נהיגה בשכרות

בשנים האחרונות, גדל אחוז תאונות הדרכים הנגרמות כתוצאת נהיגה בשכרות ועל פי הערכות מומחים שיעורן מגיע לכ-5% מכלל תאונות הדרכים.

עברה של נהיגת רכב בהשפעת משקאות משכרים (או סמים) היא עברה הנחשבת כחמורה ביותר ובתי המשפט נוטים להטיל עונשים כבדים בגינה. כאשר כתוצאה מהתאונה נגרם מותו של אדם, בדרך כלל תאשים הפרקליטות את הנהג הפוגע בסעיף החמור של הריגה, הואיל ומי שנוהג במצב של שכרות לוקח על עצמו מטבע הדברים סיכון של מעורבות בתאונת דרכים שתוצאותיה עלולות להיות קטלניות.

על-פי תיקון לפקודת התעבורה מ-1995 העונש על נהיגת רכב בהשפעת משקאות משכרים לא יפחת משנתיים פסילה בפועל, למעט נסיבות מיוחדות אשר חובה על השופט לפרטן בפסק הדין. במקרה שהנהג הורשע בנהיגה בשכרות בשנה שקדמה לאותה עברה, עונש הפסילה בפועל לא יפחת מתקופה של 4 שנים.

לקבלת סיוע מיידי בטלפון חייגו עכשיו: 03-5184567 או 054-3977162

להלן מספר שאלות ותשובות בנושאי עבירת נהיגה בשכרות וזכויות של נהגים.

תפריט ניווט מהיר

מה העונש הצפוי למי שמורשע בנהיגה בשכרות?

העונש הצפוי בגין עבירה של נהיגה בשכרות הנו שנתיים פסילת רישיון הנהיגה בפועל כענישת מינימום, וזאת בנוסף לאיחסון הרכב למשך חודש ימים ופסילה מנהלית במקום ל- 30 ימים ע"י קצין משטרה (ימים אלו נלקחים בחשבון העונש המוטל) .

האם יש קשר בין כמות האלכוהול שנימדד ומידת העונש?

על פני הדברים כמובן חייב להיות קשר ישיר בין כמות האלכוהול ומידת העונש, אך מדובר בהוראת חוק דרקונית ואכזרית אשר מיועדת להעברת מסר מרתיע מפני נהיגה בשכרות, קרי נהיגה בשכרות ולכן ובמקרים רבים מוטלים עונשי פסילה בפועל לשנתיים גם כאשר מדובר בכמות אלכוהול ברמה נמוכה.

האם לדעתך יש הצדקה להטלת עונש קל יותר כאשר המדובר בכמות נמוכה?

לדעתי בהחלט כן. שופטים רבים וביחידות תביעה רבות בארץ לוקחים בחשבון את הכמות המועטה כסיבה והצדקה להקלה משמעותית בעונש לאחר עבירה של נהיגה בשכרות.

האם קיימות גישות שונות מדורי התביעות השונים של המשטרה בארץ לגבי ההתחשבות בכמות האלכוהול?

אכן קיימות גישות שונות ולמעשה כל יחידת תביעות נוהגת עפ"י שיקול דעתה. האם המצב תקין? לדעתי לא, ומן הראוי שיקבעו נהלים אחידים שיאפשרו שיקול דעת לראשי המדורים במשטרה להתחשב התחשבות משמעותית במידת העונש לו עותרת התביעה וזאת כאשר המדובר בכמות אלכוהול נמוכה בנהיגה בשכרות.

מה הקשר בין השפעת האלכוהול למידת העונש וכיצד נבדקת השפעת האלכוהול והאם הדבר מוסדר

בחוק?

המשטרה בודקת את השפעת האלכוהול ע"י "בדיקת מאפיינים", המדובר בטופס אותו ממלא השוטר ובו קיימת התייחסות לעמידה- יציבה או לא, הליכה על קו ישר, הבאת אצבע לאף, צורת דיבור, לבוש והתנהגות. דוח המאפיינים אינו מופיע כדרישה בחוק אך יש בו כדי לסייע לנהג הטוען שכמות האלכוהול שבגופו לא השפיעה עליו. כמובן, מי שבבדיקת מאפיינים נמצא שהאלכוהול לא השפיע עליו ראוי להתחשבות בעונש במשפט תעבורה עקב עבירה של נהיגה בשכרות.

האם ניתן להרשיע אותי בנהיגה בשכרות למרות שבדיקת הנשיפה לא הניבה תוצאות וזאת על סמך בדיקת המאפיינים בלבד?

כן, ניתן להוכיח השפעת אלכוהול וכתוצאה מכך ניתן להרשיע בנהיגה תחת השפעת אלכוהול עפ"י ממצאי בדיקת מאפיינים.

