אנציקלופדיה תעבורה – ערך ח`

  1. חומר חקירה  – ראה גם באות ע' בערך עיון.
  1. חומר חקירה ראה המאמר אשר דן ב"חומר חקירה" ובשאר  החומר שבתיק המשטרה. כותרת המאמר: "איך למנוע הפתעות לא נעימות: החובה להכין רשימה של כל החומר שנאסף או שנרשם על ידי הרשות החוקרת".

– מאמר של דרור ארד אילון, עו"ד. פורסם בסנגור 45, דצמבר 2000, עמ' 3.

 

  1. חנייה ת.ד. בעת כניסה לחניה (זיכוי) המערער הורשע, בבית משפט השלום בכך שבעת שביקש לחנות, סטה ימינה והתנגש ברוכב אופנוע שנסע לימינו. בערעור במחוזי פסק השופט, ד"ר, ע. מודריק, כי האופנוע ניסה לעקוף את הרכב מימין ולכן, חובת הזהירות חלה על רוכב האופנע, שניסה לעקוף עקיפה בלתי חוקית. על נהג המבקש לפנות ימינה לחנייה, בתוך נתיב הנסיעה "שלו", אין מוטלת עליו חובה לקיים פעולות וידוא נוספות, מעבר למה שעשה המערער די בכך שהתבונן במראות ואותת.

– ע"פ (ת"א) 70028/99 גו'רג נינוגרדוב נ' מ"י, פס"ת כרך ג', חו' 6, עמ' 3.

 

  1. חומר חקירה (לחומרה) סמוך למועד ההוכחות אבד חומר החקירה שבתיק התביעה, עקב תקלה. ב"כ המדינה עתר לבית המשפט קמא בבקשה להורות לב"כ המערער להעביר לידי המדינה עותק מחומר החקירה שצולם מתיק התביעה, בית המשפט קמא נעתר לבקשה. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור. לדעת אחד משופטי הרוב, חיובו של המערער למסור את החומר המבוקש פוגע בחסיון מפני הפללה עצמית, שמהווה זכות יסוד של הנאשם. לדעת שופט הרוב השני, אין המדובר בפגיעה בחסיון, ואולם מאחר ובמשפט פלילי, נטל ההוכחה מוטל על התביעה, הרי שהנאשם בעל זכות לאי-עשייה ומתוך זכות זו נלמדת זכותו לא להעביר לידי המדינה את החומר המבוקש. ביהמ"ש העליון הפך את ההחלטה.

– ע"פ (מחוזי ב"ש) 7267/98 לגזיאל נ' מ"י, טרם פורסם, הסניגור 28, יולי 99', עמ' 15.  מ"י נ' לגזיאל רע"פ 4574/99 נד (2) 289.

 

  1. 5. חוות דעת מומחה (לקולא) בית המשפט קובע, כי אין חובה כללית שחוות דעת של מומחה מטעם ההגנה תהיה בכתב. בית המשפט רשאי להורות שעדות מומחה של ההגנה תערך בכתב וזאת, בצו עפ"י ס' 83 (א) 2 לחסד"פ, אך כל עוד לא הורה כך, אין מניעה להשמיע עדות מומחה בעל פה.

– ע"פ (מחוזי-ת"א) 70041/99 קיבוץ גבעת חיים ואח' נ' מ"י, טרם פורסם, הסניגור 28, יולי 99', עמ' 17.

 

  1. חנייה (זיכוי) הנאשם הואשם בכך, שהחנה את רכבו בניגוד לתמרור ד – 15, דהיינו, לאורך קטע של אבני שפה הצבועות אדום-לבן. בית המשפט, השופט ש. איזקסון, זיכה את הנאשם לאחר שהשוטר, עורך הדו"ח, אישר שאבני השפה שבסמוך אליהם החנה את רכבו, היו מכוסות חול.

– ת' (תעבורה – ת"א) 25298/01 מ"י נ' שמאי קדם, עו"ד, לא פורסם.

