ארכיון עבירות תעבורה

יב. הפרעה להולכי רגל במעבר חצייה

יב. הפרעה להולכי רגל במעבר חצייה: יב.1. כללי:   לפי תקנה 67 לתקנות התעבורה, אם נהג מתקרב למעבר חצייה ומבחין בהולכי רגל חוצים במעבר, הוא חייב לאפשר להם לחצות בבטחה ואם יש צורך בכך, גם לעצור את רכבו. בנוסף לכך, חייב הנהג, המתקרב למעבר, להאט את מהירות נסיעתו בכל מקרה – גם אם מעבר החצייה ריק מהולכי רגל.   הפרעה להולך רגל החוצה מעבר חצייה היא בגדר עברת קנס בשיעור של 500 ₪ ו-4 נקודות חובה. אולם, אף על פי שהעברה מסווגת כעברת קנס, היא עלולה להיות מסווגת בצורה אחרת. שכן, כאשר מתקיימות נסיבות מחמירות של "אי- מתן זכות קדימה",...
קרא עוד

יא. משקל יתר

יא. משקל יתר: י.1. כללי:    חריגה מהמשקל המותר היא בגדר עברת קנס, זאת כאשר החריגה אינה עולה על 25% מהמשקל הכולל המותר.   ניתן להבחין בין שלושה מצבים: כאשר החריגה אינה עולה על 25% מהמשקל הכולל המותר ישנן שתי דרגות קנס: o      הדרגה הראשונה היא במקרה של חריגה המגיעה ל 10% מהמשקל הכולל המותר והקנס הוא 500 ₪; o      הדרגה השנייה היא במקרה של חריגה העולה על 10% מהמשקל הכולל המותר ואינה עולה על 25% והקנס הוא 1000 ₪; כאשר החריגה עולה על 25% מהמשקל הכולל המותר, יזומן הנהג לבית המשפט וניתן יהיה לשלול את רשיון הנהיגה שלו מנהלית...
קרא עוד

המשך י.2. שיטת האכיפה

המשך י.2. שיטת האכיפה: בבית המשפט לתעבורה ברמלה, בפני השופט אבינועם הדר, נדונה באופן מעמיק סוגיית אמינות מכשיר המרו"מ.[1] לאחר שהשופט שמע עדים מומחים מטעם התביעה וההגנה, הוא הגיע למסקנה שלא ניתן לסמוך על המכשיר וכי הוא אינו אמין. בעקבות פסק דין זה, הפסיקה המשטרה להפעיל את המרו"מ לצורך אכיפת אי שמירת מרחק. הפרקליטות הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק הדין המזכה. התיק נדון באופן חריג, בהרכב שלושה שופטים. פסק הדין נכתב על ידי השופט זאב המר. השופטים קיבלו פה אחד את ערעור המדינה וקבעו כי לדעתם המכשיר אמין [2]. אף שבית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה, לא...
קרא עוד

י.2. שיטת האכיפה

י.2. שיטת האכיפה: לצורך מדידת הרווח בין כלי רכב עוקבים בהתחשב במהירות נסיעתם, הכניסה המשטרה לשימוש מכשיר הנקרא מרו"מ (מד רווח ומהירות). למכשיר זה, מוצמדת מצלמה אשר מצלמת את שני כלי הרכב. על-כן, נהג אשר נרשם נגדו דוח מקבל לידיו בדואר, במצורף לדוח, צילום של רכבו ושל הרכב שלפניו. חשוב להדגיש, שמדובר בשני צילומים נפרדים, כך שהנהג לא יכול לראות את שני כלי הרכב בתמונה אחת. לפיכך, קיים ספק אם אמנם הנתונים שמספק המכשיר אכן מלמדים על אי שמירת רווח. נוצר ספק לגבי נתוני המכשיר, למשל במקרה שבו נהג הרכב המוביל בולם בלימת חירום או אפילו רק מאט את רכבו...
קרא עוד

י. אי שמירת מרחק

י. אי שמירת מרחק: י.1. כללי:   כ-31% מסך תאונות הדרכים בארץ נגרמות בשל התנגשות חזית באחור ומרבית תאונות חזית אחור, סיבתן העיקרית היא אי-שמירת מרחק.[1] יחד עם זאת, על נתוני משטרת ישראל לשנת 2001, כ-8% בלבד מסך התאונות שגבו נפגעים, אירעו עקב אי שמירת מרחק בין כלי הרכב.[2]   תקנה 49 לתקנות התעבורה קובעת, כי נהג חייב לשמור על מרחק בינו ובין הרכב שלפניו, באופן שיאפשר לו להיעצר בכל עת למניעת תאונה. במקרה של תאונת דרכים מסוג חזית אחור, בדרך כלל הנהג שיואשם הוא הנהג הפוגע. הנהג יואשם בהתאם לסעיף אישום של אי-שמירת מרחק ולסעיף האישום הכללי של חוסר...
קרא עוד

