קיבלת דו"ח מהירות? מידע על נהיגה במהירות מופרזת

נהיגה במהירות מופרזת נחשבת לעבירת תעבורה נפוצה ומסוכנת מאד.

 

עקב כך, אגף התנועה במשטרת ישראל משקיע מאמצים מוגברים לאכיפתה באמצעות שימוש במכשור מתקדם, כגון מצלמות תנועה סטטיות, מצלמות א' 3 הידועות לשמצה, מדי מהירות שמופעלים על ידי שוטרים כדוגמת ממל"ז, דבורה ועוד.

 

• מה היא הענישה אם נתפסתם?
• האם ניתן לערער על העונש?
• נתונים חשובים בנושא

 

המהירות המותרת על פי החוק כיום הינה כדלקמן:

• בשטח עירוני – 50 קמ"ש.

• בדרך לא עירונית בלי שטח הפרדה בנוי – 80 קמ"ש.

• בדרך לא עירונית עם שטח הפרדה בנוי – 90 קמ"ש.

• בכביש מהיר – 120 קמ"ש.

לתיאום שיחת ייעוץ בנושאי עבירת מהירות מופרזת

מצלמות המהירות – פרויקט א' 3 – הסוף?

קראו על תוצאות והצלחות המשרד

דו"חות על מהירות מופרזת – מה הענישה ההדרגתית אם נתפסתם?

חומרת ביצוע עבירת הנהיגה במהירות מופרזת תלויה בעיקרה בהיקף החריגה מהמהירות המותרת, ובהתחשב בדרך בה התבצעה העבירה – בדרך עירונית או בין עירונית.

 

מטבע הדברים, חומרת העבירה ורמת הענישה עולות ביחס ישיר להיקף החריגה, כאשר בדרך כלל יש החמרה יחסית לגבי דרך עירונית מאשר בדרך לא עירונית.

 

כיום ישנן 3 דרגות חריגה מהמהירות המותרת, ורמת ענישה בהתאם להן:

 

(א) 20 קמ"ש מעל המותר בנהיגה בדרך עירונית או 25 קמ"ש מעל המותר נהיגה בדרך לא עירונית.

העונש: ברירת משפט/קנס בסך 250 ₪, ללא נקודות רישוי.

(ב) 21-30 קמ"ש מעל המותר בנהיגה בדרך עירונית או 40-26 קמ"ש מעל המותר בנהיגה בדרך לא עירונית.

העונש: ברירת משפט/קנס בסך 750 ₪ + 8 נקודות רישוי.

(ג) 31-40 קמ"ש מעל המותר בנהיגה בדרך עירונית או 41-50 קמ"ש מעל המותר נהיגה בדרך לא עירונית.

העונש: ברירת משפט/קנס בסך 1,500 ₪ + 10 נקודות רישוי.

(ד) 41 קמ"ש מעל המותר בנהיגה בדרך עירונית או 51 קמ"ש מעל המותר בנהיגה בדרך לא עירונית.

העונש: זימון חובה למשפט + 10 נקודות רישוי + פסילה מנהלית של רישיון הנהיגה ל-30 יום.

 

הרשעה במשפט עלולה לגרור ענישה מסוג קנס, פסילה בפועל למספר חודשים, פסילה מותנית, ואף מאסר בפועל. כדי להתגונן מפני דו"ח בגין עבירת מהירות, מומלץ להתייעץ עם עו"ד בקיא ומנוסה בדיני תעבורה.

 

נעצרתם בגין עבירת מהירות מופרזת – מה עליכם לעשות והאם ניתן לערער?

 

במידה ונעצרתם, יש לפעול בהתאם לכלי שבו נמדדה המהירות המופרזת המיוחסת לנאשם בדו"ח: מצלמה סטטית או מד מהירות שמופעל ע"י שוטר תנועה.

 

כאשר מדובר במצלמה סטטית – יש לוודא את קבלת כל התמונות שהמצלמה צילמה – האם אתם אלה שמופיעים בתמונות? עליכם לקבל את המסמכים הרלוונטים, תעודות עובדי הציבור הקשורות לאכיפה וקיומו של תו תקן למכשיר האכיפה.

כאשר מדובר במד מהירות שמופעל ע"י שוטר תנועה – אפשר לנסות לתקוף את מהימנות המכשיר, כיול המכשיר ואת אופן הפעלתו ביחס לכללים שנקבעו בעניין זה – עלולים להיות חורים בגרסת השוטר ויכול להיות שהוא לא פעל בהתאם לתקנות. בנוסף, לעיתים אנטנות בקרבת מקום או גורמים אחרים עלולים להשפיע על אמינות המכשיר וגם אלו דברים שחשוב לבדוק.

