להאזנה:
כניסה לצומת באור צהוב
אין להיכנס לצומת לא באור אדום ואף לא באור צהוב, ולפי החוק, ההרשעה באי ציות לאור צהוב דינה כדין הרשעה באי ציות לאור אדום. על פי החוק, כשנאשם בבית-המשפט לתעבורה טוען, כי הוא כופר באי ציות לאור אדום, כיוון שנכנס לצומת באור הצהוב, ישיב לו השופט, בדרך כלל, כי אין הבדל בין שתי החלופות.
אך הצגת הדברים בצורה כזאת אינה מדויקת: נהג החוצה את קו העצירה באור אדום אין לו הגנה ודינו להרשעה, אך נהג החוצה את קו העצירה באור צהוב וממשיך בנסיעה לתוך הצומת יצא זכאי בדינו אם יוכיח שהאור הצהוב התחלף בהיותו על קו העצירה או בסמוך לו, שהרי רכב אינו יכול להיעצר על פי פקודה.
בבית-המשפט לתעבורה בתל-אביב הועמדה שאלה זו במבחן. שוטר האשים נהג כי חצה את צומת הרחובות דרך לוד פינת אצ"ל בשכונת התקווה בתל-אביב באור אדום. השוטר הגיע לצומת מרחוב אצ"ל, והאור בכיוון נסיעתו התחלף לירוק. בהיותו בצומת הבחין בנאשם המתפרץ לקראתו מדרך לוד באור אדום.
שופט התעבורה, גבריאל שטרסמן, קבע, כי אין הוא יכול לקבוע על פי עדות השוטר כי הנאשם חצה את קו העצירה באור אדום, שכן התעורר בליבו ספק בנושא, מה גם שהשוטר הגיע מכיוון אחר, וייתכן שלא הבחין ברכב הנאשם ברגע שחצה את קו העצירה. עם זאת קבע, כי הנאשם עצמו טען שחצה את קו העצירה באור צהוב, ובכך לכאורה הפליל את עצמו. אלא שלעניין זה קיבל השופט את טענתו של הסניגור, שלפיה הנאשם לא יכול היה לעצור את רכבו כי טען שהאור בכיוון נסיעתו התחלף לצהוב כשהיה על קו העצירה, ומהירות נסיעתו 40 קמ"ש. במהירות כזו זקוק הרכב ללמעלה מ-17 מטר כדי להיעצר, ולכן לא היה באפשרותו להימנע מלהיכנס לצומת. ומשנכנס לצומת, ופינה אותו מיד ובכך מילא אחרי חובתו לפי החוק. כאן גם קמה לו הגנה בלוח התמרורים, כי לא היה ספק בידו לעצור את רכבו.
לפיכך קבע השופט כי הוא מזכה את הנאשם מאי-ציות לאור אדום מחמת הספק, ועוד קבע, כי דינו של הנאשם לצאת זכאי גם לגבי האור הצהוב, ובזיכוי מוחלט.