דוגמה: בלדר כספים לא ציית לשוטר וזוכה

דוגמה: בלדר כספים לא ציית לשוטר וזוכה   מטעם התביעה, העיד השוטר רושם הדוח אשר תיאר את האירוע. לדבריו, גרם הנאשם לפקק תנועה, ועל-כן הוא ביקש ממנו שיפנה את המקום. הנהג שהתעלם ממנו ביקש מהשוטר להזדהות באמצעות הרמקול שברכבו. לדברי השוטר, הוא הזדהה ומסר את פרטיו דרך החלון. הוא גם הוסיף, שבמשך האירוע שארך כעשר דקות, הגיעו עוברי-אורח שראו כיצד הוא מושפל על ידי הנהג.   הנהג העיד, שהוא עובד ברשות הדואר כבלדר כספים ותפקידו הוא להעביר כספים מסניפי הדואר. לדבריו, מדובר בפעילות מסוכנת בהיות הבלדרים חשופים למקרי שוד ותקיפה; ההוראות מחייבות אותו להיעצר קרוב למתקן שממנו נאסף המשלוח, תוך...
קרא עוד

ח. אי-ציות לשוטר

ח. אי-ציות לשוטר: אם מדובר בשוטר במדים או לחלופין בשוטר שהזדהה באמצעות תעודה כשוטר חייב נהג לציית מיד לכל הוראה של שוטר בכביש לחלופין. עצם הוויכוח עם השוטר הוא בגדר אי-ציות. יחד עם זאת, במקרים רבים נרשמים דוחות עקב אי-הבנה בין השוטר לבין הנהג הנאשם, משום שלעתים הנהג אינו מבחין בשוטר, ולכן אינו מציית להוראותיו. זאת ועוד, ישנם מקרים חריגים – כמו המקרה שיפורט להלן – אשר בהם עלול הציות להוראת השוטר דווקא לסכן את הנהג.   דוגמה: בלדר כספים לא ציית לשוטר וזוכה סיטואציה חריגה של אי-הבנה בין שוטר לבין נהג נדונה בבית המשפט לתעבורה בתל אביב.[1]באותו מקרה, היה...
קרא עוד

ז.2. תעודת ביטוח

ז.2. תעודת ביטוח: במקרה של נהיגה ללא תעודת ביטוח חובה, הנהג יזומן למשפט ולא תהיה לו אפשרות לפטור עצמו מתשלום בררת הקנס, אפילו אם מדובר בתקופה קצרה שבה לא נשא אותה. עם זאת, יתחשב בית המשפט לקולא או לחומרה במשך התקופה שבה לא נשא את התעודה וכן בשיקולים נוספים, הקשורים הן בביצוע העברה (למשל הרכב אינו של הנהג) והן בשיקולים הקשורים לנהג עצמו (למשל, שנות הוותק שצבר בנהיגה ועברו התעבורתי).       המשך קרא עוד על: אי ציות לרמזור אדום  נהיגה ללא רישיון   תאונות דרכים קטלנית  תאונת דרכים עם נפגעים  תאונת דרכים ללא נפגעים  נהיגה בשכרות עבירות תעבורה  להערכת...
קרא עוד

ז.1. רשיון נהיגה ורשיון רכב

ז.1. רשיון נהיגה ורשיון רכב: בהתאם למצב המשפטי כיום יש להבחין בין שלושה מצבים עיקריים:   כאשר רשיון הנהיגה, רשיון הרכב או שניהם גם יחד אינם תקפים לתקופה של עד שישה חודשים, מדובר בעברת קנס בשיעור של 250 ₪, ביחס לרשיון הרכב ורשיון נהיגה. כאשר רשיון הנהיגה, רשיון הרכב או שניהם גם יחד אינם תקפים במשך פרק זמן שהוא מעבר לשישה חודשים, יזומן הנהג למשפט, יהיה צפוי לפסילה על-תנאי ולעתים גם לפסילה בפועל. כאשר פג תוקף רשיון הנהיגה מעבר לשנה, תעודת ביטוח החובה אינה מכסה. במקרה כזה, יהיה הנהג צפוי לפסילה של שנה אחת בפועל בגין היעדר ביטוח; עם זאת,...
קרא עוד

ה.2. שיטת האכיפה

ה.2. שיטת האכיפה: בדרך כלל, שיטת האכיפה היא אכיפה מזדמנת.זאת, כאשר במקרים רבים הרכב אשר זכותו מופרת הנו רכב המשטרה. גם לעניין זה כדאי לזכור את דבריו של השופט ניל הנדל בבית המשפט המחוזי בבאר שבע,[1] שעליהם עמדנו לעיל (ראה פרק ד.2.2. "שיטת האכיפה בנסיעה"), לגבי המשקל המופחת של עדות השוטר המעורב.   נהג יוצא לעקיפה כאשר נתיב הנסיעה הנגדי פנוי מרכבים נוסעים. מבלי שהנהג יכול לדעת על-כך מבעוד מועד ורק במהלך העקיפה מתברר לו לעתים שנתיב העקיפה אינו פנוי לגמרי.היה יכול במקרה מסוג זה, חשוב לדעת שאין לסווג עברה זו  באופן גורף כעברה בגין עקיפה אסורה. נמחיש זאת באמצעות...
קרא עוד