34.פא. שכרות- סירוב- לא הוסבר- זיכוי-

שופטת התעבורה בנתניה ר.רז, זיכתה נאשם מעבירת סירוב להיבדק בדיקת דם, בניגוד לסעיף 64ב(ב) לפק' התעבורה ונהיגה בשכרות בניגוד לסעיף 62(3) לפק' התעבורה. הנאשם טען כי לא הוסברה לו משמעות הסירוב, ולו היה ער למשמעות, היה מסכים להיבדק וזאת למרות טענתו כי הוא "פוחד ממחטים". השופטת קיבלה את הטענה וזיכתה את הנאשם, בנימוקי הזיכוי התייחסה השופטת לחשיבות שבמתן הסבר ראוי וזאת על מנת שלא להכשיל נאשם בעבירה כל כך חמורה כאשר בידיו הדבר להוכיח את חפותו. לצורך הכרעת הדין התייחסה השופטת להוראות החוק בנושא ובנמקה את החלטתה לזכות כתבה בין השאר: "סעיף 64ד(א) לפקודה יוצר חזקה חלוטה של נהיגה בשכרות בהתקיים סירוב לתת דגימה לפי דרישת שוטר לפי הוראות סעיף 64ב(ב2), אף בהעדר מאפיינים של שכרות.

סעיף זה תוקן במסגרת תיקון מס' 72 לפקודת התעבורה ובא על מנת להקל על המלחמה בנגע הנהיגה בשיכרות שפשה בחברה. יחד עם זאת, הואיל ושוטר רשאי לדרוש מנהג לתת דגימת נשיפה אף ללא חשד לנהיגה בשכרות והואיל וחזקת הנהיגה בשכרות קמה גם ללא סממנים של שכרות, יש להשתמש בסעיף בקפדנות. עבירה של נהיגה בשכרות עשויה לגרור בעקבותיה עונשים כבדים של פסילת רישיון לתקופה של שנים ועונשי מאסר ועל כן מן הראוי לבחון האם עומדת דרישת השוטר למסירת דגימה בתנאי החוק, במשנה זהירות.

סעיף 64ב(ב2) קובע שורת תנאים מצטברים:

  1. על השוטר לדרוש מנוהג רכב לתת דגימה.
  2. להודיע לו את מטרת נטילת הדגימה, דהיינו, כי הדגימה נדרשת על מנת לבדוק האם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז.
  3. לבקש את הסכמתו של הנאשם לנטילת הדגימה.
  4. להסביר לנאשם את המשמעות המשפטית של סירוב.

אני סבורה, כי היה על השוטרת לפרט את הנוסח הספציפי והמלא בו השתמשה כאשר הסבירה לנאשם את המשמעות המשפטית של הסירוב. לא די לנקוט בנוסח כללי של 'הסבר המשמעות המשפטית', החובה היא להסביר באופן ברור לנאשם מהי אותה משמעות של סירובו, דהיינו, להסביר לנאשם, כי אם עומד בסירובו הוא יואשם בעבירה של נהיגה בשכרות. לטעמי היה על השוטרת להסביר לנאשם כי נימוק של פחד ממחטים אינו מהווה מניעה בריאותית לביצוע הבדיקה. כאשר העידה השוטרת לב"כ התביעה, טענה: 'אם הוא מסרב אני מסבירה לו שסירוב דינו כדין נהיגה תחת השפעת אלכוהול'.

מונח זה אינו מבטא את המשמעות המשפטית של הסירוב. הסירוב יוצר חזקה של נהיגה בשכרות בניגוד לסעיף 62(3) לפקודה ולא של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, עבירה הקבועה בתקנה 26(2) לתקנות התעבורה. העונש של פסילת רישיון נהיגה למשך שנתיים הקבוע בסעיף 39א לפקודת התעבורה מתייחס לנהיגה בשכרות ולא לנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים".

בנוסף ציטטה השופטת בהסכמה את דבריו של שופט התעבורה ד.סאאב בפ"ל 123/06 (תעבורה נצרת), מ"י נ' דויידוביץ, לגבי אופן מתן ההסבר: "הדרישה לביצוע בדיקת שכרות צריכה להיות חדה, ברורה, בשפה המובנת לנאשם, כל שהנאשם יבין גם את ההשלכות המשפטיות היכולות לנבוע ממעשהו. ההסבר צריך להיות עובדתי/משפטי, קרי, הסבר כמפורט בלשון הסעיף של פקודת התעבורה. הדברים צריכים להימסר לנאשם, בשפה המובנית לו שתוכל להעביר את המסר באופן חד וברור.

ההסבר של המשמעות המשפטית של הסירוב אמור להבהיר לנאשם, כי הוא ייחשב כנוהג בשכרות, וכי זו עבירה לפי פקודת התעבורה על כל ההשלכות העונשיות הכבדות הנובעות מכך".

בהמשך, וכנימוק נוסף לזיכוי, התייחסה השופטת לכך כי בניגוד לנוהל נעשה שימוש במכשיר ללא כמות נייר מספקת. וייתכן כי אכן נרשמה תוצאה במכשיר אך בהעדר נייר לא ניתן היה להוכיחה. השופטת ציטטה את הנוהל על פיו "אין להשתמש במכשיר ללא כמות נייר מספקת! במידה ואין נייר במדפסת לא ניתן להתחיל בביצוע מדידה ותוצג ההודעה הבאה: חסר נייר מדפסת"-

ת' 2491/07 (תע' נתניה) מ"י נ' בן שטרית יוסף גל (ע"י עו"ד אלעד שור, ממשרד עו"ד א. אורון), פסק דין מיום 20.09.07.  

 

 

 

להמשך קריאה

להערכת סיכוייך ללא חיוב או יצירת קשר לחץ/י כאן