אנציקלופדיה תעבורה – ערך ק`

להאזנה:

 

  1. קנס – ראה התייחסות לתיקון החקיקה בעניין ביטול כפל הקנס.

– הסניגור (53) אוגוסט 2001, עמ' 7.

 

  1. קטלני – (זיכוי) –  כאשר קיימים שני תסריטים לגבי אופן התרחשות התאונה, יקבל בית המשפט את התסריט המקל עם הנאשם, אפילו אם הגרסה המחמירה סבירה יותר. בהתחשב בנימוק זה, קיבל בית המשפט המחוזי בת"א, בהרכב השופטים ד. ברלינר, ז. המר וא. שטופמן את הערעור בגין הרשעה בגרימת תאונות דרכים קטלנית

– ע"פ (מחוזי-ת"א) 70007/01 אלבו נ' מ"י ,הסניגור 53, אוגוסט 2001, עמ' 10.

  1. קטלני – עונש – (לקולא) – בית המשפט המחוזי בת"א הפחית בעונשו של המערער, אשר הורשע בגרימת מוות ברשלנות לאחר שפגע עם רכבו בהולכת רגל, והטיל עליו שלושה חודשי עבודות שירות במקום שישה שהטיל עליו בית המשפט לתעבורה וכן, קיצר את תקופת הפסילה משבע לחמש שנים. שופט התעבורה גזר על המערער שישה חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, פסילת רשיון נהיגה לשבע שנים, מאסר מותנה, קנס בשיעור  8,000 ש"ח וצו מבחן לשנה. המערער ערער לבית המשפט המחוזי על ההרשעה והעונש. הערעור על ההרשעה נדחה. השופטים בערעור, ד. ברלינר, ז. המר וי.

אנציקלופדיה תעבורה – ערך ק`
אנציקלופדיה תעבורה – ערך ק`

 

שטופמן פסקו, כי המערער יכול היה למנוע את התאונה לו היה זהיר דיו. בית המשפט ציין, כי המערער אמור היה להערך למצב שבו, למרות שסבר כי הבחין מהולכת הרגל ש"שידרה לו" שהוא יכול להיכנס למסלול השמאלי הפנוי, היא תתנהג אחרת ממה שציפה והיה עליו לנהוג בהתאם.

  1. עם זאת, קיבל בית המשפט את טעוני הסניגור לעניין העונש. בית המשפט ציין, כי מן הראוי להתחשב ברשלנותה התורמת הגבוהה של המנוחה, אשר  חצתה את הכביש במקום אסור לחצייה, בין שני מעברי חצייה, כאשר האור ברמזור היה ירוק לרכב הנוסע. המנוחה גם חצתה את הכביש באופן שהוגדר, ע"י בית המשפט לתעבורה "כמורכב", שכן היא חצתה, נעמדה והמשיכה בחצייה, הפעם בריצה, באופן שבילבל את המערער. לאור זאת, הומתק העונש, כאמור.

– ע"פ (מחוזי – ת"א) 70639/00 מור נ' מ"י, לנאשם – עו"ד י. לויתן, למדינה – ז. קנדל, טרם פורסם.

קנסות תעבורה

 

 

 

 

 

 

 

  1. קטלני – (לקולא) – בית המשפט המחוזי בת"א הקל בעונש בתאונות דרכים קטלנית- ע"פ 70406/01מרקוס נ' המר וא. שטופופטים ד. ברלינר, ז. המר  וי. שטופמן,הסניגור 53, אוגוסט 2001, עמ' 32.

 

  1. קטלני – (לקולא) – בית המשפט המחוזי בת"א הקל בעונש בתאונת דרכים קטלנית והטיל על המערערת שישה חודשי עבודות שירות במקום שניים עשר חודשי מאסר בפועל שנגזרו עליה ע"י בית המשפט לתעבורה בפ"ת ע"י השופטת, א. וישקין. באותו מקרה, נטען ע"י הסניגור, כי ניתן היה להבין מדברי הפרקליטה, בערכאה ראשונה, כי ניתן להמיר את עונש המאסר בקנס גבוה. לאור זאת, בוטל עונש המאסר ועל המערערת הוטל קנס בשיעור 20,000 ש"ח.

– ע"פ 70015/01 כהנא נ' מ"י, לנאשם – עו"ד א. אורון, למדינה – עו"ד מ. פורן, הסניגור 53, אוגוסט 2001, עמ' 32.

 

  1. קטלני – (לקולא) – על נאשם, אשר הורשע בפגיעה למוות בילדה בת שלוש וחצי אשר התפרצה לכביש, נגזר ע"י שופט בית המשפט לתעבורה בירושלים, א. טננבוים, 3 חודשי מאסר  – לריצוי בעבודות שירות, מאסר מותנה, פסילה בפועל ל – 3 שנים, ללא ניכוי הפסילה המנהלית בת  3 חודשים ופיקוח קצין מבחן לשנה. הנאשם ערער על ההרשעה וערעורו נדחה, בדעת רוב.

– ע"פ 1813/98 בית המשפט המחוזי בי-ם, דוד שבת (ע"י ב"כ, א. אורון) נ' מ"י (ע"י ב"כ, ש. אדרי), פס"ד מיום 31/12/98.

קטלני – (לקולא)
קטלני – (לקולא)

 

  1. קטלני – (עונש) -(לקולא) – למרות שהמדובר בתאונת דרכים קטלנית, הגיעה הפרקליטות להסדר טיעון לפיו, הנאשם יודה באחריות לגרם המוות והתביעה תעתור לקנס בשיעור 10,000 ש"ח, פסילה בפועל לשנתיים ולגבי המאסר, התביעה עתרה למאסר לתקופה של חודשיים, לריצוי בעבודות שירות והסניגור עתר שלא להטיל מאסר כלל. המדובר בתאונת דרכים מיום 20/10/96. כתב האישום הוגש בחודש דצמבר 99', 3 שנים אחרי האירוע. השופטת ס"נ,  ר. זוכוביצקי, ראתה בכך סיבה להקלה בעונש. לאור זאת, הוטל על הנאשם מאסר של חודש לריצוי בעבודות שירות, קנס כמוסכם ב – 10 שעורים, פסילה לשנתיים בקיזוז 3 חודשי הפסילה המנהלית ומאסר מותנה.

