ארכיון תאונות דרכים

עבירת אי שמירת מרחק

עבירת אי שמירת רווח בין כלי הרכב   כ-31% מסך תאונות הדרכים בארץ נגרמות בשל התנגשות חזית באחור ומרבית תאונות חזית אחור, סיבתן העיקרית היא אי-שמירת מרחק. יחד עם זאת, על נתוני משטרת ישראל לשנת 2001, כ-8% בלבד מסך התאונות שגבו נפגעים, אירעו עקב אי שמירת מרחק בין כלי הרכב. תקנה 49 לתקנות התעבורה קובעת, כי נהג חייב לשמור על מרחק בינו ובין הרכב שלפניו, באופן שיאפשר לו להיעצר בכל עת למניעת תאונה. במקרה של תאונת דרכים מסוג חזית אחור, בדרך כלל הנהג שיואשם הוא הנהג הפוגע. הנהג יואשם בהתאם לסעיף אישום של אי-שמירת מרחק ולסעיף האישום הכללי של חוסר זהירות....
קרא עוד

זוכתה פעמיים בעקבות אותה תאונה -2

זוכתה פעמיים בעקבות אותה תאונה -2 בכך העניין לא הסתיים. הפרקליטות הגישה ערעור על הזיכוי לביהמ"ש המחוזי בירושלים. בהודעת הערעור טענה הפרקליטה כי על הנאשמת להעיד ולהיחקר על גרסתה ולפיה אכן לא ניתן היה למנוע את התאונה כפי שהתרחשה. הערעור נשמע בפני השופט משה גל.   השופט פסק כי לא ראוי היה לזכות את הנאשמת מבלי לאפשר לתביעה לחקור אותה בחקירה נגדית על אמיתות גרסתה. לאור זאת הוחזר התיק לשמיעה לביהמ"ש לתעבורה בירושלים. השופט אשר זיכה את הנאשמת פסל את עצמו ועקב כך נשמע התיק בפני שופט תעבורה אחר – אביטל חן. הנאשמת העידה. לפי עדותה, במהלך הנסיעה, בתנועה עמוסה,...
קרא עוד

הגנות במשפט תעבורה כאשר מדובר בתאונת דרכים

הגנות במשפט תעבורה כאשר מדובר בתאונת דרכים כאשר מדובר בתאונת דרכים – התביעה חייבת להוכיח שהנהג התרשל. התרשלות הנה "היעדר מצב נפשי", כלומר הנהג לא מתחשב בסיכונים, הוא לא מודע לכך שעקב נהיגתו הלא זהירה הוא עלול להיות מעורב בתאונה. בית המשפט שבא להוכיח שהנהג התרשל, נעזר במבחן ה"אדם מן היישוב". מבחן "האדם מן היישוב" בא בתיקון לחלק המקדמי של חוק העונשין, במקום מבחן "האדם הסביר".   קיימות דעות שונות בשאלה, האם אפשר לדרוש מהאדם מן היישוב פחות ממה שנדרש קודם לכן מהאדם הסביר, שנחשב לדמות "סופר-מן" שאינו טועה אף פעם. בתי המשפט ראו את האדם הסביר, כאילו הוא השופט...
קרא עוד

הנאשם זוכה מנהיגה רשלנית מחוסר ראיות

הולכת הרגל התנגשה ברכב ונהרגה     הנהג הואשם שלא פעל נכון בשעת חירום וזוכה   רוב הנאשמים המגיעים לבית-המשפט בגין עבירות תנועה בוחרים להודות באשמה, לבקש את רחמי השופט, לספוג קנס בעבירות קלות ולסיים בכך את הפרשה. אולם, בתיקי תאונות דרכים נאלצים הנאשמים להתגונן כראוי, ואז מתברר כי לעיתים התביעה בוחרת להאשים את הנהג, למרות שאין בידיה ראיות של ממש, כפי שעולה מהמקרה הבא. לפי כתב האישום, נסע נהג רכב פרטי ברחוב ארלוזורוב ברמת-גן לכיוון תל-אביב ופגע בהולכת רגל בת 78 שחצתה את מסלול נסיעתו והרגה.   הבוחן המשטרתי הסיק שהנאשם אחראי למות האישה וזאת מניתוח גרסתו העובדתית של...
קרא עוד

הנהג הורשע בגרימת תאונת דרכים קטלנית וזוכה לאחר ערעור

"ביהמ"ש לתעבורה דן בערעור על פס"ד של ביהמ"ש המחוזי"     ביהמ"ש המחוזי זיכה נהג אשר הורשע בגרימת בתאונת דרכים קטלנית, אך הרשיעו בנהיגה לא זהירה ואילו ביהמ"ש עליון החזיר את התיק לביהמ"ש לתעבורה ע"מ לדון מחדש בעונש.   כידוע, ע"פ כללי המשפט הבסיסיים, דן בית המשפט המחוזי בערעור על פסק דין של בית משפט לתעבורה ובמקרים חריגים ונדירים במיוחד ידון בית המשפט העליון בערעור שני על פסק דין שניתן ע"י בית המשפט המחוזי בערעור. אלא שלפעמים נטרפים הקלפים ובית המשפט לתעבורה מוצא עצמו דן למעשה בערעור על עונש שהטיל בית המשפט המחוזי.   נהג משאית מסוג סמיטריילר נסע בפתח...
קרא עוד

