נהיגה בשכרות

בשנים האחרונות, גדל אחוז תאונות הדרכים הנגרמות כתוצאת נהיגה בשכרות
ועל פי הערכות מומחים שיעורן מגיע לכ-5% מכלל תאונות הדרכים.

עבירה של נהיגת רכב בהשפעת משקאות משכרים (או סמים) היא עבירה הנחשבת
כחמורה ביותר ובתי המשפט נוטים להטיל עונשים כבדים בגינה.

כאשר כתוצאה מהתאונה נגרם מותו של אדם, הפרקליטות עלולה להאשים את הנהג הפוגע בסעיף החמור
של הריגה, הואיל ומי שנוהג במצב של שכרות לוקח על עצמו מטבע הדברים סיכון של מעורבות בתאונת דרכים שתוצאותיה עלולות להיות קטלניות.

על-פי תיקון לפקודת התעבורה מ-1995 העונש על נהיגת רכב בהשפעת משקאות משכרים לא יפחת
ממינימום שנתיים פסילה בפועל, למעט נסיבות מיוחדות אשר חובה על השופט לפרטן בפסק הדין.
במקרה שהנהג הורשע בנהיגה בשכרות בשנה שקדמה לאותה עבירה, עונש הפסילה בפועל לא יפחת מתקופה של 4 שנים.

• לקבלת סיוע מיידי בטלפון חייגו עכשיו: 03-5184567 או 052-3977162

להלן מספר שאלות ותשובות בנושאי עבירת נהיגה בשכרות וזכויות של נהגים.

תוכן עניינים

• מה העונש הצפוי למי שמורשע בנהיגה בשכרות?
• האם יש קשר בין כמות האלכוהול שנימדד ומידת העונש?
• מה הקשר בין השפעת האלכוהול למידת העונש וכיצד נבדקת השפעת האלכוהול והאם הדבר מוסדר בחוק?
• האם ניתן להרשיע אותי בנהיגה בשכרות למרות שבדיקת הנשיפה לא הניבה תוצאות וזאת על סמך בדיקת המאפיינים בלבד?
• האם בדיקת מאפיינים ללא בדיקת נשיפה עלולה להטעות?
• האם אני צריך להיות שיכור בכדי להיחשב שיכור עפ"י חוק?
• איך אדע שעברתי את הכמות המותרת לשתייה טרם הנהיגה ברכב? ומדוע לא אוסרים בכלל את השתייה טרם הנהיגה?
• האם כדאי להסכים להסדר טיעון או כדאי "ללכת על כל הקופה" בתקווה שהשופט יזכה?
• מדוע אין בחוק מדרג של מידת העונש ביחס למידת האלכוהול כפי שהדבר קיים בעבירות מהירות?
• האם פסילת רישיון נהיגה תחייב אותי לעבור מבחני רישוי מחדש?
• האם ניתן לאפשר לי, בתקופת הפסילה, לנהוג ברכב המשמש לי לפרנסתי (טרקטור, אופנוע, משאית וכו')?

מה העונש הצפוי למי שמורשע בעבירות נהיגה בשכרות?

העונש הצפוי בגין עבירה של נהיגה בשכרות הנו שנתיים מינימום פסילת רישיון הנהיגה בפועל כענישת
מינימום, וזאת בנוסף לאיחסון הרכב למשך חודש ימים ופסילה מנהלית במקום ל- 30 ימים ע"י קצין משטרה (ימים אלו נלקחים בחשבון העונש המוטל).
עם זאת, יש לציין כי עו"ד שמומחיותו בתחום, אמור לסיים את התיק במינימום פסילה בהתחשב בותק, עבר, כשלים ראייתים וכו'.

האם יש קשר בין כמות האלכוהול שנימדד ומידת העונש?

על פני הדברים כמובן חייב להיות קשר ישיר בין כמות האלכוהול ומידת העונש, אך מדובר
בהוראת חוק דרקונית ואכזרית אשר מיועדת להעברת מסר מרתיע מפני נהיגה בשכרות, קרי נהיגה
בשכרות ולכן ובמקרים רבים מוטלים עונשי פסילה בפועל לשנתיים מינימום גם כאשר מדובר בכמות אלכוהול ברמה נמוכה.

האם לדעתך יש הצדקה להטלת עונש קל יותר כאשר המדובר בכמות נמוכה?

לדעתי בהחלט כן.

שופטים רבים וביחידות תביעה רבות בארץ לוקחים בחשבון את הכמות המועטה כסיבה והצדקה להקלה משמעותית בעונש לאחר עבירה של נהיגה בשכרות.

האם קיימות גישות שונות מדורי התביעות השונים של המשטרה בארץ לגבי ההתחשבות בכמות האלכוהול?

לדעתי לא, ומן הראוי שיקבעו נהלים אחידים שיאפשרו שיקול דעת לראשי המדורים במשטרה
להתחשב התחשבות משמעותית במידת העונש לו עותרת התביעה וזאת כאשר המדובר בכמות אלכוהול נמוכה בנהיגה בשכרות.

מה הקשר בין השפעת האלכוהול למידת העונש וכיצד נבדקת השפעת האלכוהול והאם הדבר מוסדר בחוק?

המשטרה בודקת את השפעת האלכוהול ע"י "בדיקת מאפיינים", המדובר בטופס אותו ממלא השוטר ובו קיימת התייחסות
לעמידה- יציבה או לא, הליכה על קו ישר, הבאת אצבע לאף, צורת דיבור, לבוש והתנהגות.
דוח המאפיינים אינו מופיע כדרישה בחוק אך יש בו כדי לסייע לנהג הטוען שכמות האלכוהול שבגופו לא השפיעה עליו.

כמובן, מי שבבדיקת מאפיינים נמצא שהאלכוהול לא השפיע עליו ראוי להתחשבות בעונש במשפט תעבורה עקב עבירה של נהיגה בשכרות.

האם ניתן להרשיע אותי בנהיגה בשכרות למרות שבדיקת הנשיפה לא הניבה תוצאות וזאת על סמך בדיקת המאפיינים בלבד?

כן.

ניתן להוכיח השפעת אלכוהול וכתוצאה מכך ניתן להרשיע בנהיגה תחת השפעת אלכוהול עפ"י ממצאי בדיקת מאפיינים.

האם בדיקת מאפיינים ללא בדיקת נשיפה עלולה להטעות?

בהחלט כן ולכן עדיף כמובן לסמוך על ממצאי מכשיר (כך כתב נשיא ביהמ"ש העליון מאיר שמגר בפס"ד שניתן בסוגיה).

לדוגמא, נהג שנבדק לאחר שהיה מעורב בתאונה, ייתכן והוא מושפע מתוצאות התאונה והמטראומה שעבר, ולמרות ששתה
אלכוהול ומפיו נודף ריח המעיד על כך, אין בכך להעיד במקרה כזה על השפעת האלכוהול או שכמות האלכוהול שבגופו של הנהג עולה על המותר בחוק.

האם אני צריך להיות שיכור בכדי להיחשב שיכור עפ"י חוק?

בפירוש לא.

רוב הנבדקים בדיקת מאפיינים, אשר מטבע הדברים בגופם כמות אלכוהול שאינה חורגת משמעותית מהמותר, נמצאו כמי שהאלכוהול לא השפיע עליהם.

איך אדע שעברתי את הכמות המותרת לשתייה טרם הנהיגה ברכב? ומדוע לא אוסרים בכלל את השתייה טרם הנהיגה?

אין איסור מוחלט על שתייה טרם נהיגה באשר לא מטילים על הציבור גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה.

יחד עם זאת, מי שמקיים את הפסוק "אם שותים לא נוהגים" מחסן את עצמו מפני הגשת כתב אישום בגין נהיגה בשכרות.

לדעתי, ראוי לחייב את בעלי הפאבים להציב מכשיר למדידה עצמית של רמת אלכוהול וזאת
כתנאי למתן רישיון הפעלת פאב, על-מנת לאפשר למי ששתה לבדוק את עצמו טרם שינהג ברכב.

נודע לי כי לעתים הנהגים הנאשמים בנהיגת רכב כאשר בגופם כמות אלכוהול גבוהה נענשים בעונש קל יותר מנהגים אחרים אשר בגופם נמדדה כמות אלכוהול נמוכה וזאת כאשר המדובר באותה יחידת תביעות ובפני אותו שופט, הכיצד?

אכן הדבר אפשרי ואפילו הגיוני.

כאשר עורך דין תעבורה המתמחה בכך, חושף ליקויים באופן הפעלת המכשיר, תטה יחידת התביעות הנוגעת להגיע עמו להסדר טיעון לפיו העונש שיתקבל יהיה קל בהרבה מהעונש הצפוי (מס' חודשים במקום שנתיים של פסילת רישיון בפועל).

האם כדאי להסכים להסדר טיעון או כדאי "ללכת על כל הקופה" בתקווה שהשופט יזכה?

המדובר בסיכון מול סיכוי.

עפ"י הסטטיסטיקה המקובלת הסיכוי לזיכוי הנו קטן בהרבה מההסתברות להרשעה.
בד"כ הנטייה תהיה שלא להמר, באשר עדיף ציפור אחת ביד בדמות מס' חודשי פסילה מאשר
סיכוי מסויים לזיכוי וסיכון של שנתיים מינימום פסילת רישיון נהיגה בפועל.

