ארכיון עבירות תעבורה

ב.1.2. מכשיר ה- "KR-11"

ב.1.2. מכשיר ה-"KR-11": השימוש במכשיר זה שכיח בעיקר בכביש הערבה ובכבישי הצפון.  המכשיר המצוי ברכבו של השוטר קולט את הנהג בדרך-כלל כשהרכב שבו הוא נמצא במצב נסיעה מולו. כאשר נקלט במכשיר המדידה שהנהג ביצע עברת מהירות, השוטר מבצע פניית פרסה תוך  שהוא מחויב להימצא בקשר עין אתו. המרכיב העיקרי באכיפה לפי מכשיר זה הוא, אפוא, "קשר העין" בין השוטר לבין הנהג.   השאלה, האם השוטר שמר על קשר-עין עם הנהג נדונה בבית המשפט לתעבורה בנתניה בפני השופטת אביבה טלמור. נהגת הואשמה כי נסעה בכביש תל אביב – חיפה במהירות 123 קמ"ש במקום 90 קמ"ש. השוטר אשר רשם את הדוח, ציין...
קרא עוד

שיטת האכיפה, סיווג הדרך בפן המשפטי – עו"ד תעבורה אילון אורון

ב.2. שיטת האכיפה וסיווג הדרך: (עירונית ושאינה עירונית) באכיפת עברת מהירות יש להבחין בין שני מצבי אכיפה:     א.  כאשר מדובר בחריגה מהמהירות המותרת, ב-30 קמ"ש בדרך עירונית או ב-40 קמ"ש בדרך שאינה עירונית, העונש הוא קנס בגובה של 750 ש"ח בנוסף לחיוב ב-8 נקודות על פי שיטת הניקוד.   ב.  כאשר החריגה מהמהירות המותרת עולה על זו שצוינה לעיל, תהא לקצין המשטרה הסמכות לשלול מנהלית את רשיונו של הנהג לתקופה של 30 יום. בנוסף, יזומן הנהג למשפט והוא צפוי לשלילה בפועל, לשלילה מותנית (לתקופה שבין שנה ועד שלוש שנים) או לשניהם גם יחד; כמו-כן, צפוי הנהג לחיוב בקנס...
קרא עוד

המשך עברת מהירות כללי – 2

המשך עברת מהירות כללי – 2 הסניגור ערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בירושלים והערעור נדון בפני השופט יהונתן עדיעל[1]. השופט קיבל את טיעוני הסניגור ופסק, כי אכן לא הוכח כי הדרך היא דרך עירונית ועל כן זכאי המערער לפטור עצמו בתשלום הבררה. השופט ביטל את עונשי הפסילה בפועל והפסילה על תנאי והמתיק את הקנס לגובה הבררה – 750 ₪. בנימוקי פסק הדין כתב השופט, שאמנם אין מחלוקת בין הצדדים שמקום ביצוע העברה אכן מצוי בתחום שטח שיפוטה המקומי של העיר ירושלים. אולם, אין די בכך. שכן, על פי ההגדרה שבתקנות התעבורה  יש להוכיח, גם על ידי התביעה, כי...
קרא עוד

המשך עברת מהירות כללי – 1

המשך עברת מהירות כללי – 1 דוגמה : בהיעדר תמרור – הדרך אינה עירונית דרך עירונית[1] תיחשב ככזו, אם יוכח כי בכניסה לדרך העירונית הוצבו תמרורי "הבית", תמרורי ב-24, משני צדי הכביש. כל עוד הדבר לא מוכח, הדרך תיחשב כדרך שאינה עירונית. יש להגדרה זו השלכה, בין השאר, לגבי סיווג  עברת מהירות כעברת קנס או עברה מסוג הזמנה למשפט שבגינה ניתן לשלול את רשיון הנהיגה, הן מנהלית על ידי קצין משטרה והן שיפוטית. רכבו של נהג צולם במהירות 108 קמ"ש בשדרות דב יוסף בירושלים. בעוד שהמהירות המותרת באותו קטע של הכביש היא70  קמ"ש, הואשם הנאשם בחריגה של 38 קמ"ש מהמהירות...
קרא עוד

המשך עברת מהירות כללי

המשך עברת מהירות כללי חשוב לציין, אם מתרחשת תאונת דרכים שבה המהירות היא גורם אפשרי לתאונת הדרכים, הרי שלא ניתן לקבוע בוודאות את המהירות או להעריכה רק על בסיס התרשמותם של עדי ראייה. אפשר לעשות כן אך ורק באמצעים הנדסיים[1]  או באמצעות עדויות של עדי ראייה אשר ישבו ברכב המעורב בתאונה וראו לדבריהם את מד המהירות.   דוגמה : לא ניתן לקבוע מהירות על פי התרשמות בבית המשפט העליון נדון ערעורו של נהג אשר הורשע בבית המשפט המחוזי בתל אביב בעברה של הריגה בתאונת דרכים,שבה נהרגו שני ילדים ושניים נוספים נפצעו.[2] שופט בית המשפט המחוזי, אורי שטרוזמן, הרשיע את הנהג...
קרא עוד

המשך ב.1. כללי:

המשך ב.1. כללי: לא ברור, אם המהירות המופרזת מהווה גורם לתאונה או דווקא גורמים אחרים . לעומת זאת ברור שככל שהמהירות תהיה גבוהה יותר, הסיכוי להיחלץ ממצבים מסוכנים בכביש יקטן והסיכוי לאירוע תאונת דרכים יגדל. כלומר, גם אם הסיבה הבולטת לגרימת התאונה אינה נעוצה במהירות המופרזת, אלא בעברה אחרת (אי ציות לתמרור עצור, סטייה, עקיפה וכד'), הרי שבמקרים רבים סביר שנהיגה במהירות מופחתת עשויה הייתה לסייע לנהג העבריין להיחלץ ממצב חירום ולא להיות מעורב בתאונת דרכים. השאלה, האם מהירות מופרזת היא גורם לתאונת דרכים, נדונה בבית המשפט העליון.[1] באותו מקרה, המערער נהג בכביש המהיר ת"א – אשדוד לכיוון דרום, כשהוא מסיע...
קרא עוד

א.3. הגנה 3 – תמרור שאינו מוצב בשני צדי הכביש:

א.3. הגנה 3 – תמרור שאינו מוצב בשני צדי הכביש: גם אם הצבת התמרור אושרה על-ידי רשות התמרור המתאימה, והוא הוצב במקומו כדין, קיים עדיין הצורך להמשיך ולבדוק האם על פי החוק קיימת דרישה להציב את התמרור משני צדי הכביש. במקרה שדרישה כזו קיימת, והתמרור הוצב רק מצדו האחד של הכביש, הרי שהתמרור לא יחייב בהוראותיו את הנהגים בשל היותו לא-חוקי.   דוגמה: תמרור אחד הוצב במקום שניים – הנאשם זוכה נהג נכנס מדרך בין-עירונית לתחום העיר באר-שבע והמשיך בנהיגה במהירות של 70 קמ"ש. נגד הנהג נרשם דוח תנועה על ביצוע עברת מהירות, משום שהמהירות המותרת בדרך העירונית היא 50 קמ"ש....
קרא עוד

א.2. הגנה 2 – תמרור שאינו מוצב כדין:

א.2. הגנה 2 – תמרור שאינו מוצב כדין: כדי להיחשב חוקי ולחייב את הנהג, חייב התמרור לא רק באישור הרשות המתאימה , אלא גם בהצבה חוקית על-פי דרישות החוק. אם הצבתו אינה חוקית הוא לא יחייב את הנוהגים, אפילו אם הוא גלוי לעין ונראה היטב והנהג מזהה אותו בצדי הדרך.   דוגמה: תמרור צבוע-הנאשם זוכה  נהג לא ציית לתמרור "אין כניסה" שהיה מכוסה בחלקו בצבע שחור. שופט בית המשפט לתעבורה באשקלון דן מור פסק, כי התמרור אינו חוקי משום שהוא צבוע בחלקו. מעניין לציין, כי בעוד שהתביעה טענה שהנאשם מכיר היטב את המקום ואת התמרור, השופט קבע כי אין בכך כדי...
קרא עוד

המשך – א.1. הגנה 1 – תמרור שאינו מאושר כדין על-ידי הרשות המתאימה:

המשך – א.1. הגנה 1 – תמרור שאינו מאושר כדין על-ידי הרשות המתאימה: יחד עם זאת, חשוב לזכור, אם נהג לא ציית לתמרור הלא חוקי וגרם לסיכון רכב אחר, הולך רגל או גרם לתאונת דרכים, הרי שהוא לא יוכל, בהכרח, לפטור את עצמו מאחריות למעשיו ולהתחמק מעונש. שכן, בכל מקרה גם תמרור לא חוקי משמש, מעצם הצבתו בכביש, אות אזהרה לגבי הסיכונים שבדרך. בניגוד לגישה זו, החליט שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, סגן הנשיא, אריה אבן ארי[1], לזכות מאחריות לגרימת תאונת דרכים נהג אשר בדרכו היה מוצב תמרור עצור. באותו מקרה, לא הצליחה התביעה להוכיח כי הצבת התמרור אושרה...
קרא עוד

א.1. הגנה 1 – תמרור שאינו מאושר כדין על-ידי הרשות המתאימה:

א.1. הגנה 1 – תמרור שאינו מאושר כדין על-ידי הרשות המתאימה: נהג חייב לציית להוראות התנועה הניתנות בתמרור, "אולם, תהיה הגנה טובה לנאשם אם יוכיח שהתמרור הוצב, סומן או נקבע שלא כדין".[1] תמרור כזה עשוי להיות תמרור שאין לו "תעודת לידה", דהיינו עותק מן הפרוטוקול המאשר את הצבתו לפני מועד הדוח. אם אין באפשרות רשות התמרור המרכזית או המקומית להציג עותק כזה, הרי שדוח התמרור לא יחייב את הנהג והוא יוכל להתעלם מקיומו, זאת בשל היותו לא-חוקי.   דוגמה: חוקיות הצבת התמרור לא הוכחה – הנאשם זוכה בבית המשפט לתעבורה בת"א, נדון עניינו של נהג שהואשם בעברת מהירות. על פי...
קרא עוד