בשנים האחרונות, גדל אחוז תאונות הדרכים הנגרמות כתוצאת נהיגה בשכרות
ועל פי הערכות מומחים שיעורן מגיע לכ-5% מכלל תאונות הדרכים.
עבירה של נהיגת רכב בהשפעת משקאות משכרים (או סמים) היא עבירה הנחשבת
כחמורה ביותר ובתי המשפט נוטים להטיל עונשים כבדים בגינה.
כאשר כתוצאה מהתאונה נגרם מותו של אדם, הפרקליטות עלולה להאשים את הנהג הפוגע בסעיף החמור
של הריגה, הואיל ומי שנוהג במצב של שכרות לוקח על עצמו מטבע הדברים סיכון של מעורבות בתאונת דרכים שתוצאותיה עלולות להיות קטלניות.
על-פי תיקון לפקודת התעבורה מ-1995 העונש על נהיגת רכב בהשפעת משקאות משכרים לא יפחת
ממינימום שנתיים פסילה בפועל, למעט נסיבות מיוחדות אשר חובה על השופט לפרטן בפסק הדין.
במקרה שהנהג הורשע בנהיגה בשכרות בשנה שקדמה לאותה עבירה, עונש הפסילה בפועל לא יפחת מתקופה של 4 שנים.
להלן מספר שאלות ותשובות בנושאי עבירת נהיגה בשכרות וזכויות של נהגים.
תפריט ניווט מהיר
העונש הצפוי בגין עבירה של נהיגה בשכרות הנו שנתיים מינימום פסילת רישיון הנהיגה בפועל כענישת
מינימום, וזאת בנוסף לאיחסון הרכב למשך חודש ימים ופסילה מנהלית במקום ל- 30 ימים ע"י קצין משטרה (ימים אלו נלקחים בחשבון העונש המוטל).
עם זאת, יש לציין כי עו"ד שמומחיותו בתחום, אמור לסיים את התיק במינימום פסילה בהתחשב בותק, עבר, כשלים ראייתים וכו'.
על פני הדברים כמובן חייב להיות קשר ישיר בין כמות האלכוהול ומידת העונש, אך מדובר
בהוראת חוק דרקונית ואכזרית אשר מיועדת להעברת מסר מרתיע מפני נהיגה בשכרות, קרי נהיגה
בשכרות ולכן ובמקרים רבים מוטלים עונשי פסילה בפועל לשנתיים מינימום גם כאשר מדובר בכמות אלכוהול ברמה נמוכה.
לדעתי בהחלט כן.
שופטים רבים וביחידות תביעה רבות בארץ לוקחים בחשבון את הכמות המועטה כסיבה והצדקה להקלה משמעותית בעונש לאחר עבירה של נהיגה בשכרות.
אכן קיימות גישות שונות ולמעשה כל יחידת תביעות נוהגת עפ"י שיקול דעתה. האם המצב תקין?
לדעתי לא, ומן הראוי שיקבעו נהלים אחידים שיאפשרו שיקול דעת לראשי המדורים במשטרה
להתחשב התחשבות משמעותית במידת העונש לו עותרת התביעה וזאת כאשר המדובר בכמות אלכוהול נמוכה בנהיגה בשכרות.
המשטרה בודקת את השפעת האלכוהול ע"י "בדיקת מאפיינים", המדובר בטופס אותו ממלא השוטר ובו קיימת התייחסות
לעמידה- יציבה או לא, הליכה על קו ישר, הבאת אצבע לאף, צורת דיבור, לבוש והתנהגות.
דוח המאפיינים אינו מופיע כדרישה בחוק אך יש בו כדי לסייע לנהג הטוען שכמות האלכוהול שבגופו לא השפיעה עליו.
כמובן, מי שבבדיקת מאפיינים נמצא שהאלכוהול לא השפיע עליו ראוי להתחשבות בעונש במשפט תעבורה עקב עבירה של נהיגה בשכרות.
כן, ניתן להוכיח השפעת אלכוהול וכתוצאה מכך ניתן להרשיע בנהיגה תחת השפעת אלכוהול עפ"י ממצאי בדיקת מאפיינים.
בהחלט כן ולכן עדיף כמובן לסמוך על ממצאי מכשיר (כך כתב נשיא ביהמ"ש העליון מאיר שמגר בפס"ד שניתן בסוגיה).
לדוגמא, נהג שנבדק לאחר שהיה מעורב בתאונה, ייתכן והוא מושפע מתוצאות התאונה והמטראומה שעבר, ולמרות ששתה
אלכוהול ומפיו נודף ריח המעיד על כך, אין בכך להעיד במקרה כזה על השפעת האלכוהול או שכמות האלכוהול שבגופו של הנהג עולה על המותר בחוק.
בפירוש לא.
רוב הנבדקים בדיקת מאפיינים, אשר מטבע הדברים בגופם כמות אלכוהול שאינה חורגת משמעותית מהמותר, נמצאו כמי שהאלכוהול לא השפיע עליהם.
אין איסור מוחלט על שתייה טרם נהיגה באשר לא מטילים על הציבור גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה.
יחד עם זאת, מי שמקיים את הפסוק "אם שותים לא נוהגים" מחסן את עצמו מפני הגשת כתב אישום בגין נהיגה בשכרות.
לדעתי, ראוי לחייב את בעלי הפאבים להציב מכשיר למדידה עצמית של רמת אלכוהול וזאת
כתנאי למתן רישיון הפעלת פאב, על-מנת לאפשר למי ששתה לבדוק את עצמו טרם שינהג ברכב.
אכן הדבר אפשרי ואפילו הגיוני. כאשר עורך דין תעבורה המתמחה בכך, חושף ליקויים באופן הפעלת המכשיר, תטה יחידת התביעות הנוגעת להגיע עמו להסדר טיעון לפיו העונש שיתקבל יהיה קל בהרבה מהעונש הצפוי (מס' חודשים במקום שנתיים של פסילת רישיון בפועל).
המדובר בסיכון מול סיכוי. עפ"י הסטטיסטיקה המקובלת הסיכוי לזיכוי הנו קטן בהרבה מההסתברות להרשעה.
בד"כ הנטייה תהיה שלא להמר, באשר עדיף ציפור אחת ביד בדמות מס' חודשי פסילה מאשר
סיכוי מסויים לזיכוי וסיכון של שנתיים מינימום פסילת רישיון נהיגה בפועל.
לדעתי אכן המדובר בליקוי חמור ויש לתקנו.
פסילת רישיון נהיגה לשנתיים מינימום הנה ענישה דרקונית, אכזרית ולא מדתית; ואם נשווה זאת למי שמורשע
בגרימת תאונת דרכים שכתוצאה ממנה נחבל אדם בחבלה קשה (של ממש), אדם כזה צפוי ל- 3 חודשי פסילה בפועל
כעונש מינימלי, ואפילו שמי שגרם לתאונת דרכים קטלנית, עונש המינימום שנקבע בחוק הנו רק 3 שנות פסילה (אם כי בד"כ מוטלים עונשי פסילה חמורים בהרבה).
כן, אם הפסילה היא מעל שנה בפועל.
בהחלט כן.
לביהמ"ש מוקנה שיקול הדעת לסייג את הפסילה באופן שיאפשר לנהג לנהוג
על סוג רכב שונה מסוג הרכב בו בוצעה העבירה וזאת על-מנת שיוכל לפרנס את עצמו ובני משפחתו.
להערכת סיכוייך ללא חיוב או יצירת קשר לחץ/י כאן
עו"ד אילון אורון הינו אחד מעורכי הדין המובילים בייצוג בתיקי התעבורה ברחבי המדינה מזה למעלה מ-40 שנה.
משמש יו"ר (משותף) של ועדת התעבורה הארצית של לשכת עורכי הדין.
הרצה רבות במסגרת שונות בתחום. מופיע תדיר בתוכניות טלוויזיה, רדיו בנדון.
כתב לאורך השנים מאמרים בכל אחד מהעיתונים היומיים, ומשמש אוטוריטה בתחום.
בנוסף אף הוציא לאור מספר ספרים בתחום, לרבות אנציקלופדיה המונה עשרות אלפי ערכים הנוגעים למשפטי התעבורה.
במשרדו עורכי דין המסייעים לו ואשר התמחו בתחום מזה שנים רבות, כולל שני בניו.
או מלאו את הפרטים הבאים ונחזור אליכם בהקדם
