תהליך חקירת תאונת הדרכים והגשת כתב אישום

 

לצערנו הרב מדינת ישראל, מתאפיינת בכמות תאונות דרכים גבוהה יחסית אך נתון מאוד מדאיג אשר לא כולם נותנים עליו את הדעת הוא כמה באמת תאונות דרכים לא מדווחות מתרחשות בשנה מעבר לתאונות הלא מדווחות. הבה נגדיר תחילה מהי תאונת דרכים – כל פציעה אשר התרחשה בעקבות שימוש ברכב מנועי המיועד לתחבורה על הקרקע. רכב מנועי הוא: קטנוע, אופנוע, משאית, אוטובוס, רכב ובמקרים מסויימים אופניים חשמליים. כלי תחבורה כגון עפרון ומלגזה, יכולים גם להיחשב כרכב מנועי במקרים מסוימים.

 

תאונת דרכים

 

האם כל תאונה נחשבת לתאונת דרכים?

 

ישנם לא מעט תקדימים ופסיקות, שאכן קובעות ומסדירות תאונת דרכים מהי אך לעיתים הנושא עלול להיות מעט מורכב יותר ויש לבחון כל מקרה לגופו. חשוב לציין כי במרבית המקרים מאוד ברור האם מדובר בתאונה או לא, בתי המשפט בישראל כבר הכירו בהמון תאונות כתאונות דרכים וזה סלל את הדרך, למשל: אדם אשר נפגע מרכב חונה, פגיעות שהתרחשו בתוך הרכב עצמו, פגיעות במהלך הכניסה לרכב או היציאה ממנו, פציעות אשר קרו בעת טיפול ברכב וכדומה. לסיכום באופן הכי פשוט: כל תאונה ראוי ותיבדק האם היא נחשבת כתאונת דרכים או לא. על מנת להעביר לכם את כל האינפורמציה על הצד הטוב ביותר, נשאל שאלה או נציג מקרה ונענה עליו באופן פרטני;

 

הייתי מעורב בתאונת דרכים ואני מעוניין לתבוע, כמה זמן זה אמור לקחת? – כמו כל תביעה בבית המשפט בישראל, מדובר בהליך אשר אינו נחשב קצר. לעיתים הליך משפטי יכול להסתיים במסגרת של מספר חודשים ולעיתים יכול להמשך מספר שנים. על מנת להקל מעט על נפגעי תאונת דרכים, ישנם מספר חריגים שעוזרים "לשפר" את מצבם הכלכלי של נפגעי תאונות, בין אלו נמצא את:

· פגיעה קלה – כאשר התקיימה פגיעה הנחשבת לקלה, חברות הביטוח מעדיפות לסיים את הנושא באופן מהיר ולהעביר סכום פיצויים בזמן קצר מאוד שאינו עולה על מספר חודשים (2-3 חודשים).

· פגיעה קשה – כאשר נפגע אדם פגיעה קשה בתאונת דרכים, ההליך המשפטי צפוי להיות ארוך ולכן בתי המשפט פוסקים תשלומים מיידים לנפגעים, שכן מדובר בנפגעים אשר זקוקים לפיצויים אלו. תשלומים אלו נקראים "תשלומים תכופים" וחברת הביטוח אמונה על העברתם לנפגע. למעשה, מדובר בתשלומים שאמורים לעזור לנפגע להמשיך להתקיים בכבוד, לכלכל את משפחתו ולממן את הטיפולים הרפואיים להם הוא נזקק.

כמה אמור לעלות לי ההליך המשפטי? – כאשר ניגשים לפתחו של בית משפט ומגישים תביעה בעקבות תאונת דרכים, ישנם שני סוגי הוצאות: הוצאות ראשונות והוצאות מאוחרות. רבים, חוששים מהעלויות הכרוכות בהגשת תביעה ולכן נסוגים מהתביעה למרות, שאין להם את כל המידע. להלן הסבר קצר על ההוצאות הללו:

הוצאות ראשונות הן הוצאות אותן יש להוציא עד הגשת התביעה וכוללות את כל שיש להוציא על מנת להגיש את התביעה. מדובר בתשלום אגרה (תשלום של כמה מאות שקלים), כלל ההוצאות כגון צילום חומר רפואי, תשלום בעבור טיפולים שונים שאינם כלולים במסגרת קופת החולים, עלות פינוי אמבולנס במידה ויש וכדומה.