– תד 3546/99 בבית המשפט לתעבורה בירושלים, מ"י נ' יונס זגייר, פס"ד מיום 2/7/01.

 

  1. קטלני – עונש – בתאונת דרכים קטלנית הוטלו, ע"י בית המשפט לתעבורה בת"א, השופטת א. שדמי, 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, קנס בשיעור 3,000 ש"ח ופסילת רישיון נהיגה ל – 5 שנים. הנאשם פגע בזוג הולכי רגל, המנוח ואישתו, שחצו את הכביש מימין לשמאל, ביחס לכיוון נסיעתו ושלא במעבר חצייה. הוגש ערעור על הכרעת הדין והעונש, הערעור נדחה.

– ע"פ 71297/99 בית המשפט המחוזי בת"א, שלמה מרציאנו נ' מ"י. פס"ד מיום 15/6/00.

 

  1. קטלני – עונש (לקולא) – בית המשפט המחוזי בת"א, בדעת רוב, ביטל עונש מאסר שהוטל על נהג אשר הורשע בתאונת דרכים קטלנית. עקב ההרשעה הטיל שופט התעבורה בת"א, י. גרטי, על הנאשם ,5 שנות פסילה בפועל וכן, 6 חודשי מאסר בפועל, שאותם חילק באופן, 3 חודשים מתוך התקופה לריצוי מאחורי סורג ובריח ו – 3 חודשים בדרך של עבודות שירות וכן, עונשים נוספים. המערער נכנס לצומת באור אדום ופגע במנוח, שאף הוא נכנס לצומת בנסיעה באור אדום. השופטות, ד. ברלינר וי. שטופמן קבעו, שראוי היה לייתן משקל רב יותר לעובדה שגם המנוח נכנס לצומת באור אדום ולאור זאת, הורו כי כל תקופת המאסר תרוצה על דרך של עבודות שירות. השופט, ז. המר החליט, בדעת מיעוט, כאמור, לדחות את הערעור ונימק זאת באומרו:

"נוסיף ונציין, כי בית המשפט העליון כבר פסק לא פעם, כי אל להם לבתי המשפט המחוזיים, בשבתם כערכאת ערעור, להתערב לקולא, מסיבות של חסד, כל אימת שבתי המשפט של ערכאה ראשונה מנסים להעלות את רף הענישה על פי הנחיית בית המשפט העליון".

– ע"פ 70406/01 אברהים מרקוס נ' מ"י בבית המשפט המחוזי בת"א, פס"ד מיום 5/6/01.

 

 

  1. קטלני – עונש (קולא) – המערער הורשע בבית המשפט קמא בגרימת מוות. המערער הסיע משאית לאחור ופגע למוות בהולכת רגל. שופט התעבורה גזר עליו 9 חודשי מאסר בפועל וכן, פסל אותו ל – 6 שנים מתוכם, 3 שנים לגבי כל סוגי הרכב ו – 3 השנים הנוספות, סוייגו באופן שאיפשר למערער לנהוג על רכב פרטי בלבד. שופטי הרב בערעור, ד. ברלינר וי. שטופמן, החליטו להקל בעונש, בהתחשב בנסיבות האישיות ובעבר התעבורתי הנקי. לאור זאת, בוטל עונש המאסר והומר ב – 6 חודשי עבודות שירות. שופט המיעוט, ז. המר פסק, כי:

"אין זה תפקידה של ערכאת ערעור להתערב משיקולים של חסד ורחמים ואין זה מתפקידה לקבוע את העונש שהיא היתה קוצבת מלכתחילה".

– ע"פ 71371/99 יעקב סרג' נ' מ"י, בבית המשפט המחוזי בת"א, פס"ד מיום 11/4/00.

 

  1. קיפוח זכות – (זיכוי) – ראה עדכון מס' 5 – 1999, עמ' 458.

– ת"פ (ת"א) 27409/97 מ"י נ' משה סלונים, פס"ת כרך ג', חו' 4, עמ' 23.

 

  1. קטלני – (יסוד נפשי) – (לקולא) – הנאשם הואשם בעבירת הריגה. למרות שהוכח, כי הנאשם היה עייף טרם החל לנהוג וכי התאונה אירעה עקב הרדמותו בשעת הנסיעה, קבע בית המשפט, כי לא הוכח יסוד נפשי של פזיזות, הדרוש להרשעה בהריגה מאחר ולא הוכח, כי טרם התאונה אירע אירוע הרדמות נוסף, אשר יכל להוות "דגל אדום" שהיה מזהיר את הנאשם מפני הסכנה העמוקה בהמשך נהיגתו. בית המשפט דחה את עמדת המדינה, כי במקום שרשלנות רבתי קיימת בו, קיימת חזקה של פזיזות, שעל הנאשם להפריכה. בית המשפט זיכה את הנאשם מעבירת ההריגה והרשיעו בגרם מוות ברשלנות.

– ת"פ (מחוזי –חיפה) 1055/97 מ"י נ' בן-יצחק, טרם פורסם, הסניגור 25, אפריל 99', עמ' 8.

 

  1. קשר סיבתי – (לחומרה) – המנוח, הקטין, הורכב על כנף הטרקטור, בו נהג הנאשם, מבלי שהיה ביכולתו לבלום בצורה בטוחה, אף על פי שתנועת ידו של המנוח גרמה, באופן ישיר, לאובדן השליטה על הטרקטור ולמותו, נקבע כי אין בכך התערבות המנתקת את הקשר הסבתי בין מעשיו של הנאשם והתוצאות הקטלניות, בהיותו זה שהחל את שרשרת האירועים. עוד קבע בית המשפט, כי לצורך הרשעה בהריגה הנגרמת בתאונת דרכים, די להוכיח כי נלקח סיכון בלתי סביר, מתוך אדישות לאפשרות הממשית של פגיעה בחיים.

– ת"פ (מחוזי-חיפה) 180/96 מ"י נ' מואיד חשן, טרם פורסם, הסניגור, חו' 19, אוקטובר 98', עמ' 10.

 

  1. קיפוח זכות השימוש בדרך – (זיכוי) –המערער עקף טור מכוניות והשתלב בו שוב, סמוך לצומת. הוא זוכה מעבירת קיפוח זכות שימוש בדרך בנימוק, שנותר ספק שמא אחד הנהגים בטור המכוניות אכן אפשר לו באדיבותו להשתלב בתנועה. בבסיסן של תקנות התעבורה, טבועה האפשרות להניח לאדם, שטעה בתום לב בבחירת נתיב התנועה או שהסתבר לו שעליו לשנות את נתיב הנסיעה, להשתלב בנתיב הנכון. מכך נובע, שמתן רשות להשתלב על ידי נהג אחר, שוללת את קיפוח הזכות. ההפסד שנגרם לנהגים הממתינים כתוצאה מכך, מתאזן בכך שמתקיים אורח נהיגה תרבותי.

– ע"פ (מחוזי-ת"א) 4004/98 ורשבסקי נ' מ"י, טרם פורסם, הסניגור 24, מרץ 99', עמ' 8.

 

  1. קנסות (אי חידוש רשיון נהיגה) – (לחומרה) – הנאשם, שרשות הרישוי סרבה לחדש את רשיונו בשל אי תשלום קנסות תעבורה, מכח תקנה 172 ב' לתק' התעבורה, שהותקנה מכח ס' 70 (23) (א) לפק' התעבורה, הואשם בביצוע עבירה של נהיגה ללא רשיון. בית משפט השלום לתעבורה זיכה אותו מעבירה זו וקבע, כי הדרך בה פועלת רשות הרישוי, בהתנותה את חידוש הרשיון בתשלום הקנסות, אינה סבירה ואף שרירותית, בהיותה הליך שאין בצידו הליך שימוע. בית המשפט המחוזי מקבל את ערעור המדינה וקובע, כי הנאשם יכול להעלות את טענותיו המנהליות נגד רשות הרישוי בפני הערכאה המתאימה, אך אין לו זכות לקחת את החוק לידיו ולעבור עבירה פלילית ביודעין. הטענות במישור המנהלי אינן מהוות הגנה במישור הפלילי.

– ע"פ (מחוזי – י-ם) 2067/00 מ"י נ' אוחיון, טרם פורסם, הסניגור 44, נובמבר 2000, עמ' 11.

 

  1. קטלני – (לקולא) – בית המשפט המחוזי מפחית בעונשו של נהג, שהורשע בבית המשפט לתעבורה בעבירת גרם מוות ברשלנות, ומעמיד אותו על 6 חודשי מאסר בפועל במקום 10 חודשים. בית המשפט מבקר את העובדה שבית משפט השלום בחר, כנקודת מוצא, את העונש הממוצע, שבין העונש המינימלי לעונש המקסימלי, הקבועים בחוק ולכן, ראה עצמו אנוס לתת עונש גבוה, אף שציין כי נסיבותיו של הנאשם, מצדיקות הטלת עבודות שירות בלבד. אחד משופטי ההרכב מוסיף, בשולי פסק הדין, כי לגישתו, הדרך הראויה להלחם בתאונות הדרכים, אינה להגדיל את מדרגת הענישה במקרים שהסתיימו בתאונה אלא דווקא להטיל פסילת חובה על ביצוע עבירות תעבורה שלא הסתיימו בתאונה.

– ע"פ (מחוזי-ב"ש) 7448/99 דדון נ' מ"י, טרם פורסם, הסניגור 44, נובמבר 2000, עמ' 30.

 

  1. קטלני – (זיכוי) – מדובר בתאונת הדרכים שאירעה כאשר הנאשם, נהג אוטובוס, פגע במנוח, שחצה את הכביש במעבר חצייה תוך כדי יציאה מצומת. בית המשפט קבע, כי במקרה של נסיעה בכביש ראשי, שיש בו זכות קדימה לתנועה, בהיעדר נסיבות מיוחדות, תהיה בהאטה נכרת, ולא כל שכן בהאטה, העולה כדי אפשרות של עצירה מיידית, משום גורם מפריע; האטה כזו עלולה לעכב ולשבש את התנועה הזורמת בעורקי התחבורה הגדולים, ואפילו להגביר בכך סכנה, ולא למונעה. עוד קבע בית המשפט, כי נהג חייב לצפות שהולך רגל, העומד בשולי הכביש או על המדרכה, עלול לרדת אל הכביש ולנסות לחצות, אולם החובה קיימת כל עוד יש יסוד לחשש כזה בנסיבות העניין. כאשר הולך רגל לא נותן כל סימן שבכוונתו לעשות כך, אין הנהג חייב לצפות התנהגות פתאומית של שינוי כוונות. במקרה דנן, נקבע כי התנהגותו של הולך הרגל היתה מעשה התאבדות של ממש, מעשה המהווה רשלנות רבתי מצד הולך הרגל, אשר ניתקה את הקשר הסיבתי בין אופן הנהיגה ובין קרות התאונה והתוצאה הקטלנית ולכן, זיכה את הנאשם.

– ת"ת (שלום-תעבורה-ב"ש) 718183/95 מ"י נ' אוחיון, טרם פורסם, הסניגור 20, נובמבר 98', עמ' 7.

 

  1. קטלני – (עונש) – טבלה של תמצית ענישה בעבירות תעבורה חמורות.

– הסניגור 27, יוני 99', עמ' 27.

 

  1. קורבן – החוק לתיקון סדר הדין (חקירת עדים) (תיקון מס' 2) התשנ"ה – 1995, קבע המחוקק מנגנון של קבלת תסקיר שירות המבחן בעניינים של קורבנות עבירות מין. המטרה בתיקון ס' 187 לחוק סדר הדין הפלילי הייתה להציג בפני בית המשפט נתונים אוביקטיביים בדבר מצבו של הנפגע, על מנת שהשופט ישקול נתונים אלו בין יתר הנתונים המובאים על ידו בחשבון, בעת גזירת הדין. המחבר דן בשאלה, האם ראוי להגיש תסקירים דומים, כאשר מדובר בעבירות אחרות. לדעת המחבר, לשון ס' 190 לחוק סדר הדין הפלילי, המתיר לבית המשפט לערוך כל "חקירה אחרת", כולל בתוכו, כבר היום, אופציה כזו ואין צורך בשינוי חקיקתי.

