפיהן:   התביעה לא הוכיחה שחיטוי אזור הדקירה לצורך בדיקת הדם נעשה בחומר אשר אינו מכיל אלכוהול. בוחן המשטרה לא מילא טופס, שהיה אמור לפרט את הצעדים שננקטו  לנטילת דגימת הדם מהנאשם. בחוות הדעת של מומחה התביעה, לא הייתה התייחסות ולא נשללה האפשרות,...
קרא עוד

ט.2. סירוב להיבדק – עברה עצמאית נפרדת

ט.2. סירוב להיבדק – עברה עצמאית נפרדת: עברה נוספת מתרחשת, כאשר הנהג מסרב להיבדק בדיקת דם או בדיקה אחרת, למשל בדיקת נשיפה. זאת, על מנת לבחון האם אכן מדובר בנהג שיכור. במקרה זה, נקבע בחוק עונש מאסר של שנה או קנס בשיעור של 10,000 ₪. מה גם שבית המשפט אף רשאי לפסול את רשיון הנהיגה של הנהג לתקופה של שנתיים.   על פי הדין בארץ, המידה המרבית המותרת של אלכוהול בדמו של הנהג היא 50 מיליגרם –  אחוז השווה לכ-2 עד 2.5 פחיות בירה, בהתאם למשקלו של הנהג. כך, למשל, אדם השוקל 60 – 70 ק"ג יגיע למידה המרבית לאחר...
קרא עוד

4. שכרות – שרשרת סעיפי החוק לגבי החובה ליידע אודות משמעות הסירוב והסנקציה שבצדו

4. שכרות – שרשרת סעיפי החוק לגבי החובה ליידע אודות משמעות הסירוב והסנקציה שבצדו –   – שופט ביהמ"ש העליון ח. מלצר דן בבקשה למתן רשות ערעור, בגין הרשעה בעבירה של נהיגה בשכרות, עקב סירוב להיבדק. לצורך ההחלטה בבקשה סקר השופט את שרשרת סעיפי החוק שעניינן סירוב להיבדק והסנקציה שבצדו. להלן ציטוט סעיפי החוק שאוזכרו:   "במצב דברים זה, חלה בעניינו ההוראה הקבועה בסעיף 64ב(א1) לפקודת התעבורה: "שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב, לתת לו דגימה של אוויר הנשוף מפיו, לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, באמצעות מכשיר שאושר לשם כך בידי שר התחבורה בהסכמת...
קרא עוד

נהיגה בשכרות – 3.שכרות – סירוב – העדר פלטים – זיכוי

נהיגה בשכרות – 3.שכרות – סירוב – העדר פלטים – זיכוי – שופטת בית המשפט לתעבורה בתל אביב, ד. ורד, זיכתה נאשם מעבירה של נהיגה בשכרות בעקבות סירוב להיבדק וזאת כיוון שהשוטר מפעיל הינשוף לא דאג לשמר את כל הפלטים של המכשיר בעקבות הנשיפות שכשלו. השופטת בקרה את התנהגותו של הנאשם וציינה כי "פעל באופן עקבי על מנת שלא להיבדק", אך יחד עם זאת הסתבר כי השוטר, מפעיל הינשוף, לא שמר את כל פלטי הנשיפה ולעניין זה כתבה השופטת כי בנוסף הייתה התביעה צריכה להוכיח כי מכשיר הינשוף היה מכויל ותקין אך התביעה לא עמדה בנטל זה: "לפיכך, יש לאפשר...
קרא עוד

