הנאשם ביקש להישפט על עבירת מהירות והרגיז את השופט

גזר דין או רגז דין?

מה דינו של מי שמבקש להישפט על עברת קנס – ומעצבן את שופט התעבורה?

נהג הואשם כי נסע ברכבו ברחוב מקווה-ישראל במהירות  75 קמ"ש במקום 50. עבירת-קנס בשיעור של 750 שקל. הנהג כפר באישום.
סנגורו של הנהג טען, כי לא הוכח שנעשו בדיקות של מכשיר הממל"ז ("אקדח הלייזר") כנדרש בהוראות ההפעלה שלו, ולכן היה מקום לזכות את הנהג. שופט התעבורה בתל-אביב לא קיבל את טיעוני הסניגור, וחמתו בערה בו, כי הנאשם העז להתגונן בפני האישום.

שופט התעבורה גזר על הנהג עונש – קנס בשיעור 3,000 שקל ופסילה על-תנאי שישה חודשים למשך שלוש שנים. הסניגור מיהר להגיש ערעור לבית-המשפט המחוזי. בערעור טען הסניגור שאין הצדקה להתחשבן עם הנאשם שבחר לכפור באישום. בנוסף חזר הסניגור על הטענה שלא הוכח כי נעשו מלוא הבדיקות כנדרש בהוראות ההפעלה של מכשיר הממל"ז.

שופט בית-המשפט המחוזי בתל אביב, אפרים שלו, קיבל את טיעוני הסניגור וזיכה את המערער מאשמת נהיגה במהירות מופרזת. השופט קבע, כי צודק הסניגור, שהוכיח כי בדיקת המכשיר על-ידי השוטר לפני משמרת ובסיומה היא תנאי הכרחי לקבלת המדידות שמבצעים בעזרתו. השוטר שעצר את הנהג לא העיד ולא ציין בטופס, כי ערך את הבדיקות גם בסיום המשמרת.