כדי לבטל את דו"ח המהירות או להפחית את הענישה, יש להציג את אותן הראיות עליהן נסמכת התביעה המשטרתית בכתב האישום לפני תשלום הקנס.

בעבר די היה לטעון שאתה אינך הנהג שנהג ברכב שמצולם בתמונה, או, במקרה בו המצלמה צילמה רכב נוסף שנסע בצמוד לרכב שלך, מתעורר הספק כי המהירות שנמדדה הינה של הרכב הנוסף ולא רכב הנאשם.

במידה וספגתם דו"ח אך לא אתם אלה שנהגו ברכב באותה עת, עליכם להגיש בקשה להעברת הדו"ח לנהג האחראי – עליכם לצרף את כל פרטי הנהג שהשתמש ברכב במהלך העבירה, את הודאתו הרשמית ולעשות זאת עד חודש אחד מביצוע העבירה.

המשטרה נוהגת לאכוף, בעיקר את הציות להגבלות המהירות בדרכים. היא עושה זאת, בין היתר, משום שבידיה מכשור המאפשר לה בקלות יחסית לרשום דוחות על ביצוע עברה זו. זאת, אף על פי שסטטיסטית המהירות עצמה אינה עומדת בראש סולם הסיבות לגרימת תאונות דרכים. 6% מהתאונות התרחשו בגלל מהירות מופרזת כאשר סה"כ התרחשו 1222 תאונות בגלל עבירות אלו.

 

בעוד ש-162 תאונות בלבד התרחשו בגלל מהירות העולה על המותר בחוק, שאר התאונות התרחשו בגלל מהירות בלתי סבירה לנסיבות.

 

צפו בעורך דין תעבורה, אילון אורון, מדבר על עבירות מהירות:

 

נתונים חשובים:

משטרת ישראל משקיעה מאמץ רב באכיפת עברות מהירות אף על פי שלמעשה בשנת 2002 אירעו 162 תאונות בלבד בשל נסיעה במהירות מופרזת שהם 0.8% מסה"כ התאונות.

 

לא ברור, אם המהירות המופרזת מהווה גורם לתאונה או דווקא גורמים אחרים . לעומת זאת ברור שככל שהמהירות תהיה גבוהה יותר, הסיכוי להיחלץ ממצבים מסוכנים בכביש יקטן והסיכוי לאירוע תאונת דרכים יגדל.

 

כלומר, גם אם הסיבה הבולטת לגרימת התאונה אינה נעוצה במהירות המופרזת, אלא בעברה אחרת (אי ציות לתמרור עצור, סטייה, עקיפה וכד'), הרי שבמקרים רבים סביר שנהיגה במהירות מופחתת עשויה הייתה לסייע לנהג העבריין להיחלץ ממצב חירום ולא להיות מעורב בתאונת דרכים.

חשוב לציין, אם מתרחשת תאונת דרכים שבה המהירות היא גורם אפשרי לתאונת הדרכים, הרי שלא ניתן לקבוע בוודאות את המהירות או להעריכה רק על בסיס התרשמותם של עדי ראייה. אפשר לעשות כן אך ורק באמצעים הנדסיים או באמצעות עדויות של עדי ראייה אשר ישבו ברכב המעורב בתאונה וראו לדבריהם את מד המהירות.

לפי פרסום משטרת ישראל בחוברת "תאונות דרכים – דוח סטטיסטי" לשנת 2002, נמצאת עברת מהירות כגורמת לתאונות דרכים במקום עשירי מתוך עשרה גורמים עיקריים, כפי שניתן לראות ברשימה הבאה:

• מהירות מופרזת – 6% מסך הסיבות, 14% מהתאונות הקטלניות

 

• אי ציות לרמזור – 13% מסך הסיבות, 4% מהתאונות הקטלניות

 

• אי מתן זכות קדימה לרכב – 11% מסך הסיבות, 3% מהתאונות הקטלניות

 

• סטייה מנתיב – 9% מסך הסיבות, 11% מהתאונות הקטלניות

 

• אי ציות לתמרור עצור – 9% מסך הסיבות, 2% מהתאונות הקטלניות

 

• אי ציות לתמרור תן זכות קדימה – 9% מסך הסיבות, 2% מהתאונות הקטלניות

 

• אי שמירת מרחק – 9% מסך הסיבות, 3% מהתאונות הקטלניות

 

• פנייה לא נכונה – 6% מסך הסיבות, 3% מהתאונות הקטלניות

 

• התנהגות הולך רגל – 4% מסך הסיבות, 18% מהתאונות הקטלניות

 

• אי מתן זכות קדימה להולך רגל – 4% מסך הסיבות, 3% מהתאונות הקטלניות