להאזנה:
זה המקום להעיר, כי במקרים רבים לאחר שהוגש דוח על ידי שוטר, הנהג הנאשם מורשע בבית המשפט. זאת, גם אם בית המשפט אינו קובע כי הנאשם שיקר או כי בעדותו נתגלו סתירות או אי-סבירות. הנאשם מורשע משום שבית המשפט מאמין לשוטר. ברם, הנהג ייהנה מהספק וייצא זכאי כאשר עולה בידי הנאשם לעורר ספק באשר לאמיתות העובדות, והמסקנות, שאליהן הגיע השוטר שרשם את הדוח. הנאשם יכול לעשות כן, אם יחשוף ליקוי מהותי בעדות השוטר, כמו זה שהתגלה באירוע שלפנינו.
השוטר העיד, כאמור, כי במסלול נסיעת הנאשמת לא נסע כל רכב אחר מלבדה וכי הוא רדף אחרי רכבה עד לביתה. לדבריו, הוא ידע היטב כי ברכב נהגה אישה אבל הוא לא זיהה את מספר הרכב. למרות זאת עמד השוטר על כך ששמר על קשר עין מלא ומתמיד עם רכב הנאשמת, לבד "משבריר שנייה אולי" בעת שפנתה למושב בצרה – מקום מגוריה.
גרסת הנאשמת הייתה נחרצת לא פחות. היא הכחישה כי נסעה במהירות החורגת מהמהירות המותרת, והעידה שהספיקה להחנות את רכבה, להיכנס לביתה ורק לאחר מכן נקראה לצאת אל השוטר. לשוטר לא הייתה כל הוכחה ברורה וחד-משמעית שתשכנע את בית המשפט מעל לכל ספק, כי אמנם רכבה של הנהגת הנאשמת הוא אשר נקלט במכשיר למדידת המהירות.
-
ב.1.2. מכשיר ה-"KR-11" – המשך
בהכרעת הדין, קבעה השופטת כי לפי עדות השוטר עצמו, סיבוב הפרסה שביצע הנהג נמשך כמה שניות. בפרק זמן זה, סביר שהרכב אשר נקלט במכשיר הספיק להתרחק מהשוטר מרחק רב. גם באותו "שבריר שנייה" שבו נעלם הרכב מעיני השוטר, קיימת אפשרות כי רכב אחר ייכנס למסלול הנסיעה של השוטר. על-כן, קיימת האפשרות שהרכב, שנעצר לבסוף על ידי השוטר, אינו הרכב אשר נקלט על ידי המכשיר. בשל כל אלו, התעורר הספק בלב השופטת והיא זיכתה את הנאשמת מחמת הספק שבזיהויה.
המשך
קרא עוד על:
להערכת סיכוייך ללא חיוב או יצירת קשר לחץ/י כאן