האם בדיקת מאפיינים ללא בדיקת נשיפה עלולה להטעות?

בהחלט כן ולכן עדיף כמובן לסמוך על ממצאי מכשיר (כך כתב נשיא ביהמ"ש העליון מאיר שמגר בפס"ד שניתן בסוגיה). לדוגמא, נהג שנבדק לאחר שהיה מעורב בתאונה, ייתכן והוא מושפע מתוצאות התאונה והמטראומה שעבר, ולמרות ששתה אלכוהול ומפיו נודף ריח המעיד על כך, אין בכך להעיד במקרה כזה על השפעת האלכוהול או שכמות האלכוהול שבגופו של הנהג עולה על המותר בחוק.

האם אני צריך להיות שיכור בכדי להיחשב שיכור עפ"י חוק?

בפירוש לא. רוב הנבדקים בדיקת מאפיינים, אשר מטבע הדברים בגופם כמות אלכוהול שאינה חורגת משמעותית מהמותר, נמצאו כמי שהאלכוהול לא השפיע עליהם.

איך אדע שעברתי את הכמות המותרת לשתייה טרם הנהיגה ברכב? ומדוע לא אוסרים בכלל את השתייה טרם הנהיגה?

אין איסור מוחלט על שתייה טרם נהיגה באשר לא מטילים על הציבור גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה. יחד עם זאת, מי שמקיים את הפסוק "אם שותים לא נוהגים" מחסן את עצמו מפני הגשת כתב אישום בגין נהיגה בשכרות. לדעתי, ראוי לחייב את בעלי הפאבים להציב מכשיר למדידה עצמית של רמת אלכוהול וזאת כתנאי למתן רישיון הפעלת פאב, על-מנת לאפשר למי ששתה לבדוק את עצמו טרם שינהג ברכב.

נודע לי כי לעתים הנהגים הנאשמים בנהיגת רכב כאשר בגופם כמות אלכוהול גבוהה נענשים בעונש קל יותר מנהגים אחרים אשר בגופם נמדדה כמות אלכוהול נמוכה וזאת כאשר המדובר באותה יחידת תביעות ובפני אותו שופט, הכיצד?

אכן הדבר אפשרי ואפילו הגיוני. כאשר עורך דין תעבורה המתמחה בכך, חושף ליקויים באופן הפעלת המכשיר, תטה יחידת התביעות הנוגעת להגיע עמו להסדר טיעון לפיו העונש שיתקבל יהיה קל בהרבה מהעונש הצפוי (מס' חודשים במקום שנתיים של פסילת רישיון בפועל).

האם כדאי להסכים להסדר טיעון או כדאי "ללכת על כל הקופה" בתקווה שהשופט יזכה?

המדובר בסיכון מול סיכוי. עפ"י הסטטיסטיקה המקובלת הסיכוי לזיכוי הנו קטן בהרבה מההסתברות להרשעה. בד"כ הנטייה תהיה שלא להמר, באשר עדיף ציפור אחת ביד בדמות מס' חודשי פסילה מאשר סיכוי מסויים לזיכוי וסיכון של שנתיים פסילת רישיון נהיגה בפועל.

מדוע אין בחוק מדרג של מידת העונש ביחס למידת האלכוהול כפי שהדבר קיים בעבירות מהירות?

לדעתי אכן המדובר בליקוי חמור ויש לתקנו. פסילת רישיון נהיגה לשנתיים הנה ענישה דרקונית, אכזרית ולא מדתית; ואם נשווה זאת למי שמורשע בגרימת תאונת דרכים שכתוצאה ממנה נחבל אדם בחבלה קשה (של ממש), אדם כזה צפוי ל- 3 חודשי פסילה בפועל כעונש מינימלי, ואפילו שמי שגרם לתאונת דרכים קטלנית, עונש המינימום שנקבע בחוק הנו רק 3 שנות פסילה (אם כי בד"כ מוטלים עונשי פסילה חמורים בהרבה).

האם פסילת רישיון נהיגה תחייב אותי לעבור מבחני רישוי מחדש?

כן, אם הפסילה היא מעל שנה בפועל.

האם ניתן לאפשר לי, בתקופת הפסילה, לנהוג ברכב המשמש לי לפרנסתי (טרקטור, אופנוע, משאית וכו')?

בהחלט כן. לביהמ"ש מוקנה שיקול הדעת לסייג את הפסילה באופן שיאפשר לנהג לנהוג על סוג רכב שונה מסוג הרכב בו בוצעה העבירה וזאת על-מנת שיוכל לפרנס את עצמו ובני משפחתו.

לקריאה על הבדיקה החדשה – "הינשוף החדש"

להערכת סיכוייך ללא חיוב או יצירת קשר לחץ/י כאן