צורך ההגנה בדיני תעבורה

סעיף 34יא' לחוק העונשין פוטר מאחריות פלילית אדם אשר ביצע עברה לצורך הגנה על רכושו, חייו או לחלופין רכוש או חיים של אחרים הנתונים להשגחתו:

"לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מידי להצלת חייו, חירותו, גופו או רכושו, שלו או של זולתו, מסכנה מוחשית של פגיעה חמורה הנובעת ממצב דברים נתון בשעת מעשה, ולא הייתה לו דרך אחרת אלא לעשותו".

נסיבות חירום במהלך תאונות

לדוגמה, נהג אשר הנוסע עמו ברכבו לקה בלבו תוך כדי נסיעה או לחלופין נהג המפנה דרך לאמבולנס הצופר בצומת ובו דולק ברמזור אור אדום- נהגים אלו יכולים שלא להימצא חייבים בדין. זאת, גם אם הפריזו במהירות נסיעתם או אפילו בנסיבות מסוימות, חצו צומת באור אדום, על מנת להחיש את החולה במהירות המרבית לבית החולים או לפנות דרך לאמבולנס צופר.

אולם, כמובן, בכל מקרה על הנהג לנהוג בזהירות המרבית גם בנסיבות החירום שאליהן נקלע, שכן בתי המשפט לא ימהרו לפרוש עליו את הגנת הצורך כל עוד לא יצליח הנהג להוכיח (על הנהג נטל ההוכחה) שאכן לא היה כל מוצא אחר להצלת חיי הנוסע. הדברים אמורים גם לגבי נהג רכב ההצלה (אמבולנס, משטרה וכיבוי אש) החייב בנהיגה זהירה, וזאת למרות שהמחוקק פטר אותו מציות לחלק גדול מתקנות התעבורה.