 

  1. חובת זהירות כלפי קטינים (זיכוי) בית המשפט קבע, כי חובת זהירות כלפי קטינים נקבעת בהתאם לגילם. ככל שהקטין גדול יותר, כך ניתן לצפות ממנו למידת זהירות גדולה יותר כלפי עצמו וכלפי זולתו. בהתאם לכך, פוחתת חובת הנהג לצפות כלפיו את הבלתי צפוי. במקרה זה, זיכה בית המשפט את הנאשם מגרימת מותו של נער כבן 14, שפרץ לכביש בריצה. נקבע, כי התאונה היתה בלתי נמנעת, מכיוון שזמן שהיית הקורבן בכביש, עד הפגיעה בו, היתה בטווח של זמן תגובה מינימלי של הנהג. כמו כן, נקבע, כי התנהגותו של הקטין היא בבחינת רשלנות רבתי, המנתקת את הקשר סיבתי בין התנהגות הנאשם והתוצאה הקטלנית.

– ת' (תעבורה שלום-י-ם) 4-528435-3 מ"י נ' מלך, טרם פורסם, הסניגור 22, ינואר 99', עמ' 10.

 

  1. חנייה (לקולא) ראה באות ה', "הגנה מן הצדק", ערך מס' 25.

– ע"פ (מחוזי-ת"א) רביע נ' מ"י, טרם פורסם, הסניגור 22, ינואר 99', עמ' 11.

 

  1. חסיון רפואי – בית המשפט הורה על העברת חומר פסיכאטרי, הנוגע לעד התביעה, מבית החולים, בו היה העד מאושפז, ומרשויות הצבא לעיונו של ב"כ הנאשם. בית המשפט ניתח את הגישות השונות ביחס לזכות הנאשם להליך הוגן במשפט פלילי. קיימת גישה, לפיה מדובר בזכויות יסוד לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ויש גישה אחרת לפיה אין לראות בהם זכויות יסוד, אך יש לייחס להם חשיבות מיוחדת.

– ת"פ 195/97 מ"י נ' מיכאלשווילי, טרם פורסם, הסניגור 22, ינואר 99', עמ' 16.

 

  1. חומר חקירה ס' 34 לחוק סדר הדין הפלילי, מקנה זכות עמידה לצד שאינו שייך למשפט, לבקש אי גילוי של חומר חקירה השייך לו. הביטוי "חומר החקירה", הצריך גילוי עפ"י ס' 74 לחוק סדר הדין הפלילי, יפורש באופן רחב, מאחר ומדובר בחלק מזכות היסוד של נאשם למשפט הוגן. חשיבות פרשנות מרחיבה זו נובעת מאופי ההליך האדברסרי והמטרה של חשיפת האמת, לפיכך, אין להגביל את משמעות המושג לחומר הראיית, הנוגע באופן ישיר ובלבד, לאישום המיוחס לנאשם.

– ע"פ (ת"א) 567/97 נמרודי ואח' נ' פישביין ואח', טרם פורסם, הסניגור 9, דצמבר 97', עמ' 9.

 

  1. חיפוש פנימי (בדיקת איידס) (לחומרה) בית המשפט קבע, כי עצור אשר נחשד כנשא איידס ואשר דמו הכתים את השוטר, שעצר אותו, חוייב בבדיקת איידס. בית המשפט קובע, כי אף לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וזכויות היסוד של הפרט בישראל, ואף כי קיימת פגיעה בזכויותיו של העצור, הרי שפגיעה זו הינה לתכלית ראויה ולטובת הכלל.

– ת"פ (חיפה) 3515/97 מ"י נ' קריכלי, טרם פורסם, הסניגור 9, דצמבר 97', עמ' 11.

 

  1. חנייה (לחומרה) – כאשר נקבע הסדר החניה בחוק עזר, אין צורך באישור נוסף להסדר החנייה ע"י המפקח על התעבורה שכן, זה ניתן מראש ובצורה גורפת בהודעת התעבורה האמורה. בית המשפט דחה טענתו של הנאשם, כי סימון אבני השפה בצבעים כחול-לבן, נעשה שלא כדין. כמו כן, לא אישר בית המשפט לנאשם להפוך לתובע ייצוגי וזאת, מאחר ששילם את הדוחות ולא בחר באפשרות של בקשה להישפט ובכך, למעשה, הודה בעבירות שיוחסו לו.

– בש"א 1480/01 אסייג בברט נ' עריית בת ים, פורסם ב"פסקדין", ביום 7/11/01.

 

  1. חרטה  – (הגנת החרטה) – בית המשפט קבע, כי נאשם רשאי להנות מהגנה חדשה הקבועה בס' 28 לחוק העונשין, המעניקה  פטור עקב חרטה. מדובר היה בכתב אישום שייחס לנאשם ניסיון לזרוק אבן גדולה על חלון הכניסה של עסקו של המתלונן. הפטור חל במקרה זה מאחר והנאשם התחרט מייד על מעשהו והשמיט את האבן מיידו, זמן קצר ביותר לאחר שהרימה. ס' 28 לחוק העונשין קובע, כי: "מי שניסה לעבור עבירה, לא יישא באחריות פלילית לניסיון, אם הוכח שמחפץ נפשו בלבד ומתוך חרטה, חדל מהשלמת המעשה או תרם תרומה של ממש למניעת התוצאות בהן מותנית השלמת העבירה; ואולם, אין באמור כדי לקבוע מאחריותו הפלילית בשל עבירה מושלמת אחרת שבמעשה". ההגנה שקיימת גם בס' 34 לחוק העונשין, מדברת על "צדדים לעבירה", הדגש בס' זה מושם על פעולות אפקטיביות למניעת עבירה וההגנה תעמוד לנאשם גם אם בפועל לא הצליח למונעה.

– "הגנת החרטה": ס' 28 ו 34 לחוק העונשין/מאמר מערכת, הסניגור 14, מאי 98', עמ' 3.

 

  1. חזיתי (זיכוי) ראה באות ק', "קטלני", ערך מס' 27.

– ת 1195/98 (תעבורה – חדרה) מ"י נ' עוסי שלום וקסטן מרדכי, טרם פורסם.

 

  1.  15.    חזקה (זיכוי) ראה באות ב', "בעלות", ערך מס' 4.

– ת"פ (תעבורה – ת"א) 20497/00 מ"י נ' ניר דוד, טרם פורסם.

 

  1. חומר חקירה – בית המשפט העליון קובע, כי משהוגשה בקשה לעיון בחומר חקירה, על בית המשפט שאליו הוגשה הבקשה להכריע קודם כל בשאלה, האם מדובר ב"חומר חקירה" כמשמעו בס' 74 לחוק סדר הדין הפלילי. משלא נעשה כך, אין מדובר ב"החלטה בעניין חומר חקירה" ולא ניתן לערור על ההחלטה. כמו כן, חומר שאינו מצוי בידי התביעה, כדוגמת חומר על מצבה הפסיכאטרי של המתלוננת, אינו בגדר "חומר חקירה". בנוסף, כאשר דנים בשאלה, האם להעביר לידי ההגנה מידע בעניינים הנוגעים למצבה הרפואי או הנפשי של מתלוננת, מן הראוי, לשמוע אותה, קודם למתן החלטה בעניין.

– בש"פ 8467/99 פלוני נ' מ"י, טרם פורסם, הסניגור 39, יוני 2000, עמ' 12.

 

  1. חומר חקירה (רשומות רפואיות של הקורבן) בית המשפט דן בבקשת נהג שהואשם בגרימת מוות ברשלנות, לעיין בחוק הרפואי של המנוח, אשר נפטר 15 יום לאחר התאונה. בית המשפט קובע, כי הרשימות הרפואיות, שסיכוי רב שיוגשו במהלך המשפט, הן חומר חקירה, אשר גילויין רלוונטי להגנת הנאשם ולכן, יש להעבירן לעיונו. מדובר, מצד אחד, בזכותו של המנוח לפרטיות ולכבוד ומצד שני, בזכותו של הנאשם למשפט הוגן והגנה נאותה. רק במקרים בהם החומר חיוני ורלוונטי, יאפשר בית המשפט עיון בחומר, וזאת גם אם משפחת המנוח תתנגד. כאשר מדובר בחיסיון רפואי על רקע נפשי, בית המשפט מוסמך להסירו גם בטרם העיד בפניו רופא או פסיכולוג וטען לחסיון, אך זאת רק במקרים חריגים ולמטרת עשיית דין צדק בלבד. במקרה דנן, הוסר החסיון מאחר ובסיכום המחלה נאמר, כי המנוח סבל מיתר לחץ דם ובתעודת הפטירה נקבעה, כי סיבת המוות, היתה אוטם בשריר הלב.

– ת"ע (טבריה) 995089/96 מ"י נ' אקעייך, פס"ת כרך ג', חו' 3, עמ' 15.

