34.סה. שכרות – הרשעה בנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים וזיכוי מנהיגה בשכרות –

הנאשם הואשם בגרימת תאונת דרכים עקב אי ציות לתמרור עצור כאשר בבדיקת נשיפה שנעשתה לו נמצאו 585 מ"ג אלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף. התביעה כשלה בהוכחת המדידה וזאת משלא הוכח כי נעשו שתי בדיקות כיול. בנסיבות אלו נמחקה כמות האלכוהול מכתב האישום, הנאשם הודה באחריות לגרימת התאונה ובנהיגה תחת השפעה ואילו התביעה עתרה להרשעתו גם בנהיגה בשכרות. שופט התעבורה בת"א, ש. איזקסון הרשיע כאמור את הנאשם עפ"י הודאתו, בנהיגה תחת השפעה, אך זיכה אותו  מעבירת השכרות.

להלן ציטוט הכרעת הדין הקצרה במלואה:
     "
בית משפט לתעבורה ת"א – יפו
תד 010540/05
בפני:
כב' השופט שלמה איזקסון
תאריך:
06/03/2006
מדינת ישראל – ענף תנועה ת"א
בעניין:
המאשימה
רותי רז
ע"י ב"כ עו"ד
נ  ג  ד
צבר יחזקאל
הנאשם
אלעד שור
ע"י ב"כ עו"ד

 

ה כ ר ע ת  –   ד י ן

 

 

1.       הנאשם הובא לפני לדין, בשל אחריותו לגרימת התאונה המתוארת בכתב האישום. מדובר בתאונה שארעה עקב אי ציות של הנאשם לתמרור ב-37, שהיה מוצב בדרך, בכיוון נסיעתו. לאחר התאונה, נפל על הנאשם חשד לפיו, נהג את רכבו בגילופין.

 

 

2.       בכתב האישום המקורי, צויינה כמות האלכוהול שנמצאה בגופו. ברם, בשל בעיה ראייתית, חזרה בה התביעה מציון רמת האלכהול והסתפקה בקביעה לפיה, מיוחסת לנאשם נהיגה בשכרות.

 

 

3.       מיד בישיבת ההקראה הודה הנאשם באחריותו לגרימת התאונה ולא כיחד.

 

 

4.       בישיבת ההוכחות נותרה שנויה במחלוקת, שאלת שיכרותו של הנאשם. האזנתי לראיות שהובאו לפני, לעדות הנאשם, עיינתי בת/4 שהוא טופס בדיקת מאפיינים לחשוד בנהיגה בשיכרות וכן ב-ת/2 (דו"ח פעולה שהוגש על ידי עדת תביעה מס' 2) והגעתי לכלל מסקנה, כי לא עלה בידי התביעה להוכיח שהנאשם היה שיכור. ברם, התביעה הצליחה להוכיח שהנאשם היה תחת השפעת משקאות משכרים, בעת התרחשות התאונה.

 

 

5.       מחד, מודה הנאשם באמרתו ששתה בשעה 22:00 בלילה משקאות אלכוהליים בפאב בנחלת בנימין (ראה אמרתו מתאריך 15.11.03 שורות 14 ו-16). מאידך, בטופס המאפיינים ציין עורכו, כי הנאשם עמד בצורה יציבה, הליכתו על קו ישר היתה רגילה והוא לא החטיא בהבאת אצבעות יד ימין ויד שמאל לאפו. כמו כן, הופעתו היתה מסודרת. עם זאת, הן מתוך דו"ח הפעולה שערכה, עדת התביעה מספר 2 רס"ל מופז מאיה  וכן מתוך האמור בטופס בדיקת המאפיינים, מתברר כי מהנאשם נדף ריח חריף של אלכוהול.

 

 

6.       לעיצומו של ענין, הנאשם הודה בעצם, הן באחריות לגרימת התאונה המתוארת בכתב האישום והן בכך שנהג את רכבו תחת השפעת משקאות משכרים (ראה עמ' 6 לפרוטוקול שורות 1 עד 4).

 

 

7.       הראיות שהוצגו על ידי התביעה, אין בהם כדי להוסיף, לתמונת הראיות שהוצגה גם עבירה של שיכרות. לא רק משום שהתביעה כשלה ביכולתה להוכיח את כמות האלכוהול, אלא גם משום שעל פי טופס המאפיינים לבד מריח אלכוהול לא אופיינה התנהגות הנאשם במאפייני שיכרות מקובלים המנויים בטופס.

 

 

8.       בנסיבות אלה, אני מוצא את הנאשם אשם, באחריות לגרימת התאונה המתוארת בכתב האישום וכן בנהיגת רכבו כשהוא נתון תחת השפעת משקאות משכרים (עבירה לפי תקנה 26 (2) לתקנות התעבורה.

 

ניתנה והודעה היום יום ב', ו' באדר התשס"ו, (6 במרץ 2006)" 

 

להמשך קריאה

להערכת סיכוייך ללא חיוב או יצירת קשר לחץ/י כאן