ארכיון תאונות דרכים

יב.5. הרשעת נהג על-בסיס "חישובי ממוצעים"

יב.5. הרשעת נהג על-בסיס "חישובי ממוצעים": כאשר קיימים נתונים, לפיהם הולך-רגל חצה חלק מהכביש בהליכה, ובהמשך החל לרוץ, לא מוצדק להרשיע נהג רק על-בסיס "חישוב ממוצע" – היינו חישוב הכולל ממוצעי מהירות ההליכה ומהירות הריצה. בעניין זה, קבעה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב הדסה בן עיתו, במקרה שהתעורר בפנייה, כי לא ניתן "לחתוך גורלו של נאשם על פי חישוב אריתמטי ושרירותי".[1] בנוסף, קבעה השופטת כי כאשר מדובר בפער של מטרים בודדים או שניות ספורות לא ניתן להרשיע נהג, כלומר אין די בכך שבוחן המשטרה יקבע שאילו הנהג היה מבחין בהולך הרגל "מעט קודם לכן" הוא היה מצליח להיעצר מספר...
קרא עוד

יב.3. תאונה הנגרמת בשל אי-מתן זכות קדימה להולך רגל (החוצה שלא במעבר)

יב.3. תאונה הנגרמת בשל אי-מתן זכות קדימה להולך רגל (החוצה שלא במעבר): מהו דינו של  הנהג שהולך רגל נפגע על-ידי רכבו במהלך חציית כביש שלא במעבר חצייה ? בנסיבות כאלו, התביעה לא תראה את הנהג הפוגע כמי שאחראי לגרימת התאונה באופן קטגורי וגורף. יחד עם זאת, העובדה שהולך הרגל התרשל במעשיו בכך שנכנס לכביש שלא בזהירות, כמו ברוב המקרים שבהם הולך הרגל נפגע ע"י רכב, לא תסייע, בהכרח, לנהג ולא תגרום לזיכויו מאשם. זאת, משום שנהג צריך להביא בחשבון התנהגות רשלנית של הולך רגל ולצפות לה, גם לא במעבר-חצייה.     המשך קרא עוד על:    נהיגה ללא רישיון   תאונות...
קרא עוד

יב.2. תאונה הנגרמת בשל אי-מתן זכות קדימה להולכי רגל במעבר-חצייה

יב.2. תאונה הנגרמת בשל אי-מתן זכות קדימה להולכי רגל במעבר-חצייה: פגיעה בהולך רגל במעבר-חצייה עשויה להוביל, במרבית המקרים, להגשת כתב אישום נגד הנהג הפוגע. התביעה מתייחסת למעבר החצייה כאל "קודש הקודשים" – מבצרו של הולך הרגל שאין לפגוע בו. בדרך כלל, בתי המשפט מצדם מאמצים את גישת התביעה, אך יש לזכור שייתכנו מקרים שבהם התאונה נגרמת דווקא בשל הולך-הרגל החוצה מעבר חצייה ב"עיניים עצומות" – בהנחה שכלי הרכב יעצרו ויאפשרו לו את החצייה בבטחה. במצבים שכאלו, בעיקר כאשר הרכב קרוב למעבר החצייה, ייתכן שהנהג המופתע לא יוכל להספיק להיעצר, אפילו אם נהג במהירות סבירה ומילא אחר חובת ההאטה לפני המעבר....
קרא עוד

דוגמה: הנהג נכנס למעבר חצייה בעת שחצו הולכי רגל – זוכה

דוגמה: הנהג נכנס למעבר חצייה בעת שחצו הולכי רגל – זוכה דוגמה: הנהג נכנס למעבר חצייה בעת שחצו הולכי רגל – זוכה נהג הועמד  לדין  בבית  המשפט  לתעבורה  בת"א  בפני השופט גבריאל שטרסמן. [1] השוטר האשים את הנהג בכך שנכנס למעבר חצייה, כשהולכי הרגל שהו עדיין במעבר החצייה משני צדי הרכב. כשנחקר השוטר בחקירה נגדית על-ידי הסניגור, הוא הדגיש כי רשם את הדוח כיוון ש"מחובתו של נהג, ברגע שיש הולך רגל בתוך מעבר חצייה לעצור". עם זאת, הודה השוטר כי הנהג אשר נמנע מלעצור "לא הפריע לאף אחד". על בסיס עדות זו של השוטר, בחר השופט לזכות את הנאשם מבלי שהנהג...
קרא עוד

המשך דוגמה: פגע מאחור וזוכה

המשך דוגמה : פגע מאחור וזוכה  נהג אשר מבחין בעצירת הרכב שלפניו, זקוק לזמן תגובה על מנת לבלום ולהיעצר מבלי לפגוע ברכב שלפניו. זמן תגובה הוא המרחק, שהנהג עובר מהרגע שבו הבחין בסכנה ועד ללחיצה על הבלמים וזאת להבדיל מעצירת הרכב. זמן תגובה מקובל הוא כשנייה אחת. הטבלה הבאה מדגימה את המרחק שעובר רכב בשנייה אחת בהתחשב במהירות הנסיעה:   רכב עובר בשנייה מהירות (קמ"ש) 8.33 מטר 30 11.11 מטר 40 13.89 מטר 50 16.7 מטר 60 19.4 מטר 70 22.22 מטר 80 25.0 מטר 90   חשוב לזכור, שייתכנו מקרים שבהם גם שמירה על מרחק תגובה כנדרש, עלולה שלא...
קרא עוד

