להאזנה:
מקרה שנדון בבית המשפט העליון עסק בעניינו של נהג צעיר, אשר נהג ברכבו באחד מהעיקולים בכביש 70 בין צומת תמרה לצומת שפרעם. על-פי העובדות שקבע שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, מיכה לינדנשטראוס: במהלך הדרך, סטה הנהג, שלא לצורך עקיפה, משמאל לקו ההפרדה הרצוף עם ארבעת גלגלי רכבו.
באותה עת, הגיע מולו רכב פרטי, שנהגו נבהל מהימצאות הנאשם במסלול נסיעתו. לכן, סטה בחדות ימינה לשול הדרך, חזר מיד לכביש, איבד את השליטה ברכב, עבר לנתיב הנגדי והתנגש ברכב אשר הגיע מאחורי רכבו של הנאשם. כתוצאה מהתאונה, נהרגו במקום שלושה נוסעים ברכב אשר סטה לנתיב הנגדי. הנאשם לא היה מעורב פיזית באירוע התאונה, אך הוגש נגדו כתב אישום. זאת, משום שנטען נגדו כי הוא גרם לסטיית הרכב שבא ממול. השופט לינדנשטראוס הרשיע את הנהג בהריגה וקבע, כי דינו כדין מי שעוקף מול פסגה, כאשר אין באפשרותו לראות אם מגיע רכב ממול. לכן, גזר השופט על הנאשם מאסר בפועל לשנתיים וחצי ופסילת רשיון הנהיגה לתקופה ש
-
דוגמה נהג אשר חצה קו לבן, הסתכן במודע והורשע בהריגה
ל 12 שנים.
בבית המשפט העליון נדונה בהרחבה השאלה, האם מדובר בנהג שהסתכן במודע או לחלופין בנהג לא זהיר ולא מנוסה אשר חצה בלא משים, לפרק זמן קצר, את קו ההפרדה הרצוף שלא במהלך עקיפה. שופטי הרוב בבית המשפט העליון – אליהו מצא ואליעזר גולדברג – קיבלו את עמדת המדינה וקבעו קביעה מחמירה ומרחיקת לכת. לגישתם, עצם הימצאות הרכב משמאל לקו ההפרדה הרצוף מלמדת על הסתכנות במודע ואין כל צורך להוכיח שהיה לנהג עניין או סיבה לחצות את הקו. שופטת המיעוט – דליה דורנר – קיבלה את עמדת הסניגור וקבעה כי מקובל עליה שנהג צעיר עלול, בלא משים ובחוסר תשומת לב, לסטות לפרק זמן קצר משמאל לקו הרצוף ואין לראות בכך לקיחת סיכון במודע. לגישתה, אין להשוות נהג צעיר שכזה לנהג ותיק ומנוסה כמו נהג האוטובוס שבדוגמה לעיל.
[1] ע.פ 1100/93, יוסף סובאח נגד מ.י. פ"ד מ"ז (3) עמוד 635.
המשך
קרא עוד על:
