להאזנה:
– שופט התעבורה בת"א מ.דרורי זיכה נהגת אשר הואשמה בגרימת תאונת דרכים תוך נהיגה בשכרות. בבדיקת נשיפה נמצאה רמת אלכוהול בליטר אויר נשוף בשיעור 585 מק"ג. השופט כתב כי מדו"ח הפעלת מכשיר הינשוף, אשר מילא השוטר בני פרידמן, עולה כי לא מולאה הרובריקה תחת הספרה 5- משמע, אין אפשרות לדעת האם בוצעה בפועל החלפת פיה במכשיר. מן המוסכמות כי ישנה חובה להחליף פיה, לאור שרידי האלכוהול. משכך, משלא הוחלפה פיה, מתקיים החשש שהפיה מכילה אלכוהול מנשיפתו של הנבדק הקודם.
עבירת השכרות, כידוע, הינה עבירה חמורה ונאשם המורשע בביצוע עבירה זו צפוי לפסילה של למעלה משנתיים וכן, מאסר על תנאי (ומדי פעם, בפועל).
כפועל יוצא, שוטרים המבצעים פעולות אכיפה מחויבים להקפיד הקפדה מלאה על כלל הוראות ההפעלה, כשם שנקבעו במקור ע"י יצרן המכשיר.
בנוסף, הניירת צריך כי תמולא במדויק ואין לדלג על סעיפים בדו"ח ההפעלה. מוטב אפילו, כי בדיקה כזו או אחרת לא תבוצענה, בעוד הבדיקות המבוצעות, מבוצעות על הצד הטוב ביותר.
בהמשך קבע השופט כי בבדיקת המאפיינים עלה כי הנאשמת "התנהגה באופן סביר, כמו כן, הייתה נסערת מהתאונה, מלבד ריח אלכוהול השוטר לא ציין כי הבחין בסימן נוסף אשר מעיד על שכרותה." – תד 11009/06 (תעבורה ת"א) מ"י נ' פרי דניאל, הכרעת דין מיום 25.3.07.
34.סב. שכרות – נהיגה בשיכרות – אינה פוטרת מתשלום נזקי רכוש– ביהמ"ש לתביעות קטנות בת"א,השופט אביחי דורון, פסק כי נהיגה בשיכרות אין בה כדי לפטור את חברת הביטוח מהחובה לשאת בפיצוי בגין נזקי רכוש. בנימוקי פסה"ד כתב השופט כי חברת הביטוח "לא הרימה את הנטל להראות שלמרות שפוליסת הביטוח אינה כוללת חריג לנהיגה בשכרות, על ביהמ"ש לפסוק שמדובר בחריג לעומת עבירות אחרות שעובר נהג המכניסות אותו ביתר שאת למתחם הסיכון".
בנוסף פסק השופט כי "… גם בתשובה לטענה הרביעית, אם מדיניות ציבורית נכונה מבקשת למנוע נהיגה בשכרות, התרופה נמצאת בחקיקה שתאפשר שינוי החוזה שבין המבטחת למבוטח, כך שנהיגה בשכרות תחשב כחריג המפקיע את החוזה בין השניים.
בהיעדר חקיקה כזו, אינני סבור שהוכחה דייה "בכירותה" של עבירת הנהיגה בשכרות על פני עבירות אחרות כהגברת סיכון שאין להטיל נזקיו על המבטחת, מקום שאירעה התאונה בנסיבותיו".
במקרה דנן, הנתבעת החליטה לשפות את התובע רק ב- 50% מנזקיו וזאת כיוון שהתובע נהג כשהוא שיכור כלוט.
– תק (ת"א) 10325/05 סיסאי טקה נ' אליהו חב' לביטוח, פס"ד מיום 24.04.06.