דוגמה : פגע מאחור וזוכה

דוגמה : פגע מאחור וזוכה המקרה נדון בבית המשפט העליון ועסק בערעורו של נהג על שהורשע בפגיעה מאחור.[1]המערער נהג באוטובוס אגד ביום חורפי וסוער ברמת הגולן. הוא התכוון לנסוע לכיוון קונטרה, אולם בגלל ירידת השלגים קיבל הוראה לשנות את כיוון נסיעתו ולחזור לגשר בנות יעקב. כשהחל האוטובוס לנסוע חזרה לגשר בנות-יעקב, הוא פגע בג'יפ צבאי אשר בלם לפתע לפניו. בעת התאונה, ירד גשם ובצדי הדרך היה שלג – הכביש היה רטוב וחלק. בית המשפט קיבל את העובדה כי בשל השלג והרטיבות בכביש החליק האוטובוס ופגע בג'יפ, וכי מהירותו של האוטובוס הייתה כ-20 קמ"ש כשהוא הבחין בבלימת הג'יפ, זאת בהיותו מרוחק...
קרא עוד

ה.3. תאונת דרכים הנגרמת בשל עקיפה אסורה

ה.3. תאונת דרכים הנגרמת בשל עקיפה אסורה: בדרך כלל, במקרה של תאונה התובע המשטרתי יעמיד לדין את הנהג אשר סטה מקו נסיעתו. לכאורה, ברור שרק אחד מהם סטה ממסלולו, בעיקר במקרים שבהם הנהג האחר עקף שלא כדין את הנהג ה"אחראי" לגרימת התאונה. אכן, במקרים רבים מתרחשות תאונות דרכים, עקב סטייה שמאלה של נהג אשר מתנגש עם נהג רכב אחר שדרכו נחסמה. עם זאת, לעתים מתעוררת השאלה, מי מבין שני הנהגים המעורבים בתאונה אחראי לגרימתה. כאמור, אמנם יש הצדקה להעמיד לדין את הנהג שסטה שלא כדין, אולם לעתים הסטייה היא כ"דת וכדין". במקרה כזה, נהג הרכב האחר הוא שהתרשל, בכך שניסה...
קרא עוד

ה.2. שיטת האכיפה

ה.2. שיטת האכיפה: בדרך כלל, שיטת האכיפה היא אכיפה מזדמנת.זאת, כאשר במקרים רבים הרכב אשר זכותו מופרת הנו רכב המשטרה. גם לעניין זה כדאי לזכור את דבריו של השופט ניל הנדל בבית המשפט המחוזי בבאר שבע,[1] שעליהם עמדנו לעיל (ראה פרק ד.2.2. "שיטת האכיפה בנסיעה"), לגבי המשקל המופחת של עדות השוטר המעורב.   נהג יוצא לעקיפה כאשר נתיב הנסיעה הנגדי פנוי מרכבים נוסעים. מבלי שהנהג יכול לדעת על-כך מבעוד מועד ורק במהלך העקיפה מתברר לו לעתים שנתיב העקיפה אינו פנוי לגמרי.היה יכול במקרה מסוג זה, חשוב לדעת שאין לסווג עברה זו  באופן גורף כעברה בגין עקיפה אסורה. נמחיש זאת באמצעות...
קרא עוד

המשך עברת מהירות כללי – 1

המשך עברת מהירות כללי – 1 דוגמה : בהיעדר תמרור – הדרך אינה עירונית דרך עירונית[1] תיחשב ככזו, אם יוכח כי בכניסה לדרך העירונית הוצבו תמרורי "הבית", תמרורי ב-24, משני צדי הכביש. כל עוד הדבר לא מוכח, הדרך תיחשב כדרך שאינה עירונית. יש להגדרה זו השלכה, בין השאר, לגבי סיווג  עברת מהירות כעברת קנס או עברה מסוג הזמנה למשפט שבגינה ניתן לשלול את רשיון הנהיגה, הן מנהלית על ידי קצין משטרה והן שיפוטית. רכבו של נהג צולם במהירות 108 קמ"ש בשדרות דב יוסף בירושלים. בעוד שהמהירות המותרת באותו קטע של הכביש היא70  קמ"ש, הואשם הנאשם בחריגה של 38 קמ"ש מהמהירות...
קרא עוד

המשך עברת מהירות כללי

המשך עברת מהירות כללי חשוב לציין, אם מתרחשת תאונת דרכים שבה המהירות היא גורם אפשרי לתאונת הדרכים, הרי שלא ניתן לקבוע בוודאות את המהירות או להעריכה רק על בסיס התרשמותם של עדי ראייה. אפשר לעשות כן אך ורק באמצעים הנדסיים[1]  או באמצעות עדויות של עדי ראייה אשר ישבו ברכב המעורב בתאונה וראו לדבריהם את מד המהירות.   דוגמה : לא ניתן לקבוע מהירות על פי התרשמות בבית המשפט העליון נדון ערעורו של נהג אשר הורשע בבית המשפט המחוזי בתל אביב בעברה של הריגה בתאונת דרכים,שבה נהרגו שני ילדים ושניים נוספים נפצעו.[2] שופט בית המשפט המחוזי, אורי שטרוזמן, הרשיע את הנהג...
קרא עוד