 

  1. חומר חקירה (תע"צ) (לקולא) – הסניגור טען, כי תע"צ שהוגש ע"י התביעה לא היה בתיק המשטרה ביום צילום החומר. השופטת, ר. טאובר קבעה, כי ראוי היה כי התביעה היתה מעבירה לידי הסניגור את כל חומר הראיות. השופטת מוסיפה, כי למרות שניתן לעיין בכל מסמך מספר דקות, הרי שסדר הדין הפלילי קובע, כי יש להציג לפני נאשם ובא כוחו את כל חומר הראיות טרם המשפט וטרם ישיבת ההוכחות. בשולי הדברים מוסיפה השופטת: "אינני מצפה מסניגור שיעיר לתובע על כך שאין לו את חומר הראיות ואני מצפה מהתביעה שתמסור לסניגור את כל חומר הראיות טרם ישיבת ההוכחות".

– ת' (רמלה) 2477/01 מ"י נ' בן זר אלי, טרם פורסם.

 

  1. חומר חקירה טבלת תמצית  החלטות בבקשות לעיון בחומר חקירה. לדוגמא: בקשה של נאשמת, בביצוע עבירה של פציעת בן זוגה, לעיון בגליון הרשעותיו הקודמות, ברשימת התיקים הפתוחים התלויים ועומדים נגדו ובכתב האישום שהוגש נגדו בקשר לאחד מתיקים אלה, התקבלה.

– ת"פ (שלום-ת"א) 7509/00 מ"י נ' זינגר, טרם פורסם, הסניגור 51, יוני 2001, עמ' 18.

 

  1. חמור (לחומרה) ראה באות ק', "קשר סיבתי", ערך מס' 47.

– ע"פ (מחוזי-ת"א) 70216/01 שריקי נ' מ"י, טרם פורסם, הסניגור 52, יולי 2001, עמ' 10.

 

  1. חומר חקירה (לקולא) הנאשם, שהואשם בעבירות של מעשים מגונים בחיילות, ביקש לעיין בכל התרשומות שערך בודק פוליגרף מטעם התביעה, בעת שערך למתלוננת בדיקת פוליגרף, התרשומות כללו שאלות שונות שהמתלוננת נשאלה לפני ובמהלך הבדיקה. ביה"ד הצבאי לערעורים קובע, כי התרשומות האמורות הינן בבחינת חומר חקירה, כי הן אינן נהנות מהגנת הפרטיות או מחסיון אחר וכי לפיכך, הנאשם זכאי לעיין בהן.

– ב"ש 77/00 כהן נ' התובע הצבאי הראשי, טרם פורסם, הסניגור 48, מרץ 2001, עמ' 15.

 

  1. חומר חקירה (לקולא)- בית המשפט המחוזי מורה למדינה להעביר להגנה את כל החומר הנוגע לאי העמדתו לדין של אחד מעדי התביעה, הן בקשר לפרשה זו והן בקשר לפרשה אחרת, שביחס אליה נחקרו. בית המשפט קובע, כי החומר האמור צריך לכלול גם תכתובות ותרשומות פנימיות של המדינה בקשר לכך.

– ת"פ (מחוזי-ים) 111/98 מ"י נ' פרג, טרם פורסם, הסניגור 54, ספטמבר 2001, עמ' 20.

 

  1. חירום – (זיכוי) – המערער נהג את רכבו בכביש דו מסלולי, כשבכל מסלול נתיב אחד בלבד. במהלך נסיעתו נעקף ע"י רכב אחר, מצד שמאל ותוך חציית קו לבן רצוף. בו זמנית הגיע רכב אחר ממול המערער, שנהגו הבחין, כנראה, במהלך העקיפה המתואר, סטה מכיוון נסיעתו ונכס לנתיב הנסיעה של המערער. המערער האיץ את מהירותו כדי לחמוק מן הרכב, שנע מולו, ירד לשולי הכביש והתהפך עם רכבו בשל בור, שהיה בשוליים. המערער הורשע בעבירה של  נהיגה בחוסר זהירות. בית המשפט המחוזי קובע, כי במצב של מצוקה, קשה לצפות מן הנהג, שיבחר בין האפשרויות העומדות בפניו, דווקא את האפשרות היחידה העשויה למנוע תאונה. בית המשפט מזכה את הנאשם.

– ע"פ 3970/98 אלון חיים אשתר נ' מ"י, פס"ת כרך ג', חו' 2, עמ' 35.