להאזנה:
אם התאונה מוגדרת כתאונת דרכים עם נפגעים, הגישה כלפי הנהג תהיה מחמירה יותר. לדוגמה, נהג שמעורב בתאונה שבה הנזק הוא לרכוש בלבד והוא אינו מוסר פרטים מזהים, האישום על אי מסירת הפרטים לא יחייב כשלעצמו הטלת פסילה בפועל. לעומת זאת, כאשר מדובר בתאונת דרכים עם נפגעים והנהג המעורב מסרב להזדהות – האישום על אי מסירת פרטים יחייב הטלת פסילה בפועל לתקופה של שלושה חודשים לפחות.
אם התרחשה תאונת דרכים שבה הייתה פגיעה בגוף, אפילו אם מדובר ב"פגיעה קלה" שלא מגיעה לכדי "חבלה של ממש", ייפתח תיק חקירה משטרתי והנהג האחראי יועמד לדין. בהקשר לכך, חשוב לציין שלצורך הוכחת "פגיעה קלה" (להבדיל מ"חבלה של ממש") אין צורך להציג תעודה רפואית ודי בתלונת הנהג המעורב או אחד הנוסעים כי "קיבל מכה".
אם התאונה נגרמה, למשל עקב אי-ציות לתמרור "עצור" או אי ציות לאור אדום ברמזור או במקרה שבו נגרמו "חבלות של ממש", הנטייה תהיה לפסול את רשיון הנהיגה מנהלית לתקופה של 60 יום. במקרים חריגים, אם מדובר בנהג שבעברו ביצע עברות תעבורה רבות או אם התאונה הייתה קשה במיוחד (למשל, אם התאונה נגרמה עקב נהיגה בשכרות) עלולה התביעה לבקש מבית המשפט לפסול מנהלית את רשיון הנהיגה של הנהג עד לסיום משפטו.
חומרת העונש בתאונות דרכים עם נפגעים תלויה גם בסעיף האישום שבו מואשם הנהג וכמובן, כמו בכל תיק, גם בנסיבות המקרה, הוותק שצבר בנהיגה ועברו התעבורתי.
-
א.2. תאונות דרכים עם נפגעים
נהג המואשם בסעיפים המנויים ברשימת "העברות החמורות"[1] יוטל עליו עונש שלא יפחת משלושה חודשי פסילת רשיון הנהיגה בפועל. העונש יכול גם להיות חמור יותר משלושה חודשי פסילה בפועל, בהתחשב במידת הרשלנות שהופגנה ובתוצאות התאונה. כך, למשל, כאשר מדובר בפציעה קשה עלול בית המשפט לגזור על הנאשם עונש של פסילת רשיון הנהיגה בפועל לחודשים רבים ואף לשנים.
[1] ראה בנספח לגבי עברות התוספת הראשונה והשנייה לפק' התעבורה.
קרא עוד על:
