האפשרות שהנאשם יזוכה מעבירה של נהיגה בשכרות

 

נהג נעצר בכביש וזאת לאחר שרכבו נמדד ע"י שוטר כשהוא נוסע במהירות מופרזת של 148 קמ"ש בכביש בו המהירות המותרת הינה 90 קמ"ש. כאשר נעצר הנהג ע"י השוטר הבחין השוטר כי לא רק שמדובר במי אשר נוהג במהירות מופרזת אלא גם במי שחשוד בנהיגה בשכרות.

 

נהיגה בהשפעת אלכוהול

השוטר שעצר את הנהג ציין בדו"ח שרשם כי מפיו של הנהג נדף ריח חזק של אלכוהול וכי הופעתו הייתה מרושלת. בתחקור שערך השוטר לנהג הודה הנהג בפניו כי שתה 5 כוסות יין אדום וזאת "אתמול בערב בארוחת חג"- הנהג נעצר בשעה אחת וחצי אחרי חצות. מכיוון שהתעורר חשד כי מדובר בנהג שיכור, נערכה לנהג בדיקה בכדי לראות אם עבר את כמות האלכוהול המותרת בדם. במסגרת הבדיקה התבקש אותו נהג לעמוד במשך שלושים שניות כשכפות רגליו צמודות זו לזו ועיניו עצומות מבלי שינוע. בנוסף נדרש ללכת על קו ישר כשזרועותיו בצידי הגוף וזאת, עקב בצד אגודל ולמנות את צעדיו בקול רם. גם במבחן זה הצליח הנהג וגם הצליח במבחן הבאת האצבע לאף כשהצמיד את האצבע לאפו ולא לאפו של השוטר.

 

לעיתים אם בדיקת  אלכוהול ע"י הינשוף יצאה תקינה, עדיין יש אפשרות שהנאשם יזוכה מעבירה 

 

לנהג נעשו מספר בדיקות. באחת הבדיקות יצא פלט ובו מודפסת ההנחיה: "נשוף שנית עוד עשר דקות". השוטר אכן המתין עשר דקות ואז הנהג נדרש לנשוף שנית. הנהג נשף שנית, אך הבדיקה יצאה לא תקינה. ולאחר שהבדיקה יצאה לא תקינה כאמור, נבדק הנהג, דקה לאחר מכן שוב, ונמצא בגופו אלכוהול בכמות לא חוקית. סנגורו, עו"ד אילון אורון, טען כי בנסיבות אלו היה על השוטר להמתין עוד 15 דקות טרם הבדיקה המחודשת. ומשלא עשה כן, לא ניתן לסמוך על ממצאי הבדיקה. התביעה המשטרתית השתכנעה שאכן הטענה מוצדקת ולאור זאת בוטל האישום של נהיגה בשכרות – עבירה שעונש המינימום בגינה הינו פסילת רישיון הנהיגה לשנתיים בפועל וחיוב במבחני הרישוי מחדש. המדובר בנהג אשר צבר 7 הרשעות קודמות ורישיונו נפסל מנהלית ע"י קצין משטרה במקום, וזאת בגין נהיגה בשכרות ועבירת מהירות מופרזת.

 

סוף דבר- ולאחר שהודה הנאשם במהירות המיוחסת לו, נגזר עליו עונש של פסילה על תנאי בלבד ומבלי שרישיונו לנהוג נפסל אפילו לא ליום אחד.