האופנוע התהפך למרות נהיגתו הזהירה של הרוכב

הגומי נקרע- הרוכב נפצע       אחריות הרוכב לתאונת דרכים שנגרמה כיוון שהגומי שקשר את המטען באופנוע נקרע.     האופנוע הוא כלי מסוכן, כידוע, ורוכבי האופנועים מסתכנים במעורבות בתאונותדרכים, לא רק במקרה שהם עצמם חוטאים בנהיגה לא זהירה או הרפתקנית, אלא גם במקרה שנהג אחר פוגע בהם. ואז, מטבע הדברים הפגיעה ברוכבי האופנוע קשה יותר, בהעדר המיגון שזוכה לו הנוסע ברכב סגור. אלא שבכך לא מתמצה הסיכון, ולעיתים עלול רוכב האופנוע להיקלע לתאונה קשה, אפילו אם האופנוע לא נפגע ע"י רכב אחר, ולמרות נהיגה זהירה של הרוכב, והכול-כמעט-בגין התערבות כוח עליון.   והרי דוגמה: רוכב אופנוע נהג אופנוע...
קרא עוד

תאונת דרכים – זיכוי על-פי עד ראייה

פנייה שמאלה   כאשר נגרמת תאונת דרכים נוטה המשטרה להעמיד לדין את הנהג, אשר לכאורה לא ציית להוראות החוק, המסדירות את זכות הקדימה. נהג הבא מכביש שבו מוצב תמרור 'עצור' או תמרור 'תן זכות קדימה', הוא שיואשם ברוב המקרים בגרימת התאונה, אם התנגש ברכב שנסע בכיוון המצטלב. הוא הדין, כמובן, בנהג הסוטה מנתיב נסיעתו, פונה שמאלה ומתנגש ברכב הנוסע בכיוון נסיעתו ומשמאלו. בנסיבות אלו יואשם בחסימת דרכו של אותו רכב. קל וחומר כאשר אותו נהג הבחין ברכב האחר רק ברגע האחרון. בנסיבות אלה יראה, כמובן, בית-המשפט בהבחנה המאוחרת הוכחה ניצחת לרשלנות הנהג.   אלא שלעתים זוכה הנהג לחסדיו של המלאך...
קרא עוד

הנהגת ברחה ממקום התאונה וזוכתה

הפקרה כשיש ספק – אין ספק   האם נהג אשר ברח ממקום תאונה תמיד ימצא אשם?   נהגת אשר נהגה את רכבה ביום חם באחת הסמטאות של העיר תל אביב, מצאה עצמה מעורבת בסיפור קפקאי. נהג רכב שנסע לפניה ניסה להחנות את רכבו תוך נסיעה לאחור ופגע ברכבה קלות, ניסה בשנית ושוב פגע ברכבה קלות וכך גם בפעם השלישית, הנהגת המופתעת הושיטה ידה לעבר צופר רכבה ולא עזבה אותו עד אשר חדל זה האחרון מלפגוע ברכבה פעם אחר פעם. הנהג, שהתברר שהיה עצבני אם מפאת החום הכבד ואם מפאת אי יכולתו לבצע תמרון חניה כדבעי, יצא את רכבו והחל צועק,...
קרא עוד

הנהגת זוכתה לאחר שפגעה ברכב מאחור

פגעה ברכב מאחור וזוכתה     כידוע, כאשר מעורבים שני כלי רכב בתאונת חזית- אחור, יימצא הנהג שפגע מאחור, חייב בדין וזאת כיוון שתקנות התעבורה מחייבות לשמור על מרחק המאפשר עצירה בכל עת למניעת תאונה. בנסיבות אלה לא תתקבל טענת נהג לפיה הופתע מעצירת הרכב שלפניו ולא היה סיפק בידו להיעצר.   יחד עם זאת, כאשר את הטנגו הזה לא רוקדים שניים אלא שלושה או יותר, דהיינו כאשר המדובר בתאונת שרשרת, ייתכן מצב בו הנהג שפגע מאחור ייצא זכאי בדין למרות שלא הספיק להיעצר.   בביהמ"ש לתעבורה בת"א, בפני השופט מאיר דרורי, הואשמה נהגת לאחר שפגעה מאחור ברכב אשר נסע...
קרא עוד

הנהג הפוגע בתאונת חזית-אחור זוכה

פגע מאחור, ובכל זאת יצא זכאי פגיעה מאחור   במקרה של תאונת חזית-אחור, לעולם יימצא הפוגע מאחור אחראי. הוראת החוק בנושא אומרת, כי נהג צריך לשמור על מרחק, אשר יאפשר לו עצירה בכל עת למניעת תאונה. אגב, עפ"י תיקון הקיים בתקנות התעבורה, לאחר שהוכנס לפעולה מכשיר המרו"ם, המיועד לקלוט עברייני אי שמירת מרחק, הוספה לתקנות הוראה הקובעת, כי נהג חייב לשמור על מרחק של שנייה בינו לבין הרכב שלפניו – מרחק שאגב הנו קצר מדי, מה גם שבקורסים לצוברי נקודות משננים, כי יש לשמור על מרחק של שתי שניות.   יחד עם זאת, יתכן מקרה בו גם הנהג הפוגע מאחור...
קרא עוד