עבירת תנועה – עבירה פלילית

הרשעה בעבירת תנועה היא הרשעה בפלילים. כמובן שקיים הבדל, מבחינה ערכית, בין מי שהורשע בעבירה של הפרעה לתנועה לבין מי שהורשע בשוד מזוין, אולם מבחינת החוק – וזאת חשוב לזכור – מדובר בשני סוגים, גם אם שונים, של עברות פליליות. אחד מן ההבדלים ביניהם הוא הקלון הנלווה לעברה פלילית "קלאסית" לעומת היעדר הקלון, בדרך כלל, הנלווה לעברת תעבורה.

 

רוב עבירות התעבורה אינן עבירות אשר יש להוכיח לגביהן כוונת זדון (מחשבה פלילית), ולכן די בעצם ביצוע העבירה לגרום להרשעת הנהג. לדוגמה, נהג אשר נכנס לצומת באור אדום בניגוד להוראת בתמרור, יורשע בעברה אפילו אם לא התכוון לכך או לא היה מודע להתחלפות האור ברמזור. מאידך, ייתכנו מקרים שבהם הנהג הניח שהוא מבצע עברה חמורה – או אף התכוון לבצעה – אך למעשה נהיגתו הייתה כדין.

 

אחת מן הדוגמאות שניתן באמצעותן להמחיש את האמור לעיל נדונה בבית המשפט לתעבורה ברמלה. נהג הואשם באי-ציות לרמזור- העברה בוצעה על-ידי הנהג לפני התיקון לחוק אשר הפך את עברה זו, אי הציות לאור אדום ברמזור, לעברת קנס.

בהתחשב בגיליון הרשעותיו הקודם של הנהג אשר הוגש לשופט על-ידי התובע, ומשום שלא הופיע למשפט פסל השופט את רישיונו למספר חודשים. הנהג קיבל דיווח לביתו אודות הפסילה, אך התעלם מפסק הדין והמשיך לנהוג ברכבו. תקופה קצרה לאחר מכן שוב נתפס הנהג על ידי שוטר: אז, הואשם בנהיגה בזמן פסילה והוזהר על-ידי השוטר שלא לנהוג כלל עד לתום תקופת הפסילה.

 

הנהג התעלם שוב מצו הפסילה ונלכד פעם נוספת כשהוא נוהג ברכבו. עקב כך, הוגש נגדו כתב אישום ופורטו בו שני המקרים שבהם הוא נתפס נוהג בזמן פסילה. הנהג היה צפוי לעונש חמור מאוד של מאסר בפועל ופסילה ארוכה של רשיון הנהיגה. בבית המשפט הוכח שהנהג ידע שהוא נוהג בזמן פסילה, ולכן ניתן היה להוכיח כי מאחורי מעשיו עמדה "מחשבה פלילית".אף על פי כן, השופט ירון לוי קיבל את טענת הסנגור לפיה התביעה לא הוכיחה את "המעשה הפלילי".

 

לטענת הסנגור, הפסילה שהוטלה על הנהג הייתה שלא כדין וללא סמכות – למעשה, לא הוכח שהנאשם הוזמן לבית המשפט במועד שבו נגזר דינו בפעם הראשונה על עברת הרמזור -ולכן הנהג יכול היה להתעלם מפסק הדין ולנהוג ללא כל מגבלה. השופט קיבל את טענת הסנגור, זיכה את הנהג וציין כי הפסילה לא ניתנה על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו לשפוט נאשם ב'חדרי חדרים' ומבלי לזמנו לדיון בעניינו.

 

בחוק אין רשימה מוגדרת של עברות אשר יש עמן קלון, אם כי נהוג לייחס קלון לעברות מסוימות כגון רצח. במקרים קשים, בית המשפט יכול לקבוע האם יש אות-קלון במעשה, אם הוא נדרש לכך. דעתנו היא, שישנן עברות תעבורה מסוימות, שלהן נלוות נסיבות חמורות, שייתכן בהחלט לראותן כעברות אשר יש עמן קלון – כגון הפקרת פצועים אחרי תאונת דרכים, זיוף רישיונות, נהיגה בזמן פסילה וכיוצא באלו.

להערכת סיכוייך ללא חיוב או יצירת קשר לחץ/י כאן

אולי תרצו לקרוא על: 

ענישה לנהג חדש בתאונת דרכים

זיכוי נאשם מנהיגה בזמן פסילה

ביטול מאסר לנאשם בנהיגה בזמן פסילה

זיכוי נהג אשר סטה למסלול הנגדי

תאונת דרכים – התהפכות רכב בעקבות סיגריה

הואשם באי ציות לתמרור וזוכה מנהיגה רשלנית

מהירות נסיעה בדרך עירונית ובינעירונית

החל עקיפה כשהדרך היתה פנויה וזוכה

הטלת ספק בשמירת קשר עין רצוף בין השוטר לנאשם

הנהג צולם בעת ביצוע העבירה וזוכה

הגנת הצורך בדיני תעבורה

הגנת זוטי דברים במשפט תעבורה

הגנת מצבים נפשיים במשפט תעבורה

הגנות במשפט תעבורה כאשר מדובר בדוח תנועה

נהיגה במהירות מופרזת

שיטת האכיפה וסיווג הדרך בעבירות מהירות מופרזת

מכשיר ה- KR-11

מכשיר הממל"ז – מהו המד מהירות הלייזר

דו"ח מהירות

עבירת אי-ציות לתמרורי "עצור" ו"תן זכות קדימה"

תאונת דרכים הנגרמת בשל אי-ציות לתמרור "עצור" או "תן זכות קדימה"