להאזנה:
הערך י'
- ידיד בית המשפט – בית המשפט נענה לבקשת הסנגוריה הציבורית וצרפה כצד להליך כ"ידיד בית המשפט". בית המשפט קבע, כי הדבר נדרש, לנוכח היותה של הסנגוריה גוף האמין על טיב ורמת הייצוג של נאשמים וכן, לנוכח העמדות הסותרות של שני היועצים המשפטיים לממשלה.
– מ"ח 7929/96 רוזלי נ' מ"י, טרם פורסם, הסניגור 24, מרץ 99', עמ' 11.
- ייפוי כח – (לחומרה) – המערער הוא עו"ד, שהודיע לבית המשפט המחוזי, כי הוא מוכן לייצג את הנאשם, בכפוף לקביעת מועדי דיון רחוקים לישיבות ההוכחות. בית המשפט המחוזי לא נענה לבקשה, אך סרב לשחרר את המערער מייצוג, מאחר שקבע, כי המערער כבר מייצגו. המערער הגיש ערעור לבית המשפט העליון בטענה, כי בשלב האמור עדיין לא ייצג את הנאשם ולכן הייצוג, למעשה, נכפה עליו. בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע, כי המערער טיפל בעניינו של הנאשם הן לפני והן אחרי קבלת ההחלטה, הציג עצמו כבא כוחו ואף הסכים להארכת מעצרו לתקופה מסוימת. התנהגותו זו מעידה, כי הוא מייצג את הנאשם ולכן, רשאי היה בית המשפט המחוזי לקבל את ההחלטה שמנעה ממנו להשתחרר מהייצוג. על החלטה זו הוגשה עתירה לדיון נוסף. בית המשפט העליון, דחה גם עתירה זו בקובעו, כי ס' 13 לחוק סדר הדין הפלילי קובע, כי סניגור יהיה מי שהנאשם הביע את רצונו בכתב שייצגנו או ייפה את כוחו לכך. מכאן, שייפוי כח יכול להינתן גם בע"פ, כאמור בחוק השליחות, וקיומו של ייפוי כח בכתב אינו מהווה תנאי מהותי להקמת הייצוג, אלא אך אמצעי להוכחתו.
– התיק העקרי – ע"פ 595/00, עו"ד דורון נוי נ' השופט אהרון אמינוף – שופט בית המשפט המחוזי בנצרת ואח', טרם פורסם, הדיון נוסף – דנ"פ 2192/00, הסניגור 38, מאי 2000, עמ' 15.
- יסוד – (הצ"ח – חוק יסוד זכויות חברתיות) – חוק יסוד זה יקבע את הזכיות לקיום בכבוד, כזכויות בעלות ערך חוקתי על חוקי. הזכויות המוגנות העקריות בחוק היסוד נוגעות בתחום העבודה ובמיוחד הזכות לשבות, תחום השכר ותנאי העבודה, ההשכלה, הלימוד והחינוך, הבריאות, הדיור והרווחה החברתית.
– הצעת חוק 3068, כ"ג בטבת התשס"ב, 7/1/02, פורסם ברשומות, עמ' 214.