דוגמה : בהיעדר תמרור – הדרך אינה עירונית
דרך עירונית[1] תיחשב ככזו, אם יוכח כי בכניסה לדרך העירונית הוצבו תמרורי "הבית", תמרורי ב-24, משני צדי הכביש. כל עוד הדבר לא מוכח, הדרך תיחשב כדרך שאינה עירונית. יש להגדרה זו השלכה, בין השאר, לגבי סיווג עברת מהירות כעברת קנס או עברה מסוג הזמנה למשפט שבגינה ניתן לשלול את רשיון הנהיגה, הן מנהלית על ידי קצין משטרה והן שיפוטית.
רכבו של נהג צולם במהירות 108 קמ"ש בשדרות דב יוסף בירושלים. בעוד שהמהירות המותרת באותו קטע של הכביש היא70 קמ"ש, הואשם הנאשם בחריגה של 38 קמ"ש מהמהירות המותרת בשטח עירוני. לאור זאת, נגזר עליו עונש של 1000 ₪ קנס, 45 ימי פסילת רשיון הנהיגה בפועל ושלושה חודשי פסילה מותנים לשלוש שנים. הסניגור טען כי הדרך אינה עירונית, שכן השוטר לא ציין בדוח כי בדק את הצבתם של תמרורי ב-24 משני צדי הכביש בכניסה לעיר. לאור זאת, טען הסניגור, כי מדובר בחריגה הפחותה מ-40 קמ"ש, לכן זו עברת קנס. לפיכך, לגישתו של הסניגור זכאי הנאשם לפטור עצמו בתשלום הבררה בשיעור 750 ₪. שופט בית המשפט לתעבורה בירושלים, אביטל חן, דחה את טיעוני הסניגור וציין כי הוא יודע מידיעתו האישית כי שדרות דב יוסף מצויות בתוך העיר ירושלים.
[1] ראה הגדרת "דרך עירונית" בתקנה 1 לתקנות התעבורה "כל דרך בתחום המצוי בשטח שיפוטה של רשות מקומית או רשויות מקומיות הגובלות זו בזו ואשר בכניסה לאותו תחום מוצב תמרור שמשמעו "כניסה לתחום דרך עירונית", עד למקום שבו מוצב תמרור שמשמעו "קצה תחום דרך עירונית".
קרא עוד על:
להערכת סיכוייך ללא חיוב או יצירת קשר לחץ/י כאן
