כדי להיחשב חוקי ולחייב את הנהג, חייב התמרור לא רק באישור הרשות המתאימה , אלא גם בהצבה חוקית על-פי דרישות החוק. אם הצבתו אינה חוקית הוא לא יחייב את הנוהגים, אפילו אם הוא גלוי לעין ונראה היטב והנהג מזהה אותו בצדי הדרך.
דוגמה: תמרור צבוע-הנאשם זוכה
נהג לא ציית לתמרור "אין כניסה" שהיה מכוסה בחלקו בצבע שחור. שופט בית המשפט לתעבורה באשקלון דן מור פסק, כי התמרור אינו חוקי משום שהוא צבוע בחלקו. מעניין לציין, כי בעוד שהתביעה טענה שהנאשם מכיר היטב את המקום ואת התמרור, השופט קבע כי אין בכך כדי להצדיק את הרשעתו. זאת, כיוון שהמחשבה הפלילית של הנהג והידיעה שלו כי הוא לא מציית לתמרור המוכר לו היטב לא די בהן להפלילו, באותה המידה שלא תתקבל טענתו של נהג, לפיה הוא לא הבחין בתמרור ולכן לא התכוון שלא לציית לו.[1]
[1] ת"פ 676840/92 מ.י. נגד מיכאל ביזרמן פס"ת כרך ב' חוברת 5 עמוד 43.
קרא עוד על:
