להאזנה:
המכון הרפואי הוא הגוף המוסמך לבחינת כשירותם הרפואית של נהגים וכמוהו כ"רופא המומחה" מטעם משרד הרישוי.
ניתן לפסול רישיון נהיגה או לא להעניק רישיון נהיגה מלכתחילה בהמלצת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, השייך למשרד הבריאות. נהג שמוזמן לבדיקות רפואיות במכון ונמצא בלתי כשיר לנהיגה, רישיונו יישלל על ידי רשות הרישוי בדרך כלל לתקופה של שנה אחת, לאחריה יוכל להיבדק מחדש.
במקרים בהם ישנה מסוכנות, או חשש למסוכנות פוטנציאלית, של הנהג כלפי משתמשי הדרך – ידרש הנהג לבדיקה במכון הרפואי, בטרם יוכל לשוב ולנהוג.
לא פחות מכ-40,000 נהגים נדרשים לבחינת המכון, בשנה. מרביתם מוזמנים לבדיקות פיזיות במכון.
ועדת הערר – ערעור על החלטת המכון הרפואי
נהג שהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים המליץ לשלול את רשיונו, זכאי לערער תוך 30 יום על ההמלצה בפני ועדת ערר בת שלושה רופאים, המתכנסת בדרך כלל בבית החולים ע"ש שיבא בתל השומר.
חשוב לדעת, כי נהג אשר עררו נדחה "ייכנס לסוף התור", כלומר יהיה זכאי להיבדק מחדש במכון הרפואי לבטיחות בדרכים רק בתום שנה מיום שעררו נדחה. בדרך כלל, כאמור לעיל, כאשר המכון הרפואי ממליץ לפסול את רישיון הנהיגה, הפסילה היא לשנה, רק בתומה זכאי הנהג להיבדק מחדש; לדוגמא, אם הערר נשמע כחצי שנה לאחר ההמלצה לפסול את הרישיון, הרי שהנהג יהיה זכאי לזימון מחדש לבדיקות, רק שנה וחצי לאחר הבדיקות שבהן נכשל ולא אחרי שנה.
לאור האמור לעיל, עדיף לעורר שיתמוך את עררו בחוות דעת רפואית של פסיכיאטר מטעמו, במקרה שהפסילה היא מטעמים אישיותיים או של מומחה אחר בתחום הרפואי הספציפי. במקרה שהמומחה הרפואי יעריך כי סיכויי הערר אינם גבוהים, עדיף לוותר על הערר וזאת משום שמי שנכשל בערר ייאלץ כאמור להמתין תקופה נוספת עד לזימון לבדיקות מחדש. יודגש, כי בוועדת הערר רצוי להיעזר בייצוג של עורך דין תעבורה הבקיא בתחום, אשר ידאג כי קולו של הנהג ישמע וזכויותיו לא יפגעו.
בדרך כלל, ועדת הערר אינה מודיעה על החלטתה במקום. על החלטת הוועדה מקבל העורר דיווח מרשות הרישוי. הוועדה יכולה לדחות את הערר, לקבלו או לעתים אף להפנות את העורר לבדיקה רפואית מטעמה.
ערעור על ועדת הערר
על החלטת ועדת הערר ניתן לערער בתוך עשרה ימים, החל מהיום שדווח לנהג על ההחלטה. הערעור מוגש לבית המשפט המחוזי באזור מגורי הנהג, הערעור הוא בשאלה משפטית בלבד ולא בשאלה רפואית; כלומר, המערער לא יוכל לטעון שהוא כן כשיר מבחינה רפואית לנהוג, זאת משום, שבשאלה הרפואית החלטת ועדת הערר היא סופית. לפיכך, המערער יוכל לערער על החלטת הוועדה בנימוק משפטי; הטענה שיוכל להעלות היא למשל שהוועדה דנה שלא בהרכב מלא של שלושה שופטים, שאחד מחברי הוועדה איננו רופא. הוא יוכל גם לטעון שלא התאפשר לו להשמיע את טיעוניו לפני הוועדה או להגיש חוות דעת רפואית מטעמו וכד'.