 

הוצאות מאוחרות הן הוצאות שמועד התשלום שלהן הוא לאחר קבלת הפיצויים והגדולה מביניהן היא תשלום שכר טרחתו של עורך הדין המייצג. לשמחתם של כל התובעים, החוק מאגד ומגביל את סכומי האחוזים שיקבל עורך הדין וכפי שציינו, מדובר בתשלום מתוך הפיצויים שהתקבלו. להלן פירוט:

 

· פשרה ללא הגשת תביעה = 8% + מע"מ מהסכום שהוסכם

· הושגה פשרה לאחר הגשת תביעה = 11% + מע"מ מהסכום שנפסק

· תביעה הסתיימה בפסק דין של בית המשפט ללא פשרה = 13% + מע"מ מהסכום שנפסק

חשוב לדעת כי על חברת הביטוח להוסיף את שכר טרחת עורך הדין לפיצוי המועבר וכך בעצם התובע אינו משלם גם את שכר טרחתו של עורך הדין.

 

נפגעתי בתאונת דרכים, כמה זמן יש לי לתבוע? – החוק בישראל קובע כי התיישנות על תאונות דרכים היא 7 שנים מיום קרות המקרה. משמע, במידה ונפגעתי בשנת 2018, יש לי עד שנת 2025 להגיש את התביעה (בהתאם לחודש התאונה כמובן). החריג היחידי הוא שאם מדובר בנפגע שהינו קטין, אזי יוכל הוא להגיש את התביעה עד גיל 25 שזה בעצם 7 שנים מיום בו הגיע לבגרות (גיל 18).

 

לסיכום, באם נפגעת בתאונת דרכים, הדבר הראשון אותו יש לעשות (מיד לאחר קבלת טיפול רפואי כמובן) הוא לפנות לעורך דין המתמחה בתאונות דרכים, לוודא כי אכן מדובר בתאונת דרכים ולבחון את האופציות העומדות לך כנפגע. איחולי בריאות שלמה ואל תשכחו להיות זהירים בכביש!

 

צילום תאונת דרכים

 

השלבים בחקירת תאונת דרכים

 

חקירת תאונת הדרכים היא תהליך שבו מנסים לקבוע את הסיבה להתרחשותה של תאונת הדרכים. תהליך חקירת תאונת דרכים מורכב מחמישה שלבים:

  1. דיווח
  2. איסוף נתונים בזירת האירוע
  3. איסוף נתונים טכניים
  4. שחזור התאונה
  5. ניתוח הנתונים ומסקנות

 

שלושת השלבים הראשונים הם שלבים בסיסיים הניתנים לביצוע גם על ידי הנהג המעורב בתאונה. שני השלבים האחרונים הם שלבים אנליטיים – שלבים שעל מנת לבצע אותם נדרש ידע הנדסי וניסיון מיוחד בניתוח תאונות דרכים. המעבר דרך חמשת השלבים האמורים לעיל מתבצע פעמיים. פעם אחת מיד לאחר התאונה ופעם נוספת כשמנתחים את הממצאים על-מנת להחליט כיצד ומדוע אירעה התאונה.

 

שלב מס' 1 – דיווח:

 

הנהג המעורב בתאונת דרכים מדווח למשטרה ולחברת הביטוח את הידיעה על היקרות התאונה. כמו-כן, מדווח על נסיבות האירוע. בדרך כלל, יתוארו מספר נתונים מרכזיים, בהם מיקום התאונה, כיווני הנסיעה של כלי הרכב, כיוון החצייה של הולכי רגל ומספר נפגעים. כמובן, שנתונים נוספים ייכללו בהתאם לנסיבות. חשוב לציין, כי במקרה שהמשטרה חוקרת את אירוע התאונה (תאונה עם נפגעים בדרך כלל), ימסור הנהג את כל נסיבות התאונה לחוקר. דבריו יירשמו וישמשו את המשטרה בעת שחזור התאונה והסקת המסקנות. זאת, לצורך ההמלצה להעמדה לדין של מי מהנהגים.

 

שלב מס' 2 – איסוף נתונים בזירת האירוע:

 

זמן קצר אחרי אירוע התאונה, ייעלמו הסימנים שעל הכביש ויתוקנו או יפורקו כלי הרכב. בשלב זה, הנהג המעורב יכול עדיין להנציח בעצמו נתונים מזירת האירוע. מדובר בנתונים, כגון נזקים, סימני בלימה, תמרורים, שדה ראייה וכו'. כאשר המשטרה מעורבת בחקירה, מבצע הבוחן המשטרתי את עבודת איסוף הראיות בזירת התאונה.

ראיות אלו ישמשו את הבוחן לצורך שחזור התאונה והסקת המסקנות ולשם ההמלצה להעמדה לדין. על-כן, מומלץ שגם הנהג המעורב בתאונה, בעצמו או על ידי מומחה הנדסי, יבצע איסוף נתונים מזירת האירוע. איסוף הנתונים ישמש את הנהג בניהול יעיל יותר של ההגנה המשפטית.

זאת, אם יוגש נגדו כתב אישום או אם ייתבע בבית משפט אזרחי על ידי הנהג השני. המלצותינו אליך הנהג הן:

  • החזק ברכבך מצלמה וסרט מדידה לצורך הנצחת זירת האירוע בכביש;
  • חפש עדי ראייה אפשריים לתאונה לצורך מתן עדות מטעמך בבית המשפט;
  • דאג למדוד ולהנציח סימני בלימה, במידה שישנם (לצורך חישוב מהירות);
  • דאג להנציח שברי עצמים שעל הכביש, שברי זכוכית, שברי בקליט, שברי פח וכד';
  • דאג להנציח את המיקום הסופי של כלי הרכב בזירת התאונה;
  • דאג להנציח את הנזקים בכלי הרכב;
  • דאג להנציח את התמרורים במקום התאונה;
  • מדוד את שדה הראייה בכיוון הנסיעה שלך ושל נהג הרכב המעורב;
  • בדוק את תקינותם המכנית של מערכות הבטיחות של הרכב, בין היתר מערכת הגה, אורות, בלמים וצמיגים. במידת הצורך, דאג שמערכות אלו ייבדקו על ידי מומחים לפני שהרכב יפורק או יתוקן על ידי הביטוח;
  • מפגעים בטיחותיים בכביש טבעם שיוסרו, ולכן יש להנציח אותם מיד אחרי קבלת הדוח או התרחשות התאונה. ראוי, שהנצחה זו תיעשה ע"י מומחה שמקצועו ההנדסי מאפשר לו לגלות את המפגע וגם להעיד עליו בבית המשפט כעד מומחה מטעם ההגנה.

חלק מהממצאים יונצחו על ידי צילום וחלק אחר יונצח על גבי סקיצה ראשונית. לאחר מכן, על סמך רישום זה, ייערך תרשים בקנה מידה.

 

איסוף ממצאים ודוחות תנועה:

 

איסוף והנצחת ממצאים מיד לאחר אירוע חשוב גם במקרה של דוח תנועה. זמן רב יעבור עד לבירור נסיבות העברה בבית המשפט, ולכן ייתכן כי המקום ישתנה ע"י גיזום ענפי עצים החוסמים את שדה הראייה, שינוי בהסדרי תנועה, הצבת תמרור שהיה חסר, סימון קו עצירה או סימון נתיבים וכד'. ייתכן, כי סימון לא נכון או הצבת תמרור שלא בהתאם לתקנות יכולה להביא לזיכויו של הנאשם, אך בעת הבירור בבית המשפט המצב השתנה והמפגע תוקן. לכן, זכור: הנצחת ממצאים ביום האירוע עשויה להוביל לזיכויך 'מחר' – בבית המשפט.

 

תאונת דרכים כתב אישום

 

שלב מס' 3 – איסוף נתונים טכניים:

 

בשלב זה ייאספו נתונים שלא קשורים ישירות בגרימת התאונה. הנתונים יושגו ממקורות שונים, בין היתר מהרשות המקומית או ממע"צ (שרטוט המקום, תוכנית הרמזורים, מיקום תמרורים…) וכד'. חשוב לזכור, כי ניהול הגנה יעיל יותר יושג אם בשלב זה איסוף הנתונים יבוצע גם הוא על ידי מומחה הנדסי. המומחה יבצע, בין היתר, את הפעולות הבאות:

  • ימדוד את הצומת או את הכביש במקום התאונה;
  • ימדוד את שיפועי הכביש, את שדה הראייה ואת מקדם החיכוך של הכביש;
  • ימדוד את שדה הראייה בנסיבות המיוחדות של התאונה. למשל, שדה ראייה שנוצר כשהולך רגל חוצה מאחורי רכב חונה וכד';
  • ישרטט תרשים בקנה מידה של מקום התאונה. תרשים הכולל את כל הממצאים שנוצרו כתוצאה מהתאונה ושנאספו בשלב הקודם;
  • ימדוד רדיוס פניות על מנת לקבוע במידת הצורך מהירות קריטית בעקומה ;
  • יקבע אם הצמיגים כשלו לפני התאונה או כתוצאה ממנה (כאשר הצמיג או הצמיגים נמצאו ללא אוויר);
  • יקבל תכנית רמזורים מהעירייה או ממע"צ;
  • יבצע בדיקות נוספות בהתאם לנסיבות;

שלב מס' 4 – שחזור התאונה:

 

אם שלושת השלבים הראשונים יכולים להתבצע גם על ידי הנהג עצמו, הרי ששלב זה והשלב הבא כדאי שיתבצעו על-ידי מומחה הנדסי המיומן בחקירת תאונותדרכים. השחזור, משמעותו צירוף של כל הנתונים שנאספו בשלבים הקודמים. באמצעותם, תגובש הקביעה, כיצד התאונה התרחשה. מומחה הנדסי, בהקשר הנ"ל, יבצע את החישובים הבאים:

  • מהירות מופרזת של כלי הרכב
  • מיקום כלי הרכב בעת ההתנגשות (נקודת ה"אימפקט");
  • כיוון חציית הכביש על ידי הולך רגל לפני הפגיעה;
  • מהירות חציית הכביש על ידי הולך רגל;
  • זמן התגובה של הנהג;
  • זמן התגובה של מערכות הרכב;
  • ביצוע ניסוי שדה ראייה וביצוע ניסויים נוספים לשם קביעת התנהגות כלי הרכב לפני ההתנגשות;
  • חישובים נוספים בהתאם לנסיבות;

 

איכות החישובים ורמת הדיוק שלהם תלויה באיכות איסוף הנתונים ברמות הראשונות. ככל שהרמות הראשונות תהיינה "עניות" בנתונים, כך יצטרך הנהג להסתמך על איכות איסוף הנתונים שערך הבוחן המשטרתי. כאן, מוזכר שוב שאיסוף נתונים באופן עצמאי, מיד לאחר התאונה, עשוי לאפשר לנהג לשחזר את התפתחות התאונה ללא תלות בממצאי הבוחן המשטרתי. הניסיון מלמד שניהול הגנה על בסיס איסוף ראיות באופן עצמאי, על ידי הנהג עצמו או על ידי מומחה מטעמו, עדיף ברוב המקרים על פני ניהול ההגנה שעל סמך ממצאיו של הבוחן המשטרתי בלבד.

 

דיון תעבורה

 

שלב מס' 5 – ניתוח הנתונים ומסקנות:

 

בשלב זה, מגיעים למסקנה החשובה ביותר – מדוע התרחשה התאונה. זאת, על סמך הממצאים מארבעת השלבים הקודמים. המסקנה שתתקבל תאפשר את קביעת האחריות לתאונה. כלומר, האם יכול הנהג המעורב בתאונה למנוע אותה או שמא הייתה זו תאונה בלתי נמנעת.

 

בשלב זה ייבחנו בין היתר, הפרמטרים הבאים:

 

  • ייתכנות מפגע תעבורתי הנובע ממבנה הכביש או מהסדרי התנועה. למשל, תמרור, רמזור, שדה ראייה מוגבל וכד';
  • ייתכנות תקלה מכנית בטיחותית ברכב, כגון הגה, בלמים, צמיגים וכד' לפני התאונה;
  • התנהגות הולך הרגל הנפגע ותרומתו לגרימת התאונה;
  • התנהגות הנהג המעורב וחלקו בגרימת התאונה;
  • אפשרויות נוספות בהתאם לנסיבות;

 

ברוב המקרים, לאחר בחינת פרמטרים אלו ובהסתמך על הממצאים שנאספו עד-כה, תוטל האחריות לגרימת התאונה על אחד מארבעת הגורמים הבאים:

  • התנהגותו של מי מהנהגים המעורבים;
  • התנהגותו הרשלנית של הולך הרגל הנפגע;
  • כשל של אחת המערכות הבטיחותיות ברכב;
  • מפגע בכביש;

 

לסיכום תהליך חקירת התאונה – כתב אישום במקרה הצורך:

 

שחזור תאונה דומה להרכבת פאזל. הנתונים שנאספים בשלושת השלבים הראשונים מדומים לחלקי הפאזל. שכן, כאשר חסרים חלקים, או כאשר יש חלקים לא מתאימים או לא שייכים, כמו מידע מוטעה וכד', התמונה לא תהיה מושלמת אלא לוקה בחסר, ויהיה קושי לבצע שחזור מדויק התואם את המציאות בעת התאונה. מנגד, ככל שיהיו יותר נתונים רלוונטיים, שנאספו מיד לאחר התאונה, כך ניתן יהיה לבצע את השחזור ולהגיע למסקנות בצורה מושלמת יותר ובאופן יעיל יותר.

 

על כן, חשוב לאסוף נתונים וממצאים מיד לאחר התאונה. כך תוכל במקרה הצורך, כגון במקרה של כתב אישום נגדך או כתב תביעה על נזקים לצד שלישי, לבנות את הגנתך בצורה יעילה יותר. זאת ועוד, תהיה מסוגל לעמוד מול בוחן המשטרה עם הממצאים שנאספו מטעמך. מנגד, במידה שלא אספת כל ממצא ממקום התאונה, הרי שתצטרך לסמוך על ממצאי הבוחן. כפי שתוכל לראות בהמשך הספר, ממצאי הבוחן לא תמיד מושלמים, ולכן הפאזל שניתן להרכיב מהם הוא לעתים פגום ומקשה לבנות הגנה ראויה.

 

להערכת סיכוייך ללא חיוב או יצירת קשר לחץ/י כאן