– תסקיר קורבן – האמנם רק בעבירות מין? / שמואל ברוך, הסניגור 22, ינואר 99', עמ' 3.

 

  1. קטין – (סמכות בית המשפט) – ס' 45 ב (א) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), מרחיב אתופן שב בית המשפט לתעבורה לדון בענייני קטינים, אולם ס' 45 ב (ב) קובע, כי הסמכות לא תחול על עבירה של נהיגה ללא רשיון. בית המשפט השלום לנוער קובע, כי פסק הדין שניתן, ניתן בחוסר סמכות.

– ת"פ (שלום – נוער – חיפה) 1250/99 מ"י נ' פלוני, טרם פורסם, הסניגור 37, אפריל 2000, עמ' 29.

 

  1. קשר סיבתי – (לחומרה) – בית המשפט הרשיע נאשם בגרם מוות וזאת למרות שהקורבן נפטר כחודשיים לאחר תאונת הדרכים. בית המשפט קבע, כי הדימום ממנו סבל הקורבן הוא סיבוך מאוחר של חבלת הראש שנגרמה בתאונת הדרכים. כשלון הלב-ריאה, שהיתה סיבת המוות כפי שקבע מומחה ההגנה, נגרם כתוצאה מריתוקו של הקורבן זמן רב למיטה. בית המשפט סמך על ההלכה לפיה, אין צורך שמעשה העבירה יהווה סיבה יחידה למות הקורבן, וכי די שהדבר מתווסף למצבו החולני ומקרב את מועד המוות; כמו כן, בית המשפט קבע, כי אין מדובר במאורע שאינו צפוי.

– ע"פ (חיפה) 728/97 גאלב נ' מ"י, טרם פורסם, הסניגור 17 אוגוסט 98', עמ' 11.

 

  1. 22. קטלני – (זיכוי) – בית המשפט קבע, כי קיים ספק לגבי יסוד ההתרשלות של הנאשם וכי הוכח רק, כי הפעיל שיקול דעת פגום. מדובר בנהג אוטובוס, אשר נסע במהירות 25 קמ"ש וניסה לעקוף שתי הולכות רגל, כשלפתע קפצה אחת מהן אל מול האוטובוס.

– ע"פ (ת"א) 650/97 אפריים נ' מ"י, טרם פורסם, הסניגור 8, נובמבר 97', עמ' 11.

 

  1. קטלני – (לחומרה) – בית המשפט המחוזי בת"א, בהרכב השופטים, א. אבן ארי, ד. בר אופיר וח. אחיטוב, קבע, כי הקולא, בה נוהגים בתי המשפט בענישת מקרי גרימת מוות, אינה הולמת את מידת חוסר הזהירות והאי אכפתיות, המתגלות חדשות לבקרים בכבישים, ומחלישה את הכוח המרתיע של הענישה החמורה. בית המשפט מטיל על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל ושמונה שנות פסילה.

– ע"פ 936/97 יוסף נ' מ"י טרם פורסם, הסניגור 8, נובמבר 97', עמ' 21.

 

  1. קטלני – (שכרות) – בית המשפט מרשיע את הנאשם בגרימת מוות ולא בהריגה. בית המשפט חוזר על ההלכה לפיה, אדם מוחזק שיכור אם ריכוז האלכוהול בדמו עולה על 50 מיליגרם אחוז אך קובע, כי במקרה זה קיים ספק אם הגורם לתאונה היה שכרותו של הנאשם או העובדה שהתעסק עם נגן הדיסקים שבמכוניתו.

– ת"פ (י-ם) 98/96 מ"י נ' חוג'ה, טרם פורסם, הסניגור 9 דצמבר 97', עמ' 7.

 

  1. קנס – (עבודות שירות) – בית המשפט גזר עונש של שישה חודשי עבודות שירות וקנס. בית משפט השלום קובע, כי ניתן להמיר קנס במאסר שירוצה בעבודות שירות, גם אם במסגרת גזר הדין הוטלו על המבקשת שישה חודשי שירות בצד הקנס. בית המשפט מפנה לע"פ 1100/91 מ"י נ' מוחמד ג'עפרי, פ"ד מ"ז (1) 418, שם נקבע כי בית המשפט מוסמך, במקרים המתאימים, להורות, כי במקום קנס שלא שולם ירצה הנידון מאסר בעבודות שירות.

– ת"פ (שלום-ת"א) 5948/98, הסניגור 38, מאי 2000, עמ' 28.

 

  1. קטלני – (לקולא) – המערער הורשע בעבירת גרימת מוות ברשלנות והשופט קמא גזר עליו, בין היתר, 6 חודשי מאסר בפועל, כאשר שלושה מתוכם ירוצו בדרך של עבודות שירות. בית המשפט המחוזי בת"א, הרכב השופטים, ד. ברלינר, ז. המר וי. שטופמן, מתערב בעונש וקובע, כי כל ששת החודשים ירוצו בעבודות שירות. בית המשפט עושה זאת תוך התחשבות ברשלנותו התורמת הרבה של המנוח, בנסיבותיו של הנאשם– המדובר באדם נורמטיבי, אשר הביע חרטה מלאה והשתתף בטיפול קבוצתי לנהגים שלקחו חלק באירוע טראגי שכזה.

– ע"פ (מחוזי – ת"א) 70406/01 איברהים מרקוס נ' מ"י, טרם פורסם.