נהיגה בשכרות- סירוב- אין לראות בהטלת מימיו של הנאשם כסירוב

נהיגה בשכרות- סירוב- אין לראות בהטלת מימיו של הנאשם כסירוב 2. שכרות- סירוב- אין לראות בהטלת מימיו של הנאשם כסירוב שבעטיו מוצדק היה שלא לאפשר לו להיבדק ואין הצדקה בנסיבות אלו להרשיע על פי בדיקת מאפיינים- זיכוי- שופטת בית המשפט לתעבורה בתל- אביב ש. קריספין זכתה נאשם מעבירה של נהיגה בשיכרות עקב סירוב להיבדק וזאת בנסיבות בהן השוטרת דרשה מהנאשם להיבדק במכשיר הינשוף, הסבירה לו את מטרת הבדיקה ומשמעות הסירוב, אך הנאשם סירב לבצעה, שכן התעקש, קודם להטיל את מימיו לפני הבדיקה ולאחר מכן להיבדק והעדה סירבה לאפשר לו לעשות כן. בית המשפט פסק כי אין לראות בכך סירוב ולעניין...
קרא עוד

שכרות-סירוב- לא ניתן להרשיע בנהיגה בשכרות מכוח הסירוב

שכרות-סירוב- לא ניתן להרשיע בנהיגה בשכרות מכוח הסירוב 1.     כאשר נאמר לחשוד שאם יסרב ייחשב כמי שנוהג תחת השפעת אלכוהול -זיכוי- שופטת ביהמ"ש לתעבורה בת"א ד. ורד זיכתה נאשם מנהיגה בשכרות וזאת משהוכיח כי נאמר לנאשם שאם יסרב ייחשב כמי שנוהג תחת השפעת אלכוהול ולא כמי שנוהג בשכרות. בנוסף, נמנעה השופטת מלהרשיע את הנאשם בנהיגה תחת השפעת אלכוהול וזאת משלא הוכחה השפעה.  תת"ע 27697/09 (תעבורה ת"א), מ"י נ' ארן, פס"ד מיום 20.10.13 .   להמשך קריאה להערכת סיכוייך ללא חיוב או יצירת קשר לחץ/י כאן 
קרא עוד

34.פא. שכרות- סירוב- לא הוסבר- זיכוי

34.פא. שכרות- סירוב- לא הוסבר- זיכוי- שופטת התעבורה בנתניה ר.רז, זיכתה נאשם מעבירת סירוב להיבדק בדיקת דם, בניגוד לסעיף 64ב(ב) לפק' התעבורה ונהיגה בשכרות בניגוד לסעיף 62(3) לפק' התעבורה. הנאשם טען כי לא הוסברה לו משמעות הסירוב, ולו היה ער למשמעות, היה מסכים להיבדק וזאת למרות טענתו כי הוא "פוחד ממחטים". השופטת קיבלה את הטענה וזיכתה את הנאשם, בנימוקי הזיכוי התייחסה השופטת לחשיבות שבמתן הסבר ראוי וזאת על מנת שלא להכשיל נאשם בעבירה כל כך חמורה כאשר בידיו הדבר להוכיח את חפותו. לצורך הכרעת הדין התייחסה השופטת להוראות החוק בנושא ובנמקה את החלטתה לזכות כתבה בין השאר: "סעיף 64ד(א) לפקודה...
קרא עוד

נהיגה בשכרות- האם כדאי לסרב לבדיקה?

נהיגה בשכרות- האם כדאי לסרב לבדיקה? נהגים רבים חוששים לעבור בדיקת אלכוהול, חלקם מתוך ידיעה כי שתו אלכוהול בכמות מופרזת בעוד אחרים חוששים לשווא. סירוב לבדיקה עלול לגרום לתוצאות מרחיקות לכת ולהכבדה בעונש המוטל על הנהג. חשוב לדעת כי תקנות התעבורה מסמיכות את השוטרים לבצע בדיקת אלכוהול כל עוד הם הקפידו על ביצוע התקנות הקבועות בחוק, כמו מתן הסבר על מהות הבדיקה ומטרתה. החוק בישראל קובע כי נהג שמסרב לבדיקת שתן לפי דרישת שוטר, רואים בו כמי שנהג בשכרות וכיום בתי המשפט נוהגים להחמיר בפסיקתם והנהג עלול לאבד את רישיונו למשך שנתיים. להתחמק מעונשי נהיגה בשכרות ישנם נהגים אשר מסרבים...
קרא עוד