תאונה הנגרמת בשל רשלנותו של הולך-רגל:

ישנם מצבים, שבהם מעמיד הולך הרגל את הנהג בפני מצב חירום. לעתים, בשל אותו מצב חירום, נכשל הנהג בניסיון למנוע את הפגיעה בהולך הרגל . במקרה כזה, נדרש בית המשפט לדיון בשאלה, האם המדובר ברשלנות של הנהג – האם התנהגותו הייתה התנהגות שרוב הנהגים לא היו נכשלים בה או שמא מדובר ברשלנות הולך הרגל, אשר העמיד את הנהג במבחן שלא ניתן היה שלא להכשל בו – או אז, אין הצדקה להרשיע את הנהג הפוגע ולהטיל עליו עונש.

כאשר המדובר בהתנהגות בשעת חירום, בית המשפט יבחן את התנהגות הנהג, במשקפיים שונים.

המדובר בתהנהגות מפתיעה של הולך הרגל, כאשר הנהג לא היה ערוך מראש להתפרצות הולך הרגל לכביש. אך גם במקרה כזה, עדיין אין בעצם תרומת רשלנותו של הולך הרגל, בכדי לחסן את הנהג מהסיכון להרשעה.

בתאונה, במפגש בין הולך הרגל לנהג, כמו בחופה שלפני הנישואין. תחת החופה עומדים גם חתן וגם כלה (או גם חתן וגם חתן, או גם כלה וגם כלה), כך גם בתאונת דרכים, שניים רוקדים את הטנגו ולא יתכן כמעט מצב שבו הנהג אחראי באופן בלעדי לאופן התאונה והולך הרגל לא תרם, תרומה ולו הקטנה ביותר, להתרחשות התאונה.

לכן נקודת המוצא של ביהמ"ש בדונו באירוע תאונתי, הינה שרשלנות הולך הרגל הינה בגדר הנצפה. משכך, התנהגות הולך הרגל צריכה להיות קיצונית וחריגה, כך שהנהג לא היה צריך לצפותה ורק אז בית המשפט ישחררו מאחריות. כך לדוגמא, הולך רגל החוצה את המעבר, עומד לסיים את החצייה ולפתע, חוזר על עקבותיו, מבצע פליק- פלק לאחור ורץ כלעומת שבא ומפתיע בכך את הנהג.

ניתן להדגים את כללי הדין הנ"ל בסיפורו של נהג אשר הואשם בגרימת תאונת דרכים קטלנית, שכתוצאה ממנה נהרגה הולכת רגל. התאונה אירעה בר"ג, ברחוב ארלוזרוב, בסמוך לרחוב המעגל. הולכת הרגל התפרצה לכביש מבין מכוניות חונות, משמאל לימין, כיוון נסיעת הנאשם. הנהג שהופתע מהתפרצות הולכת הרגל, לא בלם, אלא הסיט את ההגה ימינה ונכנס עם רכבו הישר לתוך רחוב המעגל, אליו התקרב. הולכת הרגל "לא וויתרה", המשיכה בחציה ופגעה במראת הצד של רכב הנהג. כתוצאה מכך נהרגה הולכת הרגל.

הנהג הועמד לדין והואשם כי לא פעל כשורה, בעקבות התפרצות הולכת הרגל והיה עליו לבלום את רכבו במקום, במקום להמשיך בנסיעה ובסטייה ימינה. בית משפט השלום שדן בתיק מצא לזכותו. השופטת קבעה כי, ראשית, לא הוכח כי לו הנהג היה בוחר לבלום מיידית, התאונה היתה נמנעת ושנית, לא ניתן היום, בחכמה לאחר מעשה, כי התנהגותו של הנהג, קרי סטייתו ימינה, היתה התנהגות כה רשלנית שנהג במצב חירום לא היה אמור להיכשל בה.

יפים לעניין זה אף דבריו המאלפים, של מי שהיה נשיא בית המשפט העליון, יואל זוסמן, אשר התייחס להתנהגות נהג בשעת חירום:

"הדבר קרה כהרף עין. נהג אחר היה אולי פונה ימינה ונהג שלשישי היה בולם כליל ולא היה סוטה. קל להיות נביא אחר מעשה. עכשיו אנו יודעים כי תמרונו של המערער – הסטייה שמאלה – שחייבה אותו לא לבלום כלל – לא הצליחה, אך אילו בלם "בלימת חירום" והבחורה הייתה נפגעת, היו מאשימים אותו בכך שלא התרחק ממנה ע"י סטייה שמאלה ללא בילום. יש וסכנה פתאומית מחייבת דווקא הגברת המהירות כדי לברוח מן ההתנגשות, ולא האטה. לכל היותר, נתפס המערער ,אולי, לשיקול מוטעה, אך אחרים היו עלולים לטעות כמותו, ורשלנות לא הייתה בכך".

המשך

קרא עוד על:

 נהיגה ללא רישיון

 תאונות דרכים קטלנית

 תאונת דרכים עם נפגעים

 תאונת דרכים ללא נפגעים

 נהיגה בשכרות

מהירות מופרזת

עבירות תעבורה 

להערכת סיכוייך ללא חיוב או יצירת קשר לחץ/י כאן