מדוע אין בחוק מדרג של מידת העונש ביחס למידת האלכוהול כפי שהדבר קיים בעבירות מהירות?

לדעתי אכן המדובר בליקוי חמור ויש לתקנו.

פסילת רישיון נהיגה לשנתיים מינימום הנה ענישה דרקונית, אכזרית ולא מדתית; ואם נשווה זאת למי שמורשע
בגרימת תאונת דרכים שכתוצאה ממנה נחבל אדם בחבלה קשה (של ממש), אדם כזה צפוי ל- 3 חודשי פסילה בפועל
כעונש מינימלי, ואפילו שמי שגרם לתאונת דרכים קטלנית, עונש המינימום שנקבע בחוק הנו רק 3 שנות פסילה (אם כי בד"כ מוטלים עונשי פסילה חמורים בהרבה).

האם פסילת רישיון נהיגה תחייב אותי לעבור מבחני רישוי מחדש?

כן, אם הפסילה היא מעל שנה בפועל.

האם ניתן לאפשר לי, בתקופת הפסילה, לנהוג ברכב המשמש לי לפרנסתי (טרקטור, אופנוע, משאית וכו')?

בהחלט כן.
לביהמ"ש מוקנה שיקול הדעת לסייג את הפסילה באופן שיאפשר לנהג לנהוג
על סוג רכב שונה מסוג הרכב בו בוצעה העבירה וזאת על-מנת שיוכל לפרנס את עצמו ובני משפחתו.

נהיגה תחת השפעת אלכוהול

המציאות מראה כי כ-5% מכלל תאונות הדרכים מקורן עקב נהיגה תחת השפעת אלכוהול, כאשר לא פעם מדובר על תאונות דרכים חמורות בכל קנה מידה. בתנאים האלה, לא מפתיע מדוע רשויות אכיפת החוק והענישה מגלות אפס סבלנות במקרים בהם נהג נתפס כשכמות אלכוהול הגדולה מהמותר בדמו. אז מהי בכלל אותה כמות? מהו העונש הצפוי? ומה מומלץ לעשות? על כך ועוד במאמר הבא.

ההגדרה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול

בתקנות התעבורה הישראליות, ניתן למצוא התייחסות מפורטת לנושא של נהיגה תחת השפעת אלכוהול. בהתאם לתקנות המקובלות כיום, מדובר על מצב בו ריכוז האלכוהול בדמו של האדם עולה על 50 מיליגרם לכל מיליליטר דם, או לחילופין מצב בו נמצא, בבדיקת ינשוף, שיעור העולה על 250 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר שננשף.

עבור אוכלוסיות "רגישות" יותר – נהגים חדשים, נהגי רכב כבד או נהגי רכב ציבורי – הכמויות המותרות קטנות עוד יותר: 10 מיליגרם אלכוהול ל-100 מיליליטר דם, או לחילופין 50 מיקרוגרם אלכוהול בנשיפה. מבחינה מעשית, כל אדם בקבוצות אלה המכניס אלכוהול לגופו, אפילו בכמות שנראית מזערית, מסתכן באישום בסעיף חמור זה.

העונשים (החמורים) של נהיגה תחת השפעת אלכוהול

עקב הסכנה המשמעותית לה גורם אדם הנוהג תחת השפעת אלכוהול – עבורו, עבור נוסעי הרכב או אפילו עבור נהגים אחרים והולכי רגל – העונשים על העבירה נוטים להיות חמורים בכל קנה מידה. התקנות היבשות בישראל מדברות על פסילת רישיון בת שנתיים לפחות, למעט בנסיבות מיוחדות: על כל פנים, חובת ההוכחה של אותן נסיבות מיוחדות מוטלת על הנהג עצמו. נקודה חשובה נוספת היא שתאונה קטלנית הנגרמת עקב נהיגה בשכרות תביא להאשמת הנהג בהריגה, באם אכן נהרג אדם, ולא בגרימת מוות ברשלנות.

בתנאים האלה, המלצה ברורה היא להיעזר בשירותיו של עורך דין המנוסה בתחום של דיני תעבורה. עורך דין תעבורה יכול לייצג את הלקוח שלו אל מול המוסדות האמורים, כמו גם בבתי המשפט, מה שעשוי בהחלט להביא להסדרי טיעון אלה או אחרים. בנוסף, לא מן הנמנע שעורך הדין יגלה כי הליך הבדיקה לא נעשה על פי הספר, מה שלמעשה מבטל את תוצאותיה.
לכן, נדרש לשכור את שירותיו של עורך דין המכיר את התקנות השונות המרכיבות את תחום התעבורה עד רמת היסוד, ורצוי גם תקדימי עבר משפטיים, המקבלים חשיבות מכרעת בתחום זה.