דוגמא: מי שכשיר רפואית לנהוג במונית – כשיר גם לנהיגה באוטובוס
בדרך כלל, בית המשפט המחוזי לא מתערב בהחלטת ועדת הערר. במקרה חריג אשר נדון בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפני השופט גלעד גלעדי, טענה המערערת כי ועדת הערר שגתה בכך שפסלה אותה מטעמים רפואיים לנהוג על אוטובוס, בעוד שאושר לה לנהוג ברכב ציבורי אחר מסוג מונית. השופט ביטל את החלטת ועדת הערר ואפשר למערערת לנהוג גם על אוטובוס. בנימוקי פסק הדין כתב השופט, כי החלטת הוועדה נראית לו תמוהה; אם מצבה הנפשי של המערערת אינו מאפשר לה לנהוג באוטובוס, מדוע אם כן הסכימה רשות הרישוי שתנהג במונית, שהרי גם אוטובוס וגם מונית הם כלי רכב ציבוריים אשר מסיעים נוסעים בשכר. אם אדם, מוסיף וכותב השופט, הוא מסוכן או בלתי כשיר לנהוג באוטובוס שהוא רכב ציבורי, מדוע הוא כשיר לנהוג במונית שגם הוא רכב ציבורי?! כך, למשל, אם השיקולים של רשות הרישוי ששללה את רישיון הנהיגה של המערערת לאוטובוס היו על מנת להגן על ציבור הנוסעים, מדוע אין רשות הרישוי מגינה על הנוסעים במוניות?!
לאור דברים אלו, החליט השופט לקבל את הערעור ולבטל את החלטת רשות הרישוי לשלול את רישיון הנהיגה של המערערת לנהיגת אוטובוס.
דיווח ישיר מצה"ל אל המכון הרפואי לבטיחות בדרכים
בדרך כלל, כשחייל המשתחרר משירות סדיר או מילואים בצה"ל בשל פרופיל רפואי 21, עקב חוסר התאמה אישיותית או רפואית, הוא מוזמן למכון הרפואי לבטיחות בדרכים לבדיקות, בשל חשש המתעורר לגבי כושרו האישיותי או הרפואי לנהוג. הרופא המוסמך במכון הרפואי עלול לפסול את רישיון הנהיגה, בהתחשב בנימוקים שבגינם החייל שוחרר. כך, למשל, יש מקרים שבהם חייל פנה לקצין בריאות הנפש בצה"ל (קב"ן) וטען בפניו כי הוא סובל מחרדות וכי יש לו מחשבות אובדניות, בתקווה שטענות אלו, אפילו אם אינן אמת, עשויות לסלול עבורו דרך לשחרור מהיר ממילוי החובה לשרת את המדינה. בדרך זו, עלול אותו חייל משוחרר לאבד גם את רישיון הנהיגה שלו ו"להשתחרר" גם ממנו, בעל כורחו.
פסילת רישיון נהיגה ע"י רשות רישוי
סעיפי החוק מאפשרים לרשות הרישוי לפסול רשיון נהיגה לנהגים הנחשבים מסוכנים לתקופה ארוכה ואף לצמיתות. פסילה זו מחייבת אישור בית המשפט תוך 30 יום. רשות הרישוי פסלה מספר נהגים כאלה לתקופות ארוכות של 10-15 שנים אולם רוב בתי המשפט קבעו כי מנהלי רשות רישוי אינם יכולים להוות תחליף לבית משפט וראוי שפסילות תוטלנה על ידי בתי משפט ולא על ידי רשויות רישוי. במקרים מסוימים הפסילות בוטלו ובמקרים אחרים צומצמו. היום, רשות הרישוי הפסיקה לעשות שימוש בסמכות זו.