 

  1. קטלני – (זיכוי) – בית המשפט מזכה את שני הנאשמים וזאת, לאור תמיהות העולות מעבודת הבוחן ומסקנותיו. דו"ח הבוחן נערך ונחתם כשלושה חודשים וחצי לאחר התאונה, על סמך סקיצה שנערכה ביום התאונה. עובדה זו מנעה מהבוחן לערוך חוות דעת ברורה וממצה ולעלות על פגמים וליקויים במסקנותיו וממצאיו, אותם יכל להשלים ולתקן, דבר שלא אפשרי לאחר שלושה חודשים וחצי. לאור הפגמים בחוות דעתו מוצא בית המשפט, כי לא ניתן להסיק מסקנה חד משמעית לגבי האשם בתאונה ולכן, מזכה את שני הנאשמים. בית המשפט קובע, כי לא ניתן להשתית הרשעה על הנחות בלבד. כאשר הספק רב על הוודאי והכל אפוף באי בהירות ונתון לפרושים שונים, מעדיף בית המשפט את הפרוש הנוח לנאשם. במקרה דנן, מדובר בתאונה חזיתית, כאשר אחד הנהגים מואשם בזגזוג, כאשר בשלב מסוים, סטה למסלול הנגדי, התנגש ברכב שבא מולו, האימפקט גרם לו להסתבסב על הכביש ולפגוע שוב במכונית נוספת שנסעה בנתיב מולו. רשלנות הנהג השני נבעה מהעובדה, שהמשיך לנסוע ולא עצר בצד כשראה שרכב שבא מולו מזגזג. אחדות מהבעיות שבחוו"ד הבוחן היו – הסתמכות לעניין הזגזוג על עדות יחידה של עד מעוניין וייחוסה דווקא לעד אוביקטיבי, תוך התעלמות ממקום האימפקט, התעלמות מממצאים שיכולים להצביע על נקודת אימפקט שונה. התרשלות בבדיקת התאמת העדויות לממצאים בשטח, והתעלמות מחובתו לבצע בדיקות וסימונים מסוימים.

– ת 1195/98 (שלום-חדרה) מ"י נ' ענסי שלום וקסטן מרדכי, טרם פורסם, השופט א. גופמן.

 

  1. קטלני – (עונש) – (לקולא) – הנאשם היה מעורב בתאונה, בה נהרגו שני בני אדם ונחבל אדם נוסף. שופט התעבורה, י. דויטש, קיבל את טיעוניו לעונש של הסניגור, עו"ד א. אורון, והטיל עונש מאסר של 5 חודשים שירוצו בעבודות שירות ופסילה לתקופה של שלוש שנים.

– ת (תעבורה – י-ם) 4-527003-7 מ"י נ' ראול פאר, טרם פורסם.

 

  1. קטלני – לוח ענישה בעבירות הריגה וגרם מוות ברשלנות בתאונות דרכים.

– הסניגור 11, פברואר 98', עמ' 26.

 

  1. קטלני – (ענישה) – (לקולא) – שופט בית המשפט לתעבורה בת"א, ש. איזקסון, בוחן את סוגיית הענישה בעבירות של גרם מוות ברשלנות בתאונות דרכים, ובמיוחד את עונשי המאסר במקרים, בהם מבקשת התביעה, ריצוי המאסר, שלא בדרך של עבודות שירות. על מדיניות זו, של התביעה, מעביר  השופט ביקורת בפסק דינו (עמ' 94, ש' 27 – 21):

"לעיתים דורשת התביעה הטלת מאסר ממשי לריצוי בפועל וכאשר מתברר, כי מבוקשה לא ניתן לה, לא מוגש, משום מה, ערעור. במקרים אלו – כך אני מתרשם – מופעל על התביעה לחץ מצד משפחת קורבן התאונה, לתבוע מבית המשפט הטלת מאסר ממשי. כדי לרצות את משפחת המנוח, מועבר ה"מסר" של המשפחה, אל בית המשפט, מצוות אנשים מלומדה. במקרים שבהם התביעה איננה מערערת, נראה כי גם היא סבורה, שדי גם בעונש של עבודות שירות והיא משלימה עם העונש שהוטל".

בית המשפט מדגיש, כי רוב האוכלוסיה המגיעה לפתחו של בית המשפט לתעבורה, היא אוכלוסיה בעלת אורחות חיים נורמטיביים וכן, כי עבירת גרימת המוות, היא כזו המתרגשת על הנהג כהרף עין. בלא תכנון מוקדם ובלא שהנהג יחפוץ בהתרחשותה או בתוצאה הקטלנית. התוצאה הקטלנית היא אקראית, אין להעניש נהג בשל תוצאות התנהגותו, אלא בשל אופן נהיגתו עובר לה. בנוסף, מציין בית המשפט את הערך המוסף, המתלווה להרשעה בגרימת מותו של אדם, את השינוי הקיצוני שמביאה ההרשעה על חייו של הנאשם, המתייסר בתחושות אשם קשות, המלוות אותו, לעיתים קרובות, שנים ארוכות. בית המשפט מביע דיעה לפיה, נהגים שאופן נהיגתם מסוכן ובריוני, אותם יש להעניש בעונשים חמורים, גם אם לא גרמו לתאונה, לעומתם –נהגים, שברשלנות של רגע גרמו לתאונה, אשר אופן נהיגתם ועברם התעבורתי, לא מצביע על היותם נהגים מסוכנים, אין להטיל עליהם עונש חמור של מאסר בפועל, זאת במיוחד שאין כל הוכחה מדעית, או אחרת, המלמדת על קיומו של קשר ענייני בין ריצוי מאסר בין כתלי בית הכלא, לבין שינוי הרגלי נהיגה והפנמת נורמות זהירות גבוהות יותר. על תוצאות הטלת עונש מאסר על נהגים אומר בית המשפט (עמ' 98, ש' 16 –15):

"כיום ברור לנו, כי בהטלת מאסר ממשי, לא רק את חירותו של הנהג אנו נוטלים, עונש זה נוטל ממנו את כבודו ולעיתים קרובות, גם את צלם האדם שלו".

וגם – (עמ' 103, ש' 24 – 22):

"חשוב שנאתר את אותם נהגים, שהם "בריוני כבישים", ואיתם נמצה את כל עומק הדין, אף אם טרם גרמו לתאונה ולאסון. מאידך, לא נעניש בחרון אף, נהגים בני תרבות שכשלו לרגע".

בית המשפט מדגיש, כי רק פתרון מערכתי כולל, הוא התשובה לבעיית הקטל בדרכים (עמ' 106, ש' 16 –12):

"לסיכום, רק מערכת משולבת, הכוללת חינוך והסברה להטמעת ערכים בדבר קדושת חיי אדם מחד ומאידך, איתור נהגים בעלי פוטנציאל סיכוני רב וטיפול נכון בהם, יחד עם ענישה הולמת בבתי המשפט, יחוללו אולי את המפנה, אליו הכל נושאים את עיניהם, כדי להביא לצמצום בנפגעים בנפש ובנזקים הכבדים ברכוש, שהם תוצאה של עבריינות התנועה".

על הנאשמת, אשה בת 31 ואם ל – 5 ילדים, בין הגילאים 13 ושנה, אשר עברה התעבורתי תקין, הטיל בית המשפט, 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות ופסילת מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של חמישים חודשים.

– ת' (תעבורה – ת"א) 12620/99 מ"י נ' סאוסן מוגרבי, טרם פורסם, החלטה מיום 15/10/01.

 

  1. קטלני – הנאשם הואשם בהריגה, לאחר שרכב בו נהג סטה לשוליים, התהפך ושניים מנוסעיו נהרגו. בכתב האישום נטען, כי הנאשם נרדם ובכך תמכו גם העדויות, אך באופן מפתיע, טענה התביעה בסיכומיה, כי הנהג לא נרדם, אלא "נהג כשעיניו היו עצומות" וזאת, כנראה, כדי שייקל עליה להוכיח את יסודות עבירת ההריגה. בית המשפט לתעבורה בחיפה, השופטת ר. חוזה, דוחה נסיון זה וקובע, כי יש בכך שינוי חזית, שיש בו כדי לפגוע בנאשם וכי הגרסה החדשה אינה מתיישבת עם הראיות שהוצגו בבית המשפט. כמו כן, קובע בית המשפט, כי לא הוכחו יסודות ההריגה ומרשיע בגרם מוות ברשלנות. זאת מאחר, שעובר לתאונה, לא הפגין הנאשם סימני עייפות, בנסיבות אלו, קובע בית המשפט, כי לא הוכח שהנאשם צפה סיכון לחיי אדם ולשלמות גופו ולכן, לא התקיים היסוד הנפשי של פזיזות.

– ת"פ (מחוזי-חיפה) 375/98 מ"י נ' חסון, טרם פורסם, הסניגור 35, פברואר 200, עמ' 18.

 

  1. קנסות – (אי חידוש רשיון) – (זיכוי) – בית המשפט השלום לתעבורה בי-ם, השופט א. טננבוים, בוחן את התקנה, שמכוחה משרד הרישוי לא מחדש רשיונות למי שלא שילם קנס, בית המשפט קובע, כי מכיוון שהתקנה תוקנה לפני שנחקק חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו היא נותרה בתוקפה גם לאחר החוק. עם זאת, לנוכח הוראות החוק, יש לתת לה פרשנות מצמצמת ולבחון האם היישום שלה נעשה באופן תקין. במקרה זה, מוצא בית המשפט פגמים רבים באופן בו יושמה התקנה, בין היתר, בכך שאין התחשבות מצד הרשות בקנסות שהתיישנו, בהעדר זכות השימוע, בהיותה דרקונית ועוד. לנוכח כל אלה, יישומה של התקנה אינו יכול לעמוד ויש לראות את הנאשם, לצורך המשפט הפלילי, כמי שהיה לו רשיון, אף שלשם חידושו הממשי, קובע בית המשפט, כי יהיה עליו לעבור מבחן כשירות נהיגה (הנאשם נכה 100%) ואת המבחנים הרפואיים הנדרשים.

– ת"פ (שלום – י-ם) 25482/97 מ"י נ' אוחיון, פס"ת חו' 4, תשס"א – 2001, עמ' 154.

 

  1. קשר סיבתי – (זיכוי) – הנאשם פנה שמאלה והתנגש ברוכב אופנוע שנסע לקראתו והרגו. בית המשפט שלערעור קובע, כי מהירות האופנוע, עובר לתאונה, היתה הגורם הבלעדי לקרות התאונה ומאחר שכך, יש בה כדי לנתק את הקש"ס בין נהיגת המערער ובין התאונה. נהיגה במהירות נמוכה יותר (מהירותו עלתה ב – 36 קמ"ש על המהירות המותרת), היתה מאפשרת לו להבחין, מבעוד מועד, ברכב המערער שפנה באיטיות שמאלה, ולנקוט בפעולות למניעת התאונה. המנעות הרוכב מלנקוט בפעולה כלשהי למניעת התאונה, היא בגדר רשלנות גבוהה מאוד, שאותה לא צריך היה המערער לצפות. רשלנותו של המערער מתגמדת לעומת זו של רוכב האופנוע, שהוא האשם העקרי בתאונה.

– ע"פ (חי) 574/92 לוי נ' מ"י, פס"ת כרך ג', חו' 3, עמ' 21.

 

  1. קטלני – (ניתוק קש"ס) – (זיכוי) – ראה באות ק', קש"ס, ערך מס' 33.

– ע"פ (חי) 574/92 לוי נ' מ"י , פסת כרך ג', חו' 3, עמ' 21.

 

  1. קטלני – (עונש) – (לקולא) – הנאשם הורשע בגרימת מוות ברשלנות, הפקרה לאחר פגיעה ונהיגה ללא רישיון

– ת"פ (שלום/נוער-נתניה) 238/99 מ"י נ' פלוני, טרם פורסם, הסניגור 42, ספטמבר 2000, עמ' 29.

 

 

  1. קטלני – (עונש) – (לחומרה) – בית המשפט גוזר חמש שנות מאסר בפועל על הנאשם, נהג משאית, שהורשע בעבירת הריגה, לאחר שעבר קו הפרדה רצוף ופגע באופן קטלני ברוכב אופנוע שנסע בנתיב הנגדי. בית המשפט זוקף לחומרת העונש את העובדה שלנאשם היו 60 הרשעות קודמות בעבירות תעבורה, ואת העובדה שמדובר במשאית, שפגיעתה הינה חמורה וקטלנית, בהשוואה לכלי רכב אחרים.

– ת"פ (מחוזי – י-ם) 319/99 מ"י נ' סאלם, טרם פורסם, הסניגור 42, ספטמבר 2000, עמ' 30.

 

  1. קטלני – (מעבר חצייה) – (לחומרה) – ראה באות מ', מעבר חצייה, ערך מס' 44.

– ע"פ 558/97 רבקה רזמק נ' מ"י, פס"ת כרך ג', חו' 1, עמ' 27.

 

  1. קטלני – (זיכוי) – הנאשם הודה בהסעת נוסע אחד מעבר למותר, באירוע התאונה ובקשר הסיבתי בינה ובין מותם של שבעת הנוסעים ברכבו. עפ"י הנטען, סטה רכב הנאשם לשולי הכביש ואז שב, בבת אחת, לכביש, חצה קו הפרדה רצוף והתנגש במשאית שנסעה בכיוון הנגדי. השאלה היתה, אם נהג הנאשם ברשלנות כאשר נהג ביד אחת, כשידו עוסקת בכיוון מכשיר הרדיו ובכך, שנהג ברכב למרות נקר בגלגל. בית המשפט קובע, כי אין להסתמך על עדות העד היחיד לתאונה, אשר נימנם במהלך הנסיעה ואחריה, איבד את זכרונו וזאת מכיוון שיש חשש מעירוב מראה עיניים עם משמע אוזניים ועם השערות ספקולטיביות על גורמי התאונה ונסיבותיה. גם על גרסת הנאשם קשה לסמוך, במיוחד לאור העובדה, שגם הוא נפצע בתאונה ועם העובדה שהיה צריך להתמודד עם תוצאות מעשיו. קיימת חזקה עובדתית לפיה, רכב לא "מתנהג" בצורה כזו ללא רשלנות מצד נהגו; עם זאת, תקנה זו נתנת לסתירה. במקרה זה, לא יכול הנאשם לספק הסבר מאחר וזכרונו אבד לו, לכן, יש להזהר מלתת משקל יתר לחזקה העובדתית. לגבי הנקר בגלגל, קובע בית המשפט, כי לא ניתן לקבוע מתי אירע הנזק, לא הוכחה שרשרת ההעברה של הצמיגים וכן, כי קיים חשש שהבוחן שגה בסימונים מכאן, שלא ניתן לקבוע אם מדובר בהתנהגות רשלנית מצד הנאשם או אם מדובר, בתאונה בלתי נמנעת וזאת, במיוחד לאור העובדה שהנאשם לא היה הנהג הקבוע ברכב וקיימת אפשרות שהנהג הקבוע לא הרגיש בנקר, ניפח את הצמיג והרכב סטה. מכאן קובע בית המשפט ,כי לא הוכחה אשמתו של הנאשם ומרשיע אותו רק בעבירה של הסעת נוסעים בניגוד לתנאי הרשיון.

– ת' 4082/95 מ"י נ' אחמד בן עלי עואד, פס"ת כרך ג', חו' 1, עמ' 33.

 

  1. קנסות – (לקולא) – הצ"ח שמטרתה, להפחית, באופן משמעותי, את תוספת הפיגורים החלה על קנסות המוטלים הן בעבירות ברירת משפט והן בעבירות רגילות, תוך השוואת הדין החל עליהם. זאת מאחר שקביעת תוספות פיגורים בתקופה בה האינפלציה נמוכה, יוצרת עיוות. ההסדר המוצע הוא, במקרה בו הקנס לא שולם, תיווסף לאחר חצי שנה תוספת בשיעור של 50% מהקנס ולאחר מכן, תיווסף כל חצי שנה תוספת בשיעור 5% מהקנס בלבד. כמו כן, מוצע לקבוע כי אם קנס לא שולם, מועד ההרשעה יהיה המועד, בו חלפו המועדים להגשת בקשה לביטול הודעת הקנס או להגשת בקשה להישפט.

– הסניגור 51, יוני 2001, עמ' 6.

 

  1. קטלני – (לקולא) – הנאשם הורשע בעבירה של הריגה, לאחר שאחד מן הנוסעים ברכב בו נהג, נהרג בתאונה שנגרמה לאחר שהנאשם נכנס לצומת באור אדום. בית המשפט המחוזי קובע, כי אף שהוכח שהנאשם, אכן נכנס לצומת בעת שהאור ברמזור היה אדום, לא התקיים בו יסוד נפשי של פזיזות אלא של רשלנות בלבד וזאת, משום שמן העדויות עולה, שהנאשם לא היה מודע לכך שהאור ברמזור  היה אדום, אלא סבר בטעות שאור ירוק, ברמזור שהיה מיועד לנתיב אחר, מיועד גם לנתיב שלו. לפיכך, מרשיע בית המשפט  המחוזי את הנאשם בעבירה של גרם מוות ברשלנות ולא בעבירת הריגה.

– ת"פ (מחוזי – י-ם) 1160/00  מ"י נ' שמאסנה, טרם פורסם, הסניגור 51, יוני 2001, עמ' 9.

 

 

  1. קטלני – (לחומרה) – בית המשפט מזכה מעבירת הריגה ומרשיע בגרימת מוות ברשלנות. נהג אשר נסע בפראות בכביש פנימי  בחיפה, תוך שהוא נוהג במהירות מופרזת ועוקף רכבים מימין. בשלב מסויים, אבד שליטה על רכבו ו"עף" מהנתיב הימני ביותר לנתיב השמאלי ביותר שהוא עובר בדרך את אי התנועה שמפריד בין שני הנתיבים היורדים מטה לשני הנתיבים העולים מעלה. בית המשפט קבע, כי לנוכח עובדת היותו של הכביש בן ארבעה נתיבים, המופרדים ע"י אי תנועה רחב,  הסכנה להתנגש במכוניות הנוסעות במסלולים העולים, רחוקה ביותר ממודעותו של מי שנוסע במסלול היורד. ערעור המדינה התקבל והמשיב הורשע בהריגה.

– ת"פ 320/98 מ"י נ' פרבשטיין, טרם פורסם, הסניגור 51, יוני 2001, עמ' 9.

 

  1. קטלני – (לחומרה) – בית המשפט העליון מאשר הרשעתו של נהג באישום בהריגה, לאחר שזה יצא לעקיפה בדרך לא פנויה. בית המשפט קובע, כי גם אם נהג הרכב הנעקף אכן עשה, ככל יכולתו, כדי למנוע מן המערער לעקוף אותו, עדיין באי יכולתו של המערער למנוע התנגשות, יש משום פזיזות משום שהוא יצא לעקיפה, תוך שידע על האפשרות שאם מכונית תתקרב למולו, לא יוכל למנוע את ההתנגשות, על תוצאותיה הקטלניות.

– ע"פ 4613/00 טובלי נ' מ"י, טרם פורסם, הסניגור 51, יוני 2001, עמ' 9.

 

  1. קטלני – טבלת תמצית ענישה בעבירות תעבורה קטלנית.

– הסניגור מס' 51, יוני 2001, עמ' 34.

 

 

  1. קטלני – (לקולא) – בית המשפט מרשיע את הנאשם בגרימת מוות ברשלנות וגוזר עליו 6 חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי ופסילה של 10 שנים. בית המשפט קובע, כי הרדמותו של הנאשם לא היתה צפויה, כי הוא לא הרגיש עייפות, ישן היטב בלילה שלפני כן ואף עצר והתרענן במהלך הנסיעה. ניתן אף לראות רשלנות תורמת מסוימת בהתנהגות המנוח, בכך שישן כל זמן הנסיעה לצידו של הנאשם.

– ת"פ (מחוזי – ב"ש) 8113/00 מ"י נ' בו, טרם פורסם, הסניגור 51, יוני 2001, עמ' 35.

 

  1. קטלני – (עונש) – (לקולא) – המערער היה בעל משאית שעליה הותקנה משאבת בטון. הנאשם השני בתיק, הועסק על ידי המערער, כנהג המשאית ומפעיל המערבל. ביום התאונה הנחה המערער את נאשם 2 בקיפול זרועות המשאבה. המשאבה פגעה בתייל של מתח גבוה וזרם החשמל גרם למותו של פועל שלישי שנכח במקום. בית המשפט העליון קובע, כי אין הצדקה ממשית להבחנה בין הנאשמים. בנסיבות מקרה זה ולאור עברו הנקי ונסיבותיו המשפחתיות של המערער, יש לקצר את תקופת המאסר הממשית שנגזרה (שנתיים) ולהעמידה על 6 חודשים בעבודות שירות ומאסר על תנאי כפי שנגזר. – ע"פ 10075/01 נזאר מסראווה נ' מ"י, טרם פורסם, תקציר "סביר", כרך נ"ט  (5), תשס"ב 2002, י"ג בניסן תשס"ב, 26/3/02.

 

  1. קשר סיבתי – (לחומרה) – בית המשפט המחוזי קובע, כי אדם שפגע בחמור במהלך נסיעתו והותיר את פגר החמור על הכביש, אחראי לגרימת מותם של שני אנשים בתאונה שהתרחשה מאוחר יותר כתוצאה מפגיעת אחת המכוניות בפגר החמור.

– ע"פ (מחוזי – ת"א) 70216/01 שריקי נ' מ"י , הסניגור 512, יולי 2001, עמ' 10.

 

 

  1. קטין – (לקולא) – ראה באות ר', רכב, ערך מס' 16.

– ת"פ (שלום/נוער –ת"א) 597/99 מ"י נ' פלוני, טרם פורסם, הסניגור 58, ינואר 2002, עמ' 217.

 

  1. קטין – (לקולא) – ראה באות ה', התיישנות, ערך מס' 66.

– ת"פ (שלום/קריות) 8046/01 מ"י נ' פלוני, טרם פורסם, הסניגור 58, ינואר 2002, עמ' 28.

 

  1. קטלני – (לקולא) – המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירת הריגה, לאחר שבעת שנהג ברכב ועבר פסי רכבת (במפגש ללא מחסום, כאשר 4 מ' לפני המפגש קיים תמרור עצור) פגעה רכבת ברכב בו נהג, וכתוצאה מכך נהרג אחד הנוסעים שנסעו עמו אותה שעה. בית המשפט העליון מקבל את הערעור שהגיש המערער וקובע, כי רשלנותו של המערער נובעת מכך שלא הבחין, כנראה, ברכבת שהגיעה מימינו וזאת, למרות שעצר בקו התמרור והחל בגלישה איטית. מהתנהגות זו, לא ניתן להסיק מצב נפשי של פזיזות ולכן, יש להרשיעו בעבירה של גרימת מוות ברשלנות ולא בהריגה. בית המשפט קובע את עונשו על שישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, ו – 6 שנות פסילת רשיון נהיגה.

– ע"פ 2569/00 דהן נ' מ"י, טרם פורסם, הסניגור 48, מרץ 2001, עמ' 11.

 

  1. קטלני – (זיכוי) – ראה באות ה', הפקרה, ערך מס' 67.

– ע"פ (מחוזי -ב"ש) סבח נ' מ"י, טרם פורסם, הסניגור 48, מרץ 2001, עמ' 32.

 

  1. קטלני – (עונש) – (לחומרה) – המערער הורשע בעבירת הריגה, נהיגה ללא רישיון, בריחה משוטרים ונסיעה פרועה וזאת, לאחר שבמהלך מרדף שניהלו שוטרים אחרי רכבו, נכנס לצומת, באור אדום ופגע במכונית. שניים מיושבי המכונית נהרגו והשלישי נפצע. בית המשפט המחוזי גזר עליו מאסר בפועל של חמש שנים וחודשיים, שכלל הפעלת מאסר על תנאי. בית המשפט העליון מקבל את ערעור המדינה על קולת העונש וגוזר על הנאשם שבע שנות מאסר בפועל.

תאונה קטלית

– הסניגור 54, ספטמבר 2001, עמ' 28.

 

רוצה לחזור לחלק ספציפי בעמוד?

משרד עורכי דין אילון אורון

עו"ד אילון אורון הינו אחד מעורכי הדין המובילים בייצוג בתיקי התעבורה ברחבי המדינה מזה למעלה מ-40 שנה.

משמש יו"ר (משותף) של ועדת התעבורה הארצית של לשכת עורכי הדין.

הרצה רבות במסגרת שונות בתחום. מופיע תדיר בתוכניות טלוויזיה, רדיו בנדון.

כתב לאורך השנים מאמרים בכל אחד מהעיתונים היומיים, ומשמש אוטוריטה בתחום.

בנוסף אף הוציא לאור מספר ספרים בתחום, לרבות אנציקלופדיה המונה עשרות אלפי ערכים הנוגעים למשפטי התעבורה.

במשרדו עורכי דין המסייעים לו ואשר התמחו בתחום מזה שנים רבות, כולל שני בניו.