הואשמה בנהיגה תחת השפעת אלכוהול ורישיונה לא נפסל בפועל

אפס סבלנות. החוק מתיר אפס סבלנות בכל הנוגע לשילוב של נהגים שטרם מלאו להם 24 אביבים, נהגים חדשים וכן נהגים מקצועיים (מוניות, אוטובוסים, רכבים מסחריים וכו') ולריכוז האלכוהול שמותר לאותם נהגים לצרוך טרם נהיגה.

בהתאם למדיניות ה"אפס סבלנות", חל איסור על אותם נהגים לנהוג בשכרות – כשבגופם ריכוז אלכוהול העולה על 50 מק"ג. ריכוז מזערי, לבטח בהשוואה לנהגים וותיקים, אשר אינם נמנים בקבוצה המוגדרת "אוכלוסיה מיוחדת".

נהגת צעירה נתפסה על נהיגה תחת השפעת אלכוהול

נהגת בת 22 נעצרה במחסום משטרתי על נהיגה תחת השפעת אלכוהול כאשר אינה עברה בדיקת ינשוף. בגופה נמצא ריכוז של 195 מק"ג, העולה על כפי ארבעה מהכמות המותרת לנהג חדש ולנהג צעיר, למרות שהמדובר בכמות חוקית לגבי נהג מבוגר יותר, מעל גיל 24, שלגביו מותרת כמות של 290 מק"ג.

כידוע, עונש המינימום למי שמורשע בנהיגת רכב תחת השפעת אלכוהול, כאשר בגופו כמות אלכוהול מעל המותר, הינו שנתיים פסילת רישיון נהיגה בפועל. הנטייה היא להחמיר בדינם של נהגים צעירים וזאת על מנת להעביר מסר מרתיע.

חשיבותו של עורך דין

הנהגת מתגוררת בשוהם ועליה להגיע עם רכבה לסניף בגבעתיים וכן עליה לבצע ביקורות בסניפים שונים של הרשת בהם היא מועסקת. בנסיבות אלו רישיון הנהיגה חיוני לה ביותר לפרנסתה, והיה חשש כי תפוטר ממקום העבודה, היה אם רישיון הנהיגה שלה היה נפסל בפועל לתקופה ארוכה.

לאחר ששכרה את שירותיו של עורך דין תעבורה ממשרדנו אשר בחן את חומר הראיות, נמצא כי הפלט של מכשיר הינשוף המשויך לאותה צעירה, לא הוחתם על ידה. בנסיבות אלו, נטען כי מתעורר ספק אם אמנם מדובר בפלט אשר ניתן לשייך אותו לאותה נהגת.

בנוסף, מצאנו כי התגלו ספקות רבים בדבר ביצוע כיוליי המכשיר, בהתאם לנהלי המשטרה הפנימיים. כך לדוגמא, בטופס בדיקת מפעיל הינשוף לא סומן X"" לראיה שבוצעה בדיקת כיול יומית, בנוסף אף לא צוין כי  נעשתה בדיקת נשיפה עצמית.

לאור זאת, הגענו להסדר טיעון מקל עם התביעה המשטרתית, על פיו רישיונה של הנהגת לא יפסל בפועל ובית המשפט לתעבורה בתל אביב, הטיל עליה, בסוף דבר, קנס בשיעור 500 ₪ ופסילת רישיון נהיגה על תנאי לתקופה של 3 חודשים וזאת למשך 3 שנים.

סיכום שאלות ותשובות בנושא נהיגה בשכרות

לקריאה על הבדיקה החדשה – "הינשוף החדש"

להערכת סיכוייך ללא חיוב או יצירת קשר לחץ/י כאן

אילון אורון

עו"ד אילון אורון הינו אחד מעורכי הדין המובילים בייצוג בתיקי התעבורה ברחבי המדינה מזה למעלה מ-40 שנה.

משמש יו"ר (משותף) של ועדת התעבורה הארצית של לשכת עורכי הדין.

הרצה רבות במסגרת שונות בתחום. מופיע תדיר בתוכניות טלוויזיה, רדיו בנדון.

כתב לאורך השנים מאמרים בכל אחד מהעיתונים היומיים, ומשמש אוטוריטה בתחום.

בנוסף אף הוציא לאור מספר ספרים בתחום, לרבות אנציקלופדיה המונה עשרות אלפי ערכים הנוגעים למשפטי התעבורה.

במשרדו עורכי דין המסייעים לו ואשר התמחו בתחום מזה שנים רבות